מערכת הביטחון בישראל מזהה סימנים שלפיהם ההנהגה הניצית באיראן נערכת באופן פעיל לאפשרות של הרחבת העימות האזורי. כך דווח היום (שני) ב-Ynet.
על פי הערכות של בכירים ישראליים, כך בדיווח, המצור הכלכלי והימי הכבד שמושת על איראן, לצד הפגיעה הקשה ביכולתה לייצא נפט, מעמידים בסכנה ממשית את יציבות המשטר ואת היכולת שלו לממן את מנגנוני הביטחון ואת ארגוני הפרוקסי באזור. תסכול זה מובל על ידי המנהיג מוג'תבא חמינאי וצמרת משמרות המהפכה, שעל פי הדיווחים מאמינים כי המערכה הדיפלומטית ומזכר ההבנות שפג תוקפו היו רק כסות אמריקנית-ישראלית לקניית זמן לקראת מתקפה נרחבת יותר. כתוצאה מכך, גוברת ההערכה כי איראן אינה מתכוונת להמשיך להמתין לשחיקתה הכלכלית, אלא עשויה ליזום בעצמה הסלמה שתטרוף את הקלפים.
על פי הדיווח ב-ynet, התוכנית האיראנית כוללת הפעלת לחץ צבאי וכלכלי ישיר ועקיף על ארצות הברית וישראל. הקו המנחה של טהרן מתבסס על פגיעה בתשתיות אנרגיה קריטיות, שיבוש קשה של נתיבי השיט הבינלאומיים במצר הורמוז ובים סוף, ופגיעה בבעלות בריתה של וושינגטון.
ההיגיון האסטרטגי שמאחורי המהלך הוא יצירת זעזוע בשווקים העולמיים, העלאה חדה של מחירי הדלק והחשמל, ויצירת משבר כלכלי שיגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בוושינגטון, שבה מתנהל ויכוח נוקב על מחיר המערכה לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, מבינים היטב כי שיבוש דרמטי באספקת האנרגיה העולמית עלול להפוך למכשול פוליטי ראשון במעלה עבור הממשל הרפובליקני.
במקביל לאיומים ההתקפיים, במערכת הביטחון הישראלית והאמריקנית עוקבים בדאגה רבה, לפי הדיווח, אחר קצב השיקום הצבאי של איראן, שעל פי המודיעין שנאסף התברר כמהיר מהצפוי. האיראנים ניצלו את תקופת הרגיעה היחסית כדי לבנות מחדש את מערכי הטילים והכטב"מים שנפגעו, תוך הידוק השליטה של משמרות המהפכה ומינוי מפקדים יוצאי מלחמת עיראק לתפקידי מפתח מבצעיים ומודיעיניים.
דיווחים מודיעיניים אף מצביעים על כך שיועצים ומפקדים מאיראן נשלחו לאחרונה לתימן, עיראק ולבנון כדי לתאם מתקפות משולבות. בתימן, בתיאום עם החות'ים, הוכנו מטרות איכות הכוללות נמלים ומתקני אנרגיה סעודיים, לצד פריסת אמצעי לחימה מתקדמים. כמו כן, נבחנות באיראן אפשרויות לפעולות חבלה בכבלי תקשורת תת-ימיים במפרץ הפרסי, ליזום תסיסה פוליטית בקרב אוכלוסיות שיעיות במפרץ ואף לבצע פשיטות קרקעיות מוגבלות.
נגזרת קריטית נוספת של המתיחות נוגעת לתוכנית הגרעין האיראנית. במרכז הדאגה הישראלית והאמריקנית עומד האתר התת-קרקעי המבוצר הסמוך לנתנז, המכונה "הר המכוש". תצלומי לוויין עדכניים מעידים על המשך עבודות חפירה ותנועה הנדסית ערנית סביב פתחי המנהרות במתחם, בשעה שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינם מורשים לבקר במקום. אף שאין נכון לעכשיו הוכחה פומבית לכך שמדובר במתקן העשרה פעיל, המבנה העמוק והמבוצר שלו מעורר חשש כבד כי הוא מיועד לשמש כ"פוליסת ביטוח" אסטרטגית עבור תוכנית הגרעין מפני תקיפה אווירת. בתגובה להאצת ההתחמשות האיראנית, משרד הביטחון בישראל פועל להאצת קצב הייצור של מערכות ההגנה הרב-שכבתיות, ובמיוחד מיירטי "חץ", מתוך הבנה כי במערכה הבאה למלאי המיירטים תהיה חשיבות מכרעת לא פחות ממספר הטילים שבידי האויב.
התפתחות זו מעמידה את ישראל וארה"ב בפני דילמה אסטרטגית ומורכבת, כאשר לצד התיאום הביטחוני ההדוק נכנסים למשוואה גם שיקולים פוליטיים פנימיים. בירושלים נערכים הן לתרחיש של הגנה בפני מתקפה איראנית יזומה והן לאפשרות של מכת מנע ישראלית או אמריקנית, כאשר עיתוי הפעולה והיקפה יושפעו במידה רבה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ. במקביל, גם הזירה הפוליטית בישראל עשויה להשפיע על המצב ככל שיתקרבו הבחירות המקומיות והארציות, כאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיות אינטרס להציג פעולה נחרצת מול טהרן כהישג אסטרטגי. המצב הנוכחי מייצר סיכון גבוה ל"מיסקלקולציה" – מציאות שבה כל צד עלול להנחית מכה מקדימה מתוך חשש שהצד השני עומד לתקוף אותו, דבר שמחייב את דריכות שיא במערכת הביטחון הן במערכי ההגנה והן ביכולת המעבר המהיר להתקפה.
2 תגובות