ישנו מעשה מפורסם על פליט שואה שבא לפני הגאון רבי משה פיינשטיין וטענה בפיו: "אני וידידי הטוב הצלחנו בקושי רב לברוח מאימת התופת עוד בתחילת המלחמה ובדרך לא דרך הגענו לאמריקה הגדולה. התחלנו חיים חדשים: הקמנו משפחות, ואנו מחנכים את ילדינו לתורה ולמצוות, יתרה מכך, בגלל היותנו שומרי שבת, כמעט בכל שבוע אנו מפוטרים ממקום עבודתינו בגלל שאנו לא מגיעים לעבוד בשבת, וככה עלינו לחפש מקום אחר. והנה, חברי רווה רוב נחת יהודי מילדיו ההולכים בדרך ה' בעוד שילדיי פרקו עול. הכיצד?".
השיב לו הצדיק: "פשוט מאד! כפי שאמרת, שניכם עובדים בעבודות מזדמנות, בגלל היותכם שומרי שבת בכל יום ראשון מפטרים את שניכם על כי לא התייצבתם לעבודה בשבת. חברך חוזר הביתה ובחיוך אומר לבני ביתו: 'ב"ה שנתפסתי על קדושת השבת' בעוד שאתה עצב שבשל השבת הינך נאלץ לעבור מעבודה לעבודה'".
אכן, לחנך ילד זה לא רק לומר לו או ללמד אותו על ערכים שחשובים לנו. לחנך ילד פירושו להוות עבורו מודל חיקוי. לילד יש יכולות לדעת ולהבין מה חשוב בעיני ההורים ומה לא, הוא מהר מאד למד על העדפות של הוריו ושלא יצפו שכשיגדל הוא יתנהג אחרת.
הילד שלנו חכם כ"כ שגם פעולות נסתרות מובנות לו. כמו למשל אם האבא לאחר ערבית של מוצש"ק במקום לעשות הבדלה ולהתיישב עם הדף השבועי כדי לסמן ולדווח לת"ת על הלימוד המשותף שלו עם בנו בשבת, הוא לא עושה כן אלא עוד לפני הבדלה רץ להתעדכן בחדשות, זה מעיד לבן כאלף עדים על מה הוא חשב במהלך כל השבת, מה מציק לו, מה חסר לו ומה היה חשוב לו באמת...
דוגמא נוספת: אני משמש מחנך בכיתה ג'. לפני חודש התחלנו ללמוד גמרא. לכבוד האירוע מקבלים הילדים חוברת ובה דברי הקדמה כשבסופה ישנו מקום ייעודי שבו ההורים ושאר בני משפחה כותבים דברי ברכה ושאר איחולים לבנם שיחי' לכבוד השלב שבו הוא נהיה גדול ומתחיל ללמוד גמרא. נתאר לעצמנו איזה רושם חיובי עושה על הילד ברכה של אבא ועוד יותר כששני ההורים מצטרפים לברכה. ובטח כשהם מאריכים בה עוד ועוד ומבקשים לצרף גם את הסבא וסבתא לברכתם. ברור שהתלהבות זאת תיחרט בזיכרונו של הילד לנצח נצחים ויהווה עבורו דוגמה חייה ליחס שהוריו רוכשים לעובדה שבנם מתחיל גמרא כמו הגדולים. וחלילה להפך...
כמו כן, בבית הכנסת בו אני מתפלל מתקיים שיעור הלכתי כל ליל שבת לפני תפילת ערבית. אחד מנכבדי הקהילה 'מקפיד' לצאת עם ילדיו לפני השיעור ולקיים דיונים פוליטיים עם העומדים בחוץ. וכך, כל הדיבורים שלו על חשיבות וערך לימוד התורה נופלים על אוזניים ערלות, שכן ילדיו מתרשמים בעצמם מהעדפותיו האישיות...
לעומת זאת, כמה יכול ללמוד הבן מאבא שמודיע בבית ביום שישי בצהריים לאחר סיום ההכנות שהוא הולך לנוח כדי שיהיה לו כח ריכוז להקשיב ולהבין את דבריו הנעלים של הרב שליט"א בדרשת ליל שבת - אב זה מנחיל לבניו עולם מושגים אחר לגמרי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לסיכום, אם אנו מעוניינים לחנך בדרך מסוימת עלינו להיות אמיתיים עם עצמנו, להיות ישרים בדרכנו ולשמש דוגמה חיה לעקרונות ולערכים שחשובים לנו ושנרצה לראות אצל הילד, בסופו של דבר זה מה שישפיע על הבנים, יותר מכל דבר אחר.
בהצלחה!
0 תגובות