בימים האחרונים עיני עם ישראל כולו נשואות לאולם הדיונים בבניין בית הדין הבין-לאומי, בהאג שבהולנד.
הסיבה: תביעת דרום אפריקה לדיון באשמת 'רצח עם' שישראל לכאורה מבצעת כלפי העם הפלסטיני.
רגע לפני שננסה להבין מה סיכויה של ישראל לנצח -אם בכלל, באולם שרוב הנוכחים בו לא אוהדי ישראל בלשון המעטה, הנה כמה מהמקרים בהם נדרשו שופטי בית הדין הבין-לאומי לשבת על כס השיפוט
בית הדין הבין-לאומי בהאג
בשנת 1945, מספר שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, התכנסו בארצות הברית נציגים מ-50 מדינות על מנת לכתוב את מגילת האומות המאוחדות - 'אמנת האו"ם'.
האמנה מורכבת ממבוא ומ-19 פרקים, ביניהם מטרות ועקרונות האומות המאוחדות, יישוב סכסוכים, נקיטת פעולות על מנת לשמור על הסדר והשלום בעולם, צורת השיפוט והענישה למדינות סוררות ועוד.
האמנה קובעת כי בית הדין הבין-לאומי יכול ליישב סכסוך בין מדינות בדרכי שלום ו/או לתת חוות דעת על סוגיות משפטיות במקרים בהם הם נדרשים לכך, כגון – האם ישראל מבצעת השמדת עם.
אמנם לחוות הדעת של השופטים אין אופי מחייב, אך מועצת הביטחון רשאית לנקוט בצעדים וסנקציות נגד המדינה המפירה.
ישראל אגב, הצטרפה במאי 1949.
בית הדין הבין-לאומי רשאי לדון אך ורק מדינות ולא אנשים פרטיים. לצורך זה קם מאוחר יותר תחת 'חוקת רומא' - בית הדין הפלילי הבין-לאומי.
חלק מהתיקים שנידונו בבית הדין הבין-לאומי
ארה"ב נגד איראן: ב-4 בנובמבר 1949 פרצו חמושים אירניים לשגרירות ארה"ב בטהרן ולקחו את הצוות הדיפלומטי והקונסולרי כבני ערובה.
למרות הכחשות איראן כאילו הדבר נעשה בשמה, בין הדין קיבלת את התיק ודן בשחרורם המיידי של בני הערובה ובמתן פיצויים לארה"ב.
השבויים שוחררו ב-20 בינואר 1981 – 444 יום לאחר חטיפתם.
ארה"ב – קנדה: בשנת 1981 פנו המדינות בבקשה לבין הדין הבין-לאומי על מנת לקבוע את הגבול הימי במפרץ מיין הסמוך לגבולות שתי המדינות. תיק דומה הוגש לבית הדין בשנת 1978 ע"י תוניסיה ולוב.
בוסניה נגד סרביה-מונטנגרו: בשנת 1993 פתחה הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה הליכים נגד הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בטענה של רצח עם שנעשה לטענתה ע"י בלגרד בתמיכתה של סרביה במהלך מלחמה שפרצה באזור.
לטענת בוסניה, ברצח העם נהרגו כ-200 אלף בני אדם ומיליונים נותרו ללא קורת גג.
בסיום הסאגה המשפטית הכריעו השופטים כי מדינת סרביה-מונטנגרו לא אשמה ברצח ואין הוכחה שגם אם הייתה מנסה למנוע את הרצח, הוא לא היה קורה.
וזו הייתה הפעם הראשונה שבית הדין היה צריך לדון באשמת רצח עם.
בתביעה השנייה בנושא, שופטי בית הדין דנים ממש בימים אלו.
דרום אפריקה נגד ישראל
בעקבות פעולות ישראל ברצועת עזה, פנתה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג בתביעה בה היא מאשימה את ישראל ברצח העם הפלסטיני.
לפני מספר ימים עמדו נציגי מדינת ישראל ושטחו את כתב ההגנה בתקווה שהצדק יצא לאור.
קשה לראות איך ישראל יוצאת מזה בשלום, בהתחשב בעובדה שארגון האו"ם על כל שלוחותיו לא חשוד באהבת ישראל מיוחדת, אך בישראל כבר הודיעו שכל תוצאה שתבוא משולחן השופטים לא תמנע מישראל לסיים את מטרות המלחמה.
אגב, זאת לא הפעם הראשונה בה ישראל יושבת על כיסא הנאשמים בבית הדין, כאשר כבר בשנת 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש חוות דעת מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג על "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים".
14 שופטים (מול מתנגד אחד) חתמו על קריאה לפיה הקהילה הבין-לאומית צריכה להתנגד ולהפסיק לסייע לישראל להמשיך עם המצב הבלתי חוקי הזה.
בשנת 2022 הגישו המדינות הערביות בקשה לדון בבעיית הכיבוש הישראלי המתמשך. הדיון לא התקיים מאחר ש-106 מדינות התנגדו או נמנעו, דבר שמנע רוב לקיום הדיון.
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה"