בתוכנית "דבר ראשון" של יום ראשון עם משה מנס ושוקי סלומון עלו נושאים מגוונים – מנתוני פשיעה ועד תופעות ויראליות בעולם – אך במרכז עמדה שאלת זהות עמוקה: מיהו חרדי? מונולוג חד ונוקב של שוקי סלומון עורר דיון נוקב בתוך הציבור החרדי על הפער בין חיצוניות לתוכן, בין תדמית לערכים.
מיהו חרדי? מונולוג שוקי סלומון
שוקי סלומון שיתף חוויה אישית מהשבועות האחרונים. לאחר שדיבר בגלוי על תופעות כואבות בתוך המגזר – גזענות, דרישות כלכליות מוגזמות בשידוכים שגורמות למשפחות לקרוס, ועוד – הוא נתקל בתגובות מנוגדות. רבים ברחוב עצרו אותו ואמרו: "כל הכבוד, סוף סוף מישהו מדבר". אחרים, לעיתים בעלי חזות חרדית מובהקת, האשימו אותו בחילול השם: "למה אתה מוציא את הרפש החוצה?"
סלומון הצביע על הפער: "אתם כמעט לא מדברים איתי על הבעיה עצמה... אתם מזדעזעים מזה שרואים את הרפש, לא מהרפש עצמו". הוא שאל: האם חרדיות נמדדת בכובע, בחליפה, בזקן, בשכונה, במוסדות או בהפגנות? האם מי שלא מתגייס או צועק את הסיסמאות הנכונות מקבל אוטומטית "תעודת חרדי"?
הוא הדגיש: "חרדים לדבר השם. לא חרדים ממה שהשכן יגיד". לדבריו, אפשר ללבוש את כל האריזה ולהפר איסורים בין אדם לחברו, ומצד שני – יהודי בג'ינס וטריקו ששומר שבת, מניח תפילין, אוכל כשר ומשתדל ביושר – עלול להיחשב "לא חרדי".
"המלך הוא עירום", אמר סלומון. אם החיצוניות הופכת לעיקר והתוכן לטפל, אם מעדיפים להסתיר בעיות על פני תיקון – משהו התעוות. הוא קרא לבחון יחד: "במה אנחנו חרדים?" – לא רק איך נראים, אלא האם חרדים באמת לדבר ה'.
מדד הפשיעה: שכונות ירוקות מול אדומות
מדד הפשיעה בישראל, המבוסס על נתוני המשטרה ומדלן, מציג תמונה מורכבת: ירידה של כ-20.6% בגניבות רכב, לצד עלייה של כ-4% בפריצות לבתים ברמה הארצית.
השכונות הירוקות (שיעור נמוך ל-1,000 תושבים):
מתחם 200, הוד השרון – 2.3 גבעת הרקפות, קריית ביאליק – 3.5 ממשית, דימונה – 3.6 גרין פארק, מודיעין עילית – 3.7 רמת אלון, חיפה – 3.8
השכונות האדומות: דרום רוטשילד, תל אביב-יפו – 460.8 אורים, אילת – 287.2 כרם התימנים, תל אביב-יפו – 217.7 שרונה, תל אביב-יפו – 200.3 דרום פלורנטין, תל אביב-יפו – 190.2 הנתונים מצביעים על פגיעה ביטחונית וכלכלית בשכונות מגוונות, בעיקר בתל אביב, באר שבע וחיפה.
הסרט הסיני שהפך ללהיט בגלל שהוא גרוע
מעצב פנים סיני בן 34 ואמו יצרו במשך חמש שנים את סרט האנימציה Niu Lai ("הפרה מגיעה"). ללא ניסיון קודם, האנימציה נראית כמו משחק מחשב ישן והעלילה מוזרה. בהתחלה נמכרו פחות מ-300 כרטיסים בעשרת הימים הראשונים. הלעג ברשתות הפך את הקטעים לוויראליים – ואנשים החלו לקנות כרטיסים רק כדי לראות עד כמה הסרט גרוע. ההכנסות זינקו לכ-29 מיליון יואן (כ-4.3 מיליון דולר), ומספר ההקרנות עלה מ-4 בתי קולנוע ליותר מ-20 אלף הקרנות ביום.
מעקב סודי באתר קניות: צליל שאי אפשר לשמוע
חוקרי אבטחה מזהירים: אתרים כמו עליאקספרס עשויים להזרים תדר קולי בעוצמה אפס דרך מנוע השמע של המחשב. הצליל בלתי נשמע לאדם, אך יוצר "תעודת זהות חומרית" ייחודית למכשיר ומאפשר מעקב גם לאחר מחיקת עוגיות או גלישה בסתר. תופעת לוואי: האוזניות עלולות "להיתקע". כפתור ה-Mute של הדפדפן אינו חוסם זאת – יש לסגור את הלשונית לחלוטין.
מחקר כושר: סט אחד לפני כשל מספיק
מחקר בינלאומי בהובלת תומאס הרמן ופרופ' בראד שונפלד בחן 42 מתאמנים מנוסים. במשך שמונה שבועות ביצעו שני אימוני גוף מלא שבועיים (30 דקות), תשעה תרגילים בסט בודד. קבוצה אחת עד כשל מוחלט, השנייה עצרה שתי חזרות לפני. תוצאות האולטרסאונד ומבחני הכוח הראו: עצירה קלה לפני כשל מניבה רווחי כוח וסיבולת דומים, עם פחות עייפות והתאוששות מהירה יותר.
3 תגובות