דו"ח מבקר המדינה שפורסם על מבצע "חרבות ברזל" חושף כשלים עמוקים במערכת הביטחון הישראלית, כאשר הביקורת המרכזית נוגעת להיעדר תפיסת ביטחון לאומית רשמית.
בראיון מיוחד, לתוכנית דבר ראשון עם משה מנס התארח ד"ר אביחי לוויט, מנהל אגף בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה והסביר את המשמעויות הרות הגורל של הכשל הזה – כולל קריסת עקרונות הביטחון ב-7 באוקטובר.
מהי תפיסת ביטחון לאומית?
"מערכת שמגדירה את עקרונות הביטחון הלאומי ברמה אסטרטגית. היא משמשת כמצפן לבניין הכוח של צה"ל וככלי לשפה משותפת בין הדרג המדיני לביטחוני" מפרט אביחי, "בלעדיה אין דרך למדוד, לכוון או לבקר. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם ללא מסמך כזה – בניגוד לארה"ב, בריטניה, יפן וגרמניה.
ב-7 באוקטובר? ארבעת עקרונות הביטחון קרסו, לא הייתה התרעה, לא הרתעה, לא הגנה, לא הכרעה; חמאס פרץ את הגדרות," הוא חושף, "התכוננו למלחמה מול מדינות, לא לגרילה מעזה."
ולמה אין תפיסה רשמית עד היום? שואל מנס ולוויט עונה "זה דורש גיבוש, דורש הכרעות במחלוקות ויוצר אחריותיות ציבורית מה שקשה פוליטית ותקציבית משרד ראש הממשלה הודה: 'זה כרוך בפוליטיקה ותקציב – קשה להעביר בקבינט'.
ראש הממשלה הציג תפיסה עם ארבע עוצמות והציע להגדיל תקציב," אומר לוויט, "אבל לא סיים – לא הביא לאישור ולא שינה סדרי עדיפויות".
ולמה זה ככה שואל מנס, האם כי זה כי אם לא כתוב מה האתגרים מילא לא צריך להתייחס ואפשר להתנער מכל מחדל. מה שלוקח אותנו לאלה מה קורה בין הדרג המדיני לצבאי?
"בלי שיח משותף על גיבוש התפיסה – אין שפה משותפת ואין סינרגיה," מזהיר לוויט, "מנהרות עזה, לדוגמה, היו עשויות לקבל עדיפות גבוהה יותר בדיון אסטרטגי משותף."
אז מה צריך לעשות עכשיו?
"תפיסה מתעדכנת עם רובד תורתי יציב ואסטרטגי גמיש, עקרונות בן-גוריון מלפני 70 שנה כבר לא מספיקים – צריך לעדכן מדי כמה שנים. אחרי הדוח הזה והשיח שיש היום המציאות חייבת להשתנות זו הזדמנות למנוע את האסון הבא."
0 תגובות