בימ"ש השלום בתל-אביב דחה לאחרונה את התביעה נגד האם, שבשנת 2012 מסרה לבתה כמה שיקים פתוחים וחתומים, לצורך תשלום חשבונות.
לייעוץ בהליכי הוצאה לפועל:
שניים מהשיקים הגיעו לבן זוגה של הבת, שהעביר אותם לאדם בשם רייכרט. אותו רייכרט – מוגבל בחשבונו בבנק המנהל עסק לניכיון שיקים בלי רישיון – ניכה את השיקים אצל בעל חברה ליזמות עסקית.
כל אחד מהשיקים מולא על סך כ-23,000 שקל, ושלב מאוחר יותר שניהם חוללו בהיעדר כיסוי. בעל החברה פתח בהליכי הוצאה לפועל, שהוקפאו לאחר שהבת חתמה עמו על הסכם להסדר חוב, ומסרה לידיו שיקים שלה לפירעון. במרץ 2014 הפסיקה הבת לשלם את סכום ההסדר.
בעקבות זאת, הגיש האיש בשם החברה שלו תביעה לפירעון שני השיקים בבימ"ש השלום, וביקש להורות על המשך הליך ההוצאה לפועל לגביית החוב. התביעה הוגשה נגד האם, בעלת שני השיקים, שטענה כי השיקים הוצאו ממנה במרמה, וביקשה מבית המשפט לקבוע שהיא אינה מחויבת לפרוע אותם.
בעל החברה התובעת טען כי הוא "אוחז כשורה" בשיק, בהיותו צד שלישי שקיבל את השיקים בתום לב מרייכרט, שנהג לנכות אצלו שיקים, והייתה ביניהם מערכת יחסים טובה וארוכת שנים. עוד הוא טען, בין היתר, כי נתן תמורה מלאה בעד השיקים.
הנתבעת טענה שנתנה לבתה את השיקים לצורך תשלום חשבונות שוטפים, והשיקים נגנבו ממנה על ידי בן זוגה באותה עת, וכמובן שמולאו ללא הרשאתה.
היא הוסיפה טענות רבות, בהן הטענה כי לא הייתה כל "עסקת יסוד", וכי לא ניתנה לה כל תמורה בעד השיקים.
בנוסף, היא טענה כי בדיעבד התברר לה שבתה נדרשה לשלם עבור השיקים תחת איומים, ומשום כך גם חתמה על הסדר החוב. לטענתה, התובע ידע או צריך היה לדעת כי זכות הקניין של רייכרט בשטר פגומה.
שיקים מועדים לפורענות
השופט עמית יריב דחה את התביעה. ראשית, השופט השתכנע כי חתימת ההיסב שעל אחד השיקים זויפה.
כמו כן, השופט הגיע למסקנה כי התובע אינו "אוחז כשורה" בשני השיקים. אמנם לא הוכח כי השיקים נגנבו, אולם השופט השתכנע כי הם אכן ניתנו לצורך תשלומי חשבונות שוטפים. אלא שהבת נקלעה לתסבוכת, ולאחר מכן ניסתה לצאת ממנה, כשחתמה על הסדר חוב, מבלי לספר לאמה.
במצב זה, המשיך השופט, יש לבחון האם התובע קיבל את השיקים מרייכרט בתום לב. השופט קבע שהתשובה היא לא. לדעתו, במיוחד כשהייתה בין השניים מערכת יחסים קרובה, לתובע היה יסוד להניח שמדובר בשיקים "מועדים לפורענות", אולם הוא בחר, לכל הפחות, "לעצום את עיניו" לכך.
"שיקים שנמסרו לבתה על מנת שתעשה בהם שימוש אחד "גולגלו" הלאה לתכלית אחרת לחלוטין, ולא ניתנה כל תמורה בגינם", ציין השופט ופסק שאין לחייב את הנתבעת לכבד את השיקים. בהתאם נקבע כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר.
"ככל שנגבו כספים בתיק זה – הם יוחזרו לנתבעת כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגבייה ועד להשבה מלאה", קבע השופט, וחייב את החברה התובעת בשכ"ט עו"ד לטובת הנתבעת בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יצחק דואניס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד משה אריאל
עורכי דין דיני הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין ניר נעים עוסק בהוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.