כבר מותר לדבר על זה: דיכאון, מחלות נפש והסתרה במגזר החרדי

כמה מקרי רצח מזעזעים אירעו בשנים האחרונות על ידי אברכי משי, בשל מחלות נפש לא מטופלות. על תופעת ההסתרה, אי הטיפול וההשלכות הקשות • מיוחד (K Magazine)

ישראל כהן | כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

היה זה לפני מספר שנים לאחר אחד האסונות הנוראים שאירעו בציבור החרדי. אברך עדין, ירא שמיים, נורמטיבי לכאורה התעלל באחד מילדיו ופצע אותו פצעים אנושים זאת לאחר שלא שלט בכעסו. התפרצות הזעם גרמה לטרגדיה קשה שחוללה הלם גדול בציבור החרדי שתהה הכיצד יכול להגיע בן תורה למצב שכזה?

אחד האדמו"רים שדבר המקרה הקשה הגיע לאוזניו התבטא בכאב: אם בציבור שלנו לא היו מתביישים לטפל, ואפילו להשתמש בתרופות כשצריך, הרי שהאירוע הנורא הזה יכול היה להימנע.

לא היה זה האירוע היחיד. בשנים האחרונות נחשפנו למספר לא מבוטל של מקרי התאבדות במגזר החרדי, וגרוע יותר, מקרי רצח, חבלה והתעללות שנבעו ממקור אחד - מחלות נפש לא מטופלות.

המשפט המהותי הזה שנאמר כאמור מפיו של אחד מגדולי האדמו"רים מבשר על המהפך הגדול שחל בגישת הציבור החרדי בנושא ההתמודדות הנכונה עם בעיות נפשיות,חרדות ודכאונות.

"אין ספק שבשנים האחרונות עובר הציבור החרדי שינוי של ממש", אומר לכיכר השבת אחד העסקנים הבכירים במגזר החרדי המתמצא בתחום בריאות הנפש.

"אם פעם היה חשש עצום מהמה יאמרו, אם יגלו?מה נגיד בשידוכים? איך נצליח להסתיר? הרי שבעשור האחרון השתנתה הגישה לחלוטין. לדבריו יותר ויותר אנשים מבינים שחבל להעמיס על הבעיות שממילא קיימות ועל קשיי החיים גם את החשש מהסביבה ומהקהילה. אם פעם המיתוג של מי שהיה מתייעץ עם פסיכיאטר או אפילו הולך לטיפול היה כחולה ותחושתו הייתה כמי שעושה עבירה חמורה וחש כלא נורמלי ומחוץ למחנה, הרי שאט אט הדבר הפך למקובל וללגיטימי יחסית", אומר אותו עסקן.

הגישה המערבית הליברלית השפיעה על החרדים

"אין ספק שהגישה הכללית בעולם המערבי וגם בישראל שנותנת לגיטימיות מוחלטת לאנשים נורמטיבים להשתמש בתרופות פסיכיאטריות משפיעה בסופו של יום גם על המגזר החרדי", הוא מודה.

"יש היום בדיחה, שאם חוקר תרבות או סוציולוג ייכנס לבית קפה או למסעדה בניו יורק ויבקש מכל מי שלוקח כדור ציפרלקס לצאת, המסעדה תתרוקן. זה אפילו ניהיה טרנד, סופרים אמנים, שחקנים ואנשי תרבות לא מתביישים להצהיר בריש גלי "אני לוקח פרוזאק או תרופה אחרת ממשפחת ssri (נוגדי חרדה ודיכאון). נכון שאצלינו אנחנו רחוקים מכך,וברוך ה' שזה כך כי אני חושש שאצלם זה כבר הפך לאופנה של ממש ולא תמיד הצורך הוא אמיתי, אבל ברור שאצלנו חל שינוי חיובי לנושא ומתמודדים עם לקיחת התרופות הללו בצורה בריאה ונכונה.

משוועים לעזרה (צילום: shutterstock)

"צריך להבין שיש הבדל גדול בין מחלות נפש כגון סכיזופרניה, מאניה-דיפרסיה ועוד (שגם בהם ניתן לטפל), לבין תופעות של דכאונות וחרדות שנחשבות להפרעה ולא למחלה חלילה. היום בעולם המודרני, המהיר התזזיתי והלחוץ העיסוקים, קשיי הפרנסה, הלחץ המשפחתי וכל זה גורמים לכולנו להיכנס לסחרור שמשפיעה על המצב הנפשי וגורם לתופעות שהוזכרו לעיל.

"אם אשה חרדית ממוצעת צריכה לקום מוקדם, לכבס, לנקות לבשל צהריים, להלביש את הילדים לתלמוד תורה ולבית הספר, ואז לצאת לעבבודה כשהיא מתוקתקת,מאופרת, לעבוד קשה ואז לחזור וכל הלחץ וההמולה ועוד לקבל את בעלה. זה לא פשוט. סדר היום של כולנו נפך למשוגע ולכן אין זה פלא שניהינו "משוגעים"כמובן במרכאות. כאמור מאותה סיבה שהתרופות הפכו לצורך חיוני בכל העולם המערבי הרי שגם בציבור החרדי נוצרו בעיות שחייבו מענה ממוקד".

לדברי העסקן המעדיף לשמור על דיסקרטיות, "כיום אדמו"רים וראשי שיבות רבים מפנים באופן שוטף אנשים רגילים כמוני וכמוך לפסיכיאטרים מומחים על מנת שיקבלו את הטיפול הראוי והנכון.

"השינוי מתרחש במקביל גם מלמטה ללמעלה. כשהמצוקות והבעיות גברו והצריכו פתרון וגם מלמעלה למטה מהדרג הרוחני שמפנה כאמור לרופאים מומחים ומכיר בחשיבות הנושא.

"פעם המילה פסיכאטר הייתה טאבו"

אחת מאלו שגרמה לשינוי הגישה לתחום בריאות הנפש במגזר החרדי ובעיקר בנושא היחס להפרעות חרדה ודיכאון היא הגב' הניה לוברבאום מנהלת מכון "מגן" במגזר החרדי.

בשיחה מעמיקה שקיימנו עימה על הנושא היא אומרת, "בענווה רבה אני רואה את עצמי כמי שלקחה חלק משמעותי במהפכה שהתחוללה בעשור האחרון בציבור החרדי - בכל מה שקשור לבעיות נפש", אומרת הניה בצניעות אופיינית.

"לאט לאט אך במגמת שינוי מתמשכת לגיטימי היום לדבר בקול על תחושות של חרדה, כפייתיות או דיכאון, או לחפש להם פתרון מעל השטיח." היא מוסיפה וממשיכה, "עד לפני שני עשורים, הפה היה סגור, הבעיות הוסתרו, דיכאון, חרדה לא במשפחותינו, לא בקהלינו.

"אצלנו כועסים, מתפרצים, מדוכאים, מה פתאום?! אולי אני קצת עצבנית וקצת מדוכדכת אבל זה כי התינוק צורח כל היום והילדים מעצבנים, אבל אין לי שום בעיה שבשבילה צריך לפנות לאיש מקצוע.

"בשעתו אישה הגיע לאוזני סיפור על אישה, 30 שנה סובלת ולא מתפקדת כשב-3 השנים האחרונות כבר לא יוצאת מהבית", מספרת הניה. "הבעל התקשר ואמר על אשתו הבית שלנו נהרס, אשתי לא רוצה לשמוע על טיפול ועל תרופות כי מיד יקטלגו אותנו כ"בעייתיים" ללא תקנה והילדים לא ימצאו שידוכים. היום זה כבר לא כך. אנשים אומרים "את עשית מהפיכה בתחום" "את פתחת את הנושא הזה לציבור"

"בעקבות הכתבות שלי בעיתון המודיע מתחת לכותרת 'אפשר גם אחרת' שזה בעצם האני מאמין שלי, עם טיפול מקצועי נכון תמיד יש תקווה, אנשים התחילו לדבר בחדר המורות, בפגישות משפחתיות, על כעסים, התפרצויות, שליטה עצמית, מצבי רוח. אנשים התייחסו למישהי שלא מתפקדת כאילו היא עצלנית, לא מצליחה לקחת עצמה לידיים. ובעקבות הכתבות הבינו שיש לבעיה הזאת שם ויש לה גם פתרון. והתחילו להבין גם מתי אפשר להמתין ומתי צריך לפנות לעזרה.

"מישהי שחודשיים יש לה ירידה בתאבון, לא ישנה בלילות, תחושות של חרדה לא אשמה, אלו איתותים שמראים על דיכאון ומצריכים פנייה לרופא, לפעמים פסיכיאטר.

כבר לא מתביישים לדבר על זה (צילום: shutterstock)

"פעם המילה פסיכיאטר היתה ממש "טאבו" . היום זה לגיטימי, מתקן, אנשים מבינים שלפעמים צריך פסיכיאטר, טיפול CBT, או טיפול דינאמי ארוך יותר.

"אנשים משתפים אותי בחוויות שלהם: 'הצלת את חיי, הצלת את חיי המשפחה שלנו' זה סגנון התגובות. אחת הנשים כתבה לא מזמן, 'אז מה אם אני לוקחת כדור קטן? זה כמו לקחת כדור לבלוטת התריס, אז אני לוקחת כדור לאיזון של הסרוטונין', מין הורמון שחסר שלו גורם לירידה במצב הרוח.

"בזמנו אנשים לא הבינו מזה טיפול? למה צריך כל כך הרבה פגישות? מדוע אי אפשר הכל בפגישה אחת? או שאמרו :מה יוצא כבר מדיבורים? אני מדברת הרבה עם בעלי, או עם חברה טובה.

"בכתבות בעיתון הנשים של המודיע העברתי מסר שטיפול זה תהליך, בנייה של האני, ותהליכים נפשיים אינם באים במהפך.
לפני כ-13 שנה החלטתי לפתוח את מרכז "מגן", על מנת לתת מענה מקצועי ע"י אנשי מקצוע דתיים ומסורים המדברים בשפה של הציבור החרדי ומבינים ללבו, ואכן אין ספק שהצורך הזה קיים ואני רואה את זה במספר הפונים והפונות שמגיעים אלינו לטיפול מקצועי. מדובר בעלייה דרמטית במספרים של הפונים לטיפול, וברוך ה' שהמודעות השתנתה ואנשים מתמודדים יותר טוב עם הבעיות הללו".

שיעור החרדים הפונים ללטיפול נפשי, "כמו אצל החילונים"

גם ד"ר אסף כספי מנהל אמבולטרי בריאות הנפש בבית החולים "שיבא" תל השומר והמנהל הרפואי של מרפאות 'בית חם' מצטרף לאבחנה של הניה בדבר הגישה החדשה בהתמודדות עם נושא הבעיות הנפשיות, בקרב המגזר החרדי.

כספי מצהיר כי בעשור האחרון ניכרת מגמה מפתיעה של עליה חדה בשיעור הפניות לסיוע נפשי במגזר החרדי, "ניתן להעריך שכיום שיעור הפניות זהה למעשה לאוכלוסייה החילונית.

"התפלגות הפניות בין שרות ציבורי לפרטי דומה אף היא באופן מפתיע. ניראה שהרתיעה מפניה לטיפול פחתה באופן משמעותי בין השאר אודות למגמות בקרב מנהיגי הציבור החרדי המעודדים פניה לטיפול ברוב המקרים.
וכן הודות למהלכים נרחבים של הסברה שתכליתה הסרת הסטיגמה בנושא בריאות הנפש וטיפול נפשי. מהלך שהובל בין השאר על ידינו.

"מעבר לסטטיסטיקה מדווחים המטפלים עצמם על כך שהפתיחות בתקשורת עם הפונים לטיפול מפתיעה גם היא. לעיתים קרובות פוגשים מטפלים נכונות לחשיפה אישית יוצאת דופן שאף אינה מאפיינת את המגזר החילוני". אומר כספי.

ד"ר רבקה כהן לשעבר פסיכיאטרית מחוזית בצה''ל וכיום רופאה פסיכיאטרית מומחית עמיתתו של כספי למרפאות 'בית חם' מבהירה כי גם בציבור החרדי מחלחלת ההבנה כי הפנייה לפסיכיאטר איננה שונה כלל מפנייה להתייעצות לכל רופא אחר".
לדבריה, גם נטילת הכדורים על פי יעוצו , אינה שונה מנטילת כל טיפול אחר. "כשסובלים חלילה מסכרת, אומרת הד"ר כהן או כשהלבלב לא מייצר מספיק הורמון , אזי נוטלים אינסולין ממקור חיצוני, וכשאצל האדם החרדתי-דכאוני, המוח לא מייצר מספיק סרוטונין יש להיעזר בפסיכיאטר לקבלת תכשיר אנטי חרדתי או אנטי דכאוני. כשאדם חלילה חושב מחשבות שווא ויש לו בעיה דופאמינרגית יש לאזן לו את משק הדופאמין בתכשיר אנטיפסיכוטי".

כהן מדגישה כי, "רוב הטיפולים הפסיכיאטרים, כלל אינם ממכרים, חלקם ניתן לתקופת משבר מסוימת בלבד ואחר כך אין בהם צורך. יש פעמים שנזקקים להם לטווח ארוך לשיפור איכות חיים. ישנם דברים רבים הנחוצים לנו כמו שינה ואכילה וכך גם לעתים תרופות שונות. ישנם מצבים בהם אם לא ניטול טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר הנזק המוחי יחמיר ועמו הבעיה הפסיכיאטרית.

"הפסיכיאטר הנו שליח ככל רופא אחר. התרופות נבראו על ידי בורא עולם לעשות בהם שימוש לשמירת בריאות הנפש והגוף. הפסיכיאטר הוא זה השליח המווסת את הטיפול בשימוש מבוקר בתכשירים השונים לאחר שנות לימוד רבות של רפואה ופסיכיאטריה, על מנת להקטין את הסבל ולהפחית את עוצמתו, או בכדי לאבחן שאולי אין כלל בעיה ואין כל צורך בטיפול. הפסיכיאטר מחויב בסודיות רפואית ואינו רשאי לשתף אף אדם בתכנים המועברים אליו. ד"ר כהן מתייחסת לסוגייה הרגישה בחברה החרדית והיא החשש לקחת תרופות שמא זה יזיק ב'שידוכים'."

ד"ר כהן שוללת את החשש הזה מכל וכל, "לעתים טיפול ושמירת נפש האדם מאוזנת תורמת הרבה יותר לשידוך מאשר מניעת טיפול ו'הסתרה' ואי טיפול בה ,המחמירה את הבעיה עד כדי כך שלבסוף חלילה נגלית לעיני כל. אומרת הד"ר כהן ומוסיפה: אין איש חסין מפני קשיים ומשברים ואין זו בושה לפנות ולקבל עזרה. אין זה מפחית כלל מגדולתו של אדם אם הוא מודע לקשיים שלו ומקבל את העזרה הדרושה לו ומשתפר."

למרות המיתוס הרווח במקומות מסוימים, הכדורים הפסיכיאטרים הנכונים מסייעים מאד גם למי שהטיל בהם ספק ולא האמין בהם, לא מדובר בתורה הקדושה בה יש להאמין, הכדור יפעל גם אם לא תמיד נאמין בו. חבל שרבים וטובים מסתירים זה מזה את העובדה שפנו לפסיכיאטר ונעזרו מאד ובכך מתסכלים את אלו שעדיין נחוצה להם עזרה וחוששים לפנות. אומרת הפסיכיאטרית המומחית.

אם לסכם את הנאמר, מדובר בנושא רגיש ומורכב שיש בו צדדים לכאן ולכאן. האם הציבור החרדי מחביא ומטאטא את הדבר מתחת לשטיח?האם זה באמת אמור להזיק בשידוכים? האם הפרעות חרדה ודיכאון הינם לא נורמליות או שרבים סובלים מהם?

אין לכל זה תשובה אחת חד משמעית.מה שבטוח שהשינוי מחלחל ונותן את אותותיו בשטח כשיותר ויותר חרדים שוברים את חומות השתיקה, אינם חוששים מסטיגמה ומתווית מוטעית,עומדים מול המראה באומץ ומחליטים לעזור לעצמם.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות