על הסכנות שבהיכרות באינטרנט

גלישתו של יוסי

יוסי היה בחור ישיבה רגיל עם תכונה אחת שבערה בו כמו אש - סקרנות. "למדתי בישיבה טובה" מספר יוסי, "נחשבתי לבחור טוב, למדתי הרבה והקפדתי על קלה כבחמורה". כאשר יוסי היה בן עשרים ואחת נכנס גורם נוסף לחייו – האינטרנט. "תמיד הייתי בחור סקרן ביותר. בבין הזמנים הייתי עושה טיולים בכל הארץ, הייתי מדבר עם אנשים מכל מיני סוגים, מתעניין, וכשהתחיל הסיפור עם האינטרנט לפני כמה שנים נמשכתי אל זה מאד. בכל פעם שהגעתי הביתה קראתי חדשות, כתבות, מאמרים וסיפורים, והייתי פעיל מאד בכמה פורומים חרדיים".

אבל הגלישה באינטרנט לא הייתה מוגבלת לרכישת ידע בלבד אלא כללה גם היבט חברתי משמעותי: "כשאתה פעיל בפורומים מספיק זמן, אתה מתחיל להכיר כל מיני אנשים", אומר יוסי, "אנשים מגיבים לך, מדברים אתך, כועסים, מתבדחים, נוצרת ממש קהילה קטנה. הקטע הוא שאתה ממש לא יודע כלום על האדם שמולך, אתה מדמיין לך פחות או יותר מי נמצא מעבר למקלדת אבל אין לך מושג אם התיאור שלך דומה למציאות".

מהיכרות שטחית בפורום להתכתבות ממושכת

אבל היכרות אינטרנטית אחת נהייתה יותר רצינית. "הייתה בחורה בשם תרצה שהייתה מאד פעילה בפורום ספציפי שגם אני כתבתי בו הרבה, היו בינינו חילופי דברים שאיכשהו גלשו להתכתבות במייל ופתאום מצאתי את עצמי מתכתב במשך כחודשיים רצופים עם בחורת סמינר שאני לא מכיר".

סיפורו של יוסי המשיך לעבר הלא יאמן – אירוסין וחתונה. "אחרי חודשיים של התכתבות אינטנסיבית החלטנו שהגיע הזמן להיפגש, ספרתי להורים שלי והם כמובן כעסו עלי מאד, הם דרשו לברר ולבדוק מיהי ומה היא, אמרתי להם בעקשנות של ילד בן עשרים ושתיים שאני מכיר אותה היטב ושאין מה לברר, הם בכל זאת עשו כמה טלפונים, נפגשנו ואחרי זמן קצר מאד התארסנו".

ומאז המצב התחיל להתדרדר

"כבר בזמן האירוסין הייתי צריך לראות שמשהו לא בסדר, היא הייתה כל כך שונה ממני, באופי, בצורת חיים, בהכל. פתאום התחילו לצאת לאור כל מיני תכונות שלא ידעתי עליהם, היא התנהגה בשתלטנות, היו לה תנודות איומות במצבי רוח, היא התחילה לבקר אותי ולזלזל בי".

אבל התנהגותה הבלתי יציבה של תרצה לא לכדה את תשומת ליבו של יוסי. "את צריכה להבין", אומר יוסי, "אחרי חודשיים של התכתבות אינטנסיבית עם בן אדם, אתה מרגיש שאתה מכיר אותו הכי לעומק שאפשר. אתה מכיר את הרצונות, התקוות, המחשבות, הפחדים, ונדמה שראית את הכל, אבל בתכל'ס זה שטויות. יש כל כך הרבה דברים שלא עוברים במכתבים – דרכי התמודדות עם החיים, האופן שבו אדם מגיב לביקורת, איך הוא מתנהג בחברה, מידות, המון המון דברים. אבל כשאתה מתכתב אתה לא שם לב לזה שבעצם חלק ענק מהאדם השני נסתר ממך, אתה יוצר את החלק הזה בדמיון ומאמין שאתה מכיר את האדם השני היטב".

האירוסין הובילו לחתונה שהחמירה את המצב בהרבה. "מיד אחרי הנישואין הכל התדרדר לתהום, המצב היה איום ונורא, הייתי מבולבל וכאוב, הייתה עלי ביקורת בלתי פוסקת ולי לא היה מושג איך להתמודד איתה. כל התקוות היפות התנפצו לרסיסים". בני הזוג החלו ללכת לטיפול זוגי מספר חודשים אחרי החתונה, ועד עכשיו – מספר שנים אחרי, הם נאבקים לשמור על הזוגיות שלהם. "אני מנסה להיות אופטימי", אומר יוסי, "אני לומד להתמודד עם המצב, ומנסה לשפר אותו. זה קשה מאד, אבל אני מקווה לטוב".

אז מה קרה פה בעצם?

כמובן, אם תרצה הייתה בחורה יציבה ונחמדה הסיפור הזה יכול היה להיגמר בצורה שונה לחלוטין, אבל היא לא הייתה יציבה, ויוסי הלך ישירות לעבר הקשר המסובך הזה מבלי שהוא שם לב בכלל עד כמה הוא מזיק לעצמו. המכתבים התמימים יצרו קשר ווירטואלי שנדמה היה כקשר מבוסס שמשקף את המציאות, אך למעשה המציאות האמתית הייתה נסתרת לחלוטין מעיניו.

כשיוסי פגש את תרצה הייתה לו כבר תמונה מנטלית מגובשת בראש אודותיה. תמונה זאת הייתה מבוססת על חלופת המכתבים ביניהם, אבל רובה הייתה דמיונית, תוצר של השלכות ותקוות. התמונה המנטלית הזאת הייתה חזקה מכל מציאות שהוכיחה את ההיפך. גם כשתרצה התנהגה בשתלטנות וזלזול המשיך יוסי להאמין לאותה תמונה מנטלית שציירה את תרצה כבחורה רגישה ועדינה. הבלבול הזה המשיך עד שהמציאות השתלטה על הדמיון ואילצה את יוסי להתמודד איתה במישרין.

העולם הנסתר מעבר למסך

סיפורו של יוסי נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לנו. הסכנות הרוחניות האורבות לאנשים באינטרנט ידועות ומפורסמות, ונהרות של דיו ודמעות נשפכים מדי יום בניסיון להזהיר את האנשים מסכנות אלו. מטרתנו כאן היא להסב את תשומת הלב לסכנות הפסיכולוגיות והנפשיות שיכולות לקרות לכל מי שיוצר היכרות של ממש באינטרנט.

דו שיח מקוון בין שני בני אדם, אינו דומה לדו שיח בחיים הרגילים. בצ'אטים אין תנועות גוף, אין הבעות פנים, אין אינטונציה, אין התנהגות, אין צעקות, אין בכי. יש רק מילים, מילים, מילים. בדואר אלקטרוני השיח רחוק עוד יותר מהמציאות. בדואר אלקטרוני אין תגובות אימפולסיביות. כל אחד חושב לפני שהוא כותב, והמילים עוברות צנזורה וביקורת לפני שהן מוגשות לאדם השני.

כשאנחנו פוגשים אדם בחיים האמתיים, אנו קולטים הרבה מעבר למילים. התנהגותו של האדם השני ושפת הגוף שלו משפיעים על התת מודע שלנו וגורמים לנו לגבש דעה על האדם השני גם מבלי שנוכל להסביר לעצמינו למה אנחנו מרגישים ככה. וכמעט תמיד, תחושת הבטן הזאת משקפת את המציאות שממנה היא נבנתה.

בדו שיח מקוון חסרים כל המרכיבים הללו, התמונה המתקבלת מהאדם השני היא תמונה חלקית ביותר, אבל היא נותנת אשליה של היכרות מעמיקה. המידע החסר אודות האדם השני מושלם על ידי הדמיון, ותחושות הבטן הנוצרות הן תחושות שגויות ובלתי מבוססות.

המודעות חשובה

האינטרנט מסוכן. המדיום העיוור הזה מאפשר לאנשים להתחזות, לשקר ולהונות. אפילו אם האדם השני אינו משקר לנו, אנו מקבלים תמונה חלקית מאד שלו. יצירת קשר ווירטואלי מעמיק וממושך עם אדם אחר הוא מעשה לא בריא שיכול לגרום לתוצאות קשות מאד.

קשר ווירטואלי יכול לגזול מהאדם אנרגיה רבה מבלי שהוא מספק תמורה הוגנת. הניסיון להעביר את הקשר מהעולם הווירטואלי לעולם האמיתי, הוא ניסיון קשה ומבלבל.

"אני רוצה שתכתבי על הסיפור שלי כדי שאנשים אחרים ילמדו ממנו" מסיים יוסי, "שאנשים יידעו שהיכרות אינטרנטית היא לא היכרות אמיתית, שאי אפשר ככה להכיר בן אדם. שיבינו שהתחושות שהם חווים בהיכרות אינטרנטית הם לא תחושות מבוססות, שמדובר בדמיון, בחלום פורח. אינטרנט הוא לא המקום להשקעת רגשות אינטנסיבית. יש אנשים שמחפשים בן זוג באתרי הכרויות שמיועדים לחרדים ולדתיים, גם את האנשים הללו צריך להזהיר שלא יבלו זמן רב בכתיבה וביצירת קשר ווירטואלי, אם הם מוצאים מועמד מתאים וזה נראה להם טוב, שיעבירו את זה מיד לפסים מציאותיים ויפגשו בדרך קונבנציונאלית ושלא יבזבזו את זמנם במקסם השווא של ההיכרות האינטרנטית".

בת שבע קשובה לכם. יש לכם שאלות בכל נושא? שילחו לכתובת bat7@kikar.net
הפייסבוק של בת-שבע, לשאלות, הערות ולייקים