מדפי העיתונות החרדית המיינסטרימית ועד לסמטאות השכונות הבוערות, נדמה כי מערכת היחסים המורכבת בין המגזר החרדי למדינת ישראל הגיעה לנקודת רתיחה חסרת תקדים. בתוכנית "דבר ראשון" בהגשת משה מנס, עלתה לדיון שאלת השאלות המרחפת מעל החברה הישראלית: האם אנחנו בעיצומה של מלחמת אחים, מי נושא באחריות, וכיצד ניתן למנוע את החורבן הבא?
מונולוג הפתיחה: מפות המיינסטרים משנות את פניהן
המגיש משה מנס פתח את התוכנית באזהרה חריפה ובחשיפת המציאות המשתנה ברחוב החרדי. לדבריו, הקיצוניות שכבר מזמן אינה נחלתם של פלגים שוליים בלבד, מחלחלת ללב המיינסטרים החרדי.
"לא אתפלא אם ממש ברגעים האלה מתארגנת קבוצה של בחורי ישיבות, של אברכים, שמתכננים לחטוף שוטר או חייל," חשף מנס בפתיח דרמטי. "הם לא מתכוונים חלילה להרוג אותו, אבל גם זה יכול לקרות בטעות. המגזר החרדי והמדינה נמצאים במלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה – יש כאלו שילכו עד הסוף."
מנס הציג את שער עיתון "יתד נאמן" – השופר המרכזי של הזרם הליטאי – שבו נכתבו באותו הבוקר מילים חסרות תקדים: "מלחמה. לא בלבנון, לא בעזה ולא באיראן – מלחמה נגד מדינת ישראל." הכותרות בעיתונות החרדית הגדירו את המצב כ"פיקוח נפש" ממש, והפכו את המשטרה והמדינה לאויב מוצהר.
האתוס הישן מול המציאות החדשה
מנס נזכר כיצד כילד קרא סיפורים על מחתרות חרדיות היסטוריות, כמו "מחתרת קשת" ששרפה טרקטורים ופגעה בארכיאולוגים שחיללו קברים. אך לדבריו, מה שהיה פעם סיפורים על קבוצות שוליים קיצוניות, הפך היום לשיח לגיטימי בבתי הכנסת ובבתים חרדיים נורמטיביים. עשרות אלפים מקשיבים ל"קו צבע שחור" – קו נייעס שמזעיק המונים בכל פעם שבאים לעצור בחור ישיבה עריק כאשר כיום לכל חרדי יש בן משפחה עריק, כולל הבן שלי ואחים שלי שהפכו לפושעים נרדפים על עוון לימוד התורה"
הראיון עם יוסי לוי: "הפלג הירושלמי אמר למיינסטרים – צדקנו"
אל עמדת המרואיין התייצב יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה" והמג"ד החרדי הראשון בצה"ל, שהגיע היישר מ-80 ימי מילואים בתוך מחנות הפליטים ביהודה ושומרון. לוי הביע זעזוע עמוק מהכותרות של "יתד נאמן".
"יש מלחמה אחת בלבד והיא מול האויבים שלנו בשבע החזיתות," הדגיש לוי. "עצוב לי מאוד לראות שהמיינסטרים החרדי אימץ את הרטוריקה הזו. בעצם, הפלג הירושלמי הקיצוני אומר עכשיו למיינסטרים החרדי: 'אמרנו לכם וצדקנו'. המילים קשות, השימוש בפסוקים ובמושג 'פיקוח נפש' מוביל לתפיסה של מלחמה עד הסוף. עניין של הרוגים הוא רק עניין של זמן."
השבר של השביעי באוקטובר ופקטור ה-90,000
לוי הסביר כיצד הגענו לנקודת הפיצוץ הנוכחית: לפני ה-7 באוקטובר: השיח הציבורי והצבאי שידר שלא באמת צריך לוחמים חרדים. הגנרלים הבכירים טענו שהמלחמות הבאות יוכרעו באמצעות חיל האוויר והמודיעין הטכנולוגי. המערכת דחפה לכך שלא צריך עוד כוחות מתמרנים. אחרי ה-7 באוקטובר: הקונספציה התרסקה. כולם מבינים שחייבים עוד לוחמים בחזית כדי לשחרר את אנשי המילואים שקורסים תחת הנטל. התוצאה: מדינת ישראל נותרה עם 90,000 חרדים המוגדרים כמשתמטים או עריקים, ללא חוק, ללא מסגרת, ובלי שום אופק לפתרון חקיקתי נראה לעין.
אשמת הפוליטיקאים מכל הקצוות
כאשר נשאל מי אשם במצב, לוי לא היסס להפנות אצבע מאשימה ישירה לעבר הדרג הפוליטי:
"כל המדינאים אשמים. אף מפלגה – לא ממשלות בנט-לפיד מהשמאל והמרכז, ולא הליכוד והמפלגות החרדיות בקואליציה הנוכחית – לא השכילו להביא חקיקה ראויה. כולם נכשלו. אלו רוצים את כולם ואלו לא מוכנים לוותר על אף אחד, והתוצאה היא שאין חוק ולא יהיה חוק בשנה הקרובה בגלל שנת הבחירות."
דוב אייכלר מציג: בין חורבן האנרכיה לתיקון היסטורי
מי שהציג נקודת זווית אחרת למציאות הוא דב אייכלר (כאן מורשת) ששירטט קווים ברורים למה שעשוי לקרות ביום שאחרי, בין התרחיש הפסימי והריאלי לבין התקווה לפתרון.
בשורה התחתונה: אייכלר מציג עמדה פסימית במיוחד, אך לא בגלל חשש ממלחמת אזרחים, אלא בגלל ההבנה ששום צד לא ינצח והמדינה פשוט תהפוך למקום שפחות טוב לחיות בו.
אייכלר שולל את הפנטזיה של "מלחמת אזרחים שבסופה תבוא גאולה". לדבריו, אף קבוצה לא תכריע את השנייה. התוצאה תהיה פשוט ירידה דרסטית באיכות החיים, בזבוז משאבים, הפגנות ומעצרים. לדבריו החברה הישראלית חיה בעידן של "תשרפו את המדינה העיקר שהבן שלי בסדר". אין ערך מאחד, אלא אסופת אנשים שתקועים יחד ומנסים לנצח זה את זה בכוח. מי שישלם את המחיר הם החלשים, העשירים והחזקים ישרדו את הכאוס הציבורי; מי שייפגעו הם החלשים שביטול פגישה או חסימת כביש בדרך לטיפול רפואי יהרסו את חייהם.
אבי מוסקוב מציג: תוכנית הפעולה החרדית.
גם הכתב פוליטי, של קול ברמה מזהיר מפני כאוס אלים בשטח אך הוא מציג תוכנית פעולה חרדית חריפה דווקא בזווית הכלכלית, לצד פתרון פוליטי מפתיע שנמצא דווקא בצד השמאלי של המפה.
מוסקוב מזהיר כי המצב עלול להידרדר לשפיכות דמים (פגיעה בחייל, שוטר או אזרח חרדי) בשל העלייה ברמת החיכוך. לדבריו השינוי הדרמטי במיינסטרים החרדי: לראשונה בהיסטוריה, המיינסטרים החרדי בחורי ישיבות ואברכים מהזרם המרכזי, ולא רק 'הפלג הירושלמי' מגלה הזדהות מוחלטת עם המחאות והחסימות, משום שהם מרגישים ש"באים לעצור את הילדים והאחים שלהם".
הציבור החרדי נערך לצעדים אופרטיביים כלכליים קשים מול הגזירות, כולל הקמת ועדה מקצועית שבוחנת ברצינות צעדים כמו חרם על חברות גדולות במשק ואפילו הברחת כספים להקרסת בנקים.
כישלון הנציגות החרדית:
מוסקוב מטיל את האשמה המרכזית על המפלגות החרדיות. במבחן התוצאה – הן נכשלו לחלוטין לאורך 3.5 השנים האחרונות בהבטחת חוק הגיוס והתקציבים, ללא קשר לתירוצים על בג"ץ או היועמ"שית. הפתרון המפתיע שלו למציאות היא ממשלה עם השמאל. מוסקוב טוען כי הדרך היחידה להעביר חוק גיוס שיקבל לגיטימציה ציבורית, תקשורתית ומשפטית היא דווקא דרך השמאל. אם החרדים יהיו לשון מאזניים בבחירות הבאות, השמאל יסכים לשבת איתם (כמו שבנט ישב עם עבאס), ופתאום החוק לא יוגדר בתקשורת כ"חוק השתמטות" אלא כחוק לגיטימי ומידתי.
0 תגובות