בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את ערעורו של העיתונאי אלי ציפורי על פסק הדין שדחה את תביעת לשון הרע שהגיש נגד המשנה לשעבר לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר. בכך הותיר בית המשפט על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום, שקבע כי אין מקום לפסוק פיצוי לטובת ציפורי.
התביעה הוגשה בעקבות שיתוף שביצע שפר בשנת 2022 לכתבה של העיתונאי גידי וייץ בעיתון "הארץ", שעסקה בהתנהלותו של ציפורי במהלך משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לצד שיתוף הכתבה כתב שפר כי מדובר ב"אווירת טרור ואלימות מילולית" כלפי פרקליטים ועיתונאים, והוסיף כי מדובר ב"צבא של צייצנים" התוקפים את מי שלדבריו מפריעים להפצת מידע כוזב. בעקבות הפרסום תבע ציפורי את שפר בסכום של 280 אלף שקלים בטענה ללשון הרע.
בפסק הדין בערעור קבע השופט עבאס עאסי כי אין מקום להתערב במסקנת הערכאה הראשונה, ודחה את טענותיו של ציפורי. נקבע כי חלק מהביטויים עליהם נסבה התביעה, ובהם "אווירת טרור" ו"אלימות מילולית", הם ביטויים מטאפוריים והבעת דעה בהקשר של שיח ציבורי, ולא קביעות עובדתיות שלפיהן ציפורי עוסק בטרור במובנו המילולי.
עוד קבע בית המשפט כי הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע, בין היתר משום שהוא עוסק בהתנהלותה של דמות ציבורית בנושא המצוי בלב השיח הציבורי. בפסק הדין צוין כי ציפורי עצמו הציג את עצמו כאיש תקשורת ותיק המסקר את משפט נתניהו, ולכן הוא נחשב לדמות ציבורית לצורך העניין.
בית המשפט סירב לקבל את עמדת בית המשפט השלום על אמת בפרסום ואמר: "לדעתי קיים קושי בקביעת בית המשפט בדבר תחולת הגנת אמת הפרסום .הגנת אמת הפרסום מחייבת הכרעה עובדתית באמיתות הפרסום. ואולם עיקר הפרסום אליו מכוון המערער הוא בבחינת הבעת דעה ולא עובדות; מכאן שאין מקום לבחון אותם במבחן המציאות העובדתית אלא במסגרת ההגנה המתאימה להבעת דעה"
בית המשפט התייחס גם לסוגיית תביעות ההשתקה וקבע באופן נחרץ כי אין לסווג את התביעה כתביעת השתקה. עם זאת, בפסק הדין נדונו בהרחבה העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון באשר למאפייניהן של תביעות מסוג זה ולשימוש לרעה בהליכי משפט.
לאחר פרסום הכתבה הובאו לידיעתנו מספר אי־דיוקים שפורסמו בה בטעות. הכתבה עודכנה ותוקנה כדי לשקף את העובדות באופן מדויק. אנו פועלים להקפיד על פרסום מידע מדויק ומהימן ככל הניתן. אנו מצרים על אי־הדיוקים שנפלו בפרסום המקורי.
0 תגובות