מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2026, במטרה להקים מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים קטנים ובינוניים. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.
המהלך, שיזם והוביל משרד האוצר בשיתוף משרד המשפטים ובנק ישראל, נועד להתמודד עם כשל מבני בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. כיום, כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים נוטלים אשראי מהבנקים, ו-83% מהם מהבנק הספציפי שבו מתנהל חשבונם - מצב המבטא את תופעת "הלקוח השבוי" ומוביל לעלויות מימון גבוהות.
חיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה
לפי הערכות משרד האוצר, המהלך צפוי להביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים הקטנים והבינוניים ולהורדת הריבית על האשראי שלהם ב-1% לפחות. חיסכון זה צפוי להתגלגל ישירות לציבור הרחב ולתרום להורדת יוקר המחיה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מסקרים שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים עולה ששיעור גבוה של עסקים כאמור אינו מקבל מענה לבקשת האשראי וחווה מחנק אשראי שהביא לצמצום היקף הפעילות של אותם עסקים עד כדי סגירה. זאת, על אף שהעסקים הקטנים והבינוניים מהווים קטר צמיחה משמעותי למשק הישראלי".
כך יפעל המאגר החדש
על פי החוק שאושר, נגיד בנק ישראל יוסמך להקים מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים קטנים ובינוניים, בנוסף למאגר הקיים לגבי יחידים. מקורות מידע כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות ציבוריות שונות יעבירו ללשכות אשראי נתונים ביחס להתחייבויות אשראי ופירעון התחייבויות אשראי של תאגידים.
לאחר מכן, לשכות האשראי יהיו רשאיות להעביר את הנתונים לנותני אשראי וכן להעניק על בסיסם שירותים שונים, כגון דוחות אשראי ודירוגי אשראי. המטרה המרכזית היא להגביר את התחרות בשוק האשראי למגזר העסקי ולצמצם את יתרון המידע של הבנקים.
הקלות נוספות שאושרו
כחלק מהחוק שאושר, נקבע כי תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים המשמשים לליווי אשראי תקוצר מ-3 שנים לשנה אחת בלבד - צעד שיקל על הציבור להתאושש מאינדיקציה שלילית ולשוב לקבל אשראי בזמן קצר יותר.
בנוסף, הוחלט כי באירועי חירום הממונה על נתוני אשראי יוכל להחריג באופן מיידי נתונים שליליים של לקוחות, כדי למנוע פגיעה בתנאי האשראי שלהם. הוראה זו רלוונטית במיוחד לאור המצב הביטחוני בישראל.
ניסיון מוצלח ממאגר משקי הבית
המהלך נשען על ניסיון העבר ממאגר נתוני האשראי למשקי הבית. מחקר של בנק ישראל מצא כי המאגר צמצם פערי מידע בין הבנקים לבין גופים פיננסיים אחרים, הגדיל את מספר השחקנים בשוק והוביל להגברת התחרות ולהוזלת האשראי לציבור.
אחת התופעות המרכזיות שנחלשו בעקבות הקמת המאגר היא "פרמיית הלקוח השבוי" - מצב שבו לקוחות משלמים ריבית גבוהה יותר בשל יתרון המידע של הבנק. פתיחת המידע לתחרות צפויה להביא לשחיקת פרמיה זו גם בקרב העסקים.
הצעת החוק היא תוצר של שיתוף פעולה הדוק וייחודי בין בנק ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד המשפטים. שיתוף פעולה מקצועי, רציף ומבוסס נתונים, שנועד להבטיח מענה מדויק לצרכים המורכבים של שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים.
אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית מהווה צעד משמעותי בקידום שוק אשראי תחרותי, יעיל והוגן יותר לטובת הציבור והמשק כולו. עדכונים נוספים על יישום המאגר יפורסמו בהמשך.
0 תגובות