אבל כבד בחב"ד ובעולם החסידות, בשעות האחרונות התקבלה הבשורה המרה על הסתלקותו של האי גברא רבא, ענק הרוח והמעש, זקן רבני ומשפיעי חב"ד ליובאוויטש בארץ הקודש, הגאון החסיד הרב טוביה בלוי זצ"ל, והוא בן 90 בפטירתו.
המנוח הדגול, ששימש כרבה המשפיע של קהילת חב"ד המעטירה בשכונת נווה יעקב בירושלים, היה מדמויות ההוד של עיר הקודש: מראשי ומקימי מוסדות החינוך המפוארים בבירה – תלמוד תורה "תורת אמת" לבנים, ורשת בתי הספר "בית חנה" לבנות. לצד זאת, נודע כאחד מראשי החלוצים בהפצת המעיינות, הוגה דעות מעמיק, איש הספר והכתב, עורך שיחות הקודש של הרבי, ולוחם עז נפש למען שלמות התורה, העם והארץ.
פטירתו מגיעה כשלושה שבועות בלבד לאחר פטירת רעייתו השותפה למפעל חייו, הרבנית מרת חנה פרומט ע"ה (בתו של הגאון רבי חיים אורי רוזנברג זצ"ל), שנפטרה בב' בתמוז האחרון – ערב יום ההילולא של הרבי מליובאויטש זצ"ל. בבחינת "הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם לא נפרדו".
משושלת פרוש לאור החסידות
המנוח נולד בט"ז באייר תרצ"ו לאביו הגאון רבי ברוך יהודה בלוי זצ"ל, מראשי תנועת פאג"י בירושלים, ובנו של מנהיג אגודת ישראל בארץ הקודש הגאון רבי משה בלוי זצ"ל. בצעירותו, ינק את תורת ירושלים של מעלה והתקרב לחצרות הקודש בעלזא וגור, תוך שהוא נוהג לצעוד במסירות נפש וסכנה גדולה לטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זצ"ל.
בשנת תשי"ג התחולל המפנה בחייו, כאשר החל להתקרב לחסידות חב"ד דרך המשפיע הנודע הגאון רבי אברהם לייב קליין זצ"ל, ראש ישיבת 'המתמידים' בה למד. באש קודש זו הדביק גם את אחיו, הרב יוסף והרב עמרם בלוי ע"ה.
עד מהרה הפך ל"טופח על מנת להטפיח". בהכוונת ראש ישיבת תורת אמת, הגאון רבי שמאל אלעזר היילפרין זצ"ל, הקים וניהל את רשת ישיבות הערב של חב"ד בשכונות ירושלים, שקירבה מאות נשמות למאור שבתורה.
בשנת תשט"ו בא בברית הנישואין, ובהמשך שולב בהוראתו הישירה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל בהנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים, לצד העסקנים הנודעים הרב יהושפט אלפרט והרב צבי אייזנבך ז"ל, שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב הציבור החרדי כולו.
הרב בלוי זצ"ל החזיק בעט סופרים מהיר, חד ומעמיק. כבר בשנת תשי"ג החל לכתוב בביטאון חב"ד (לעיתים תחת שמות העט "א. חוקר" ו"ט. מעלעל"), ותרגם את 'ספר הזכרונות' המונומנטלי לאחר פטירת ידידו הסופר הנודע רבי אוריאל צימר ז"ל.
בשנת תש"ל, בעקבות מאמר שכתב על שיטת הרבי מחב"ד זצ"ל בלימוד רש"י, קיבל הוראה חריגה מהמזכירות של בית הרבי לחבר ספר שלם בנושא. הספר, "כללי רש"י", שיצא לאור בשנת תש"מ, הפך לנכס צאן ברזל בעולם הלמדנות החב"די וזכה למהדורות מורחבות שערך עד לשנותיו האחרונות בסיוע נכדיו.
בחודש תמוז תש"מ, עם הקמת השבועון 'כפר חב"ד', הפך לבעל הטור המרכזי "דע מה שתשיב", בו הגן בלהט ובעוצמה אינטלקטואלית על שיטת חב"ד וענייני השקפה קדושים. מזכירו של הרבי מחב"ד, הרב בנימין קליין ז"ל, העיד לימים כי הרבי התבטא על סגנון כתיבתו הייחודי של הרב בלוי והגדירם כ"מאמרים מצלצלים". גם בשנותיו האחרונות, כשהוא חלש ותשוש, המשיכו עורכי ומנהלי העיתון להיוועץ בו מדי שבוע בשבוע.
לצד זאת, הקים וערך את הקובץ התורני-הגותי "פרדס חב"ד", עמד בראש מכון "נחלי דב"ש" לעילוי נשמת אחיינו, ועסק שעות על גבי שעות בתרגום כרכי 'לקוטי שיחות' מאידיש ללשון הקודש במסגרת מכון 'לוי יצחק'.
במשך עשרות שנים עמד בחזית המאבקים הציבוריים של חב"ד בארץ הקודש. בשנת תשכ"ו מונה על ידי יו"ר צא"ח הרב ישראל לייבוב ז"ל למנכ"ל אגף הפעילות של הארגון. בתש"ל מונה על ידי הרב שמאל חפר ז"ל לסגן יו"ר "הוועד למען שלימות העם" ונלחם ללא חת בסוגיית 'מיהו יהודי', ובשנת תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"וועד לקיום המוסדות".
הרב בלוי הותיר אחריו מורשת רוחנית אדירה של עשרות ספרים וחוברות, ובהם: "נר למשיחי" על ספר התניא, "על מנהגים ומקורותיהם", וסדרת החוברות הנודעת "לקט ופרט" (28 חוברות המכילות מאות 'שביבים' תורניים והיסטוריים).
מסע הלוויה ייצא היום (רביעי), כ"ג בתמוז, בשעה 14:00 בצהריים, מבית הלוויות שמגר בשכונת רוממה בירושלים, לעבר חלקת חב"ד במרומי הר הזיתים, שם ייטמן סמוך ונראה למקום המקדש, ולצידה של רעייתו הרבנית ע"ה שנפטרה לפני פחות מחודש.
המשפחות האבלות: בלוי, הלפרין, וילהלם ולאופר, ישבו שבעה בבית המנוח, רחוב הרב זווין 43/9 בשכונת נווה יעקב, ירושלים.
ת.נ.צ.ב.ה.
0 תגובות