מאה ימים עברו מאז הרעידה התקיפה הישראלית את המבנה השמור ביותר בטהרן, שם חוסל המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, אך באופן חריג וחסר תקדים, הרפובליקה האסלאמית טרם הביאה אותו לקבורה.
העיכוב המתמשך, שהופך לאחת התעלומות הגדולות והרגישות ביותר בטהרן מאז פרוץ המלחמה, עומד בניגוד מוחלט להלכה השיעית המקדשת את קבורת המת במהירות האפשרית כך הובא במאמר שפורסם היום (ראשון) באיראן אינטרנשיונל.
לפי הדיווח בערוץ המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, בעוד בכירים ומפקדים צבאיים שנהרגו באותה תקיפה הגיעו כבר לקבר, חמינאי נותר, כך נראה, במצב של "לימבו" משפטי ודתי.
היעדר הלוויה רשמית מצית גל של ספקולציות ברחבי העולם ובתוך איראן לגבי מצב שרידיו של חמינאי האב. כלי תקשורת איראניים, שדיווחו בעבר על בכירים אחרים שנהרגו באותה מתקפה, חשפו כי גופותיהם חולצו לאחר שבועות ארוכים וזוהו רק באמצעות בדיקות דנ"א בשל הנזק הפיזי הכבד שנגרם להן.
השלטונות באיראן, מצידם, מקפידים על דממה תקשורתית מוחלטת ואינם משחררים שום מידע רשמי על מיקום הגופה או על מצבה הפיזי - שתיקה שרק מעצימה את ההערכות כי החיסול הותיר את גופתו של חמינאי במצב שלא מאפשר עריכת הלוויה פומבית כמקובל.
מעבר למבוכה הדתית והפוליטית, העיכוב נובע גם, לפי הדיווח, משיקולי הישרדות של משטר הנמצא בטלטלה. הלוויה רבתי עבור מנהיג עליון אינה רק טקס דתי, אלא מפגן כוח פוליטי של המשכיות. המשטר האיראני הוכיח בעבר, בטקס הקבורה של קאסם סולימאני, כיצד הוא יודע להשתמש בלוויה המונית כדי לייצר מסרים פוליטיים וליכוד שורות. עם זאת, במצב הנוכחי, ארגון אירוע בסדר גודל כזה מציב את טהרן בפני קשיים לוגיסטיים וביטחוניים עצומים.
בתוך כך, נמשכת הדרמה סביב יורשו של חמינאי, בנו מוג'תבא. למרות ההצהרות הרשמיות כי הוא שרד את התקיפה וספג פציעות קלות בלבד, היעדרותו המוחלטת מהעין הציבורית במשך מאה הימים האחרונים מעוררת שאלות כבדות משקל.
העובדה שמוג'תבא לא הופיע מאז התקיפה מספקת דלק לשמועות על פציעות חמורות בהרבה מכפי שדווח, או לחילופין, על חשש כבד של מערכת הביטחון האיראנית מהתנקשות נוספת. הופעה פומבית של היורש בלוויה מתוקשרת עלולה להפוך אותו למטרה נוחה, ועד שהמשטר לא יבטיח את שליטתו ואת ביטחונו של היורש, נראה כי דמותו של המנהיג המנוח תמשיך להישאר במחשכים, הרחק מעיני הציבור ומטקסי הפרידה המסורתיים.
0 תגובות