במלאת 20 שנה לגירוש וחורבן גוש קטיף, אנו חוזרים לימים הקשים ההם דרך סיפורו של ד"ר נמיר סודי, כיום פרופסור, שהיה רופא ביישובי הגוש.
היום כולם מבינים את המשמעות של הגירוש, אך אז לא כולם ראו את התמונה המלאה. סודי, שתיעודיו מימים אלה מתפרסמים כיום, הזהיר אז מפני טילים ורוצחים באשקלון. הוא אמר: "מי שאז צעק, ועכשיו הם מתפרסמים תיעודים שלו, צועק על טילים בכל הארץ, על רוצחים באשקלון, זה הדוקטור שהוא היום כבר פרופסור של גוש קטיף".
בראיון מרגש עם משה מנס הם נזכרים בשבת לפני החורבן, כשערך ברית מילה בגוש קטיף. הרב לאו דיבר אז על שלוש בריתות: התורה, המילה והארץ, ואמר: "יש שלושה בריתות, ברית התורה, ברית מילה וברית הארץ".
הימים היו קשים, מלאי תפילה וזעקה. התושבים חוו איומים ביטחוניים - טילים, ירי על צירים ופחד קיומי. סודי תיאר: "ימים קשים מאוד, ימים של הרבה תפילה זעקה מקירות הלב של כל התושבים, שמצד אחד אנחנו חווים את כל ההפקרות הביטחונית. איום של טילים, של מטענים, של ירי על הצירים, של פחד קיומי האמיתי".
הוא נאלץ להסביר לילדיו: "אם הקדוש ברוך הוא מחליט שמקומינו לא פה בעוד כמה ימים זה כנראה הדרך הכי פשוטה ותמימה להראות את זה, ונצטרך להיות ערוכים להרע ביותר".
הם התבצרו בבתים לפי הוראות רבניהם, והחליטו לא לפגוע בחיילים, מתוך אמונה שזו גזרה משמיים. סודי אמר: "התבצרנו בתוך הבית, ועל פי ההוראה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל אף אחד לא קם ויצא על הרגליים שלו, כי ארץ ישראל לא נוטשים בפעולה אקטיבית". הוא הוסיף: "אני חושב שזה תיקן את האסון של שנאת חינם".
סודי משווה זאת לשכונות עם בנייה בלתי חוקית בהן הצבא לא נכנס מחשש לפגיעה בחיילים: "קח בנייה בלתי חוקית במחנה פליטים, הצבא לא נכנס לשם, השוטרים לא נכנסים לשם, לא עושים שום דבר". בעוד בגוש קטיף "לא פגעו בחיילים, למרות שמטבע הדברים הייתה התנגדות שנתבקשה בשל הצעד הזוועתי הזה".
הוא מבקר את המדיניות הביטחונית: "כבר נמשכת 60 שנה נמשכת הרפיסות הביטחונית הזו. בפעם הראשונה שנכנסו לעזה אף ערבי לא העז להרים את הראש. חייל אחד הספיק לשמור על שכונה. אך כעומק השלום, ככה הטרור גבר". סודי קורא להתעוררות: "תתעוררו ותתנו לבן אדם לעמוד בטרמפיאדה בשקט במדינה הזאת".
הוא נזכר ברגעי נוסטלגיה, כמו ברית מרגשת בבית כנסת חדש שלא הספיק להיחנך באותם ימים של לפני החורבן: "אחת הבריתות המרגשות היו באמת משהו חריג, אישה שלצערי נפגעה והייתה משותקת חצי גוף והיה פשוט שמחה, אי אפשר לדמיין, אנחנו ניצחנו את הרוע.
סודי מסיים בדברים אופטימיים: "רק בשמחות, רק בבריתות, ושניפגש רק בשביל דברים טובים".
0 תגובות