בתוכנית "דבר ראשון" התארח השבוע משה אריה, ראש דסק ערבים של אתר "כיכר השבת", לשיחה מרתקת על התוכניות שכבשו את הרשת, על השליטה הבלתי רגילה בשפה הערבית ועל הניסיון להבין מקרוב את השכנים שסובבים אותנו. אריה, שנחשב למומחה בכל הקשור לשפה ולתרבות הערבית, משתף בראיון בתובנות שאסף משיחות עם תושבי עזה, לבנון, סוריה ועיראק.
לא פודקאסט – "בודקאסט"
אחת הבשורות המרכזיות שהביא אריה ל"כיכר השבת" היא תוכנית ה"בודקאסט". השם, כפי שהוא מסביר בחיוך, הוא מחווה להגייה הערבית שבה האות פ' הופכת ל-ב'. מדובר בפורמט ייחודי המביא למסך דמויות מפתיעות, כמו הראיון המדובר עם פעיל רשת פלסטיני שישב בכלא הישראלי, שיתף פעולה עם ישראל ואף עונה בכלא הרשות הפלסטינית. באותו ראיון, סיפק האורח אמירה מפתיעה לפיה "הריגת היהודים לא כתובה באסלאם".
במקביל ל"בודקאסט", מגיש אריה את "אח'באר כיכר" – מהדורת חדשות בערבית המנגישה את אירועי העולם הערבי לצופים, יחד עם המגיש חיים סגב, מורה לערבית ומתרגם בבתי משפט.
"ללמוד את "שפת השכונה"
מעבר לעשייה העיתונאית, אריה פועל כבר למעלה משנתיים להוראת השפה הערבית דרך קבוצות וואטסאפ, שם הוא שולח מדי יום משפטים, הקלטות ואפילו סרטוני פרשת שבוע בערבית. הוא מסביר כי המניע שלו הוא סקרנות והצורך להבין את הסביבה שבה אנו חיים במזרח התיכון.
"הם סביבך, בכל תחומי החיים... אתה צריך להבין אותם", הוא אומר ומפרט על ההבדלים הדקים בין הניבים השונים – מהמבטא של שכם ועד לזה של כפריים לעומת משכילים. כך למשל, בעוד שבכפרים יגידו "צ'יף חלאק", המשכילים יותר ישתמשו בהגייה שונה של האותיות.
בין פחד לדו-קיום: האם יש "סלאם"?
הראיון נגע גם בשאלות מורכבות של אמון וביטחון. אריה מציין כי למרות הדמיון בתרבות, במוזיקה ובאוכל, קיים תמיד הספק שיוצר פחד. "הספק יוצר פחד", הוא מודה, ומוסיף תובנה מפתיעה לגבי המושג "שלום" בעולם הערבי: לדבריו, המושג המערבי של "סלאם" (שלום) כמעט ואינו קיים כפי שאנו תופסים אותו.
כשנשאל היכן היה רוצה לבקר לו יכול היה, הפתיע אריה ובחר בלבנון בשל נופיה, ובמצרים בשל אהבתו למוזיקה הערבית ("מצר אום א-דוניא"). לסיום, השאיר פתח לאופטימיות כשסיפר כי ייתכן וישנן "הפתעות בדרך" בנוגע לביקורים במדינות ערב בעתיד.
0 תגובות