
בשנה שעברה, ביומו הרביעי של חג החנוכה, כ"ח בכסלו תשפ"ה, מת נשיא ארצות הברית ה-38 ג'ימי קרטר. הוא נחשב לאורך השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, למבקר גדול של מדיניות ישראל. הוא תקף את ישראל קשות, במילים חמורות. רבים בארץ ראו בו סדין אדום בשל כך.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אבל היה לו לקרטר גם פינה יהודית חמה. והיא כרוכה בין היתר בחג החנוכה, אותו אנו מציינים השבוע. קרטר היה הראשון שהחל במסורת טקסי החנוכה בבית הלבן - ואף השתתף בעצמו בהדלקת החנוכייה הציבורית הגדולה של חב"ד במדשאת הבית הלבן בשנת 1979, תש"מ. לפני ארבעים ושש שנים בדיוק.
בשנים האחרונות נחשפו פרטים חדשים ומעניינים על ממשקיו של קרטר עם הדת היהודית, כולל גם פרטים מאחורי הקלעים על המהלכים שהביאו אותו להשתתף, באופן שכלל לא ברור מאליו, בטקס היהודי הדתי - בחזית בניין הממשל האמריקני, שחוקתו הראשונה היא הפרדת דת ממדינה.
היועץ היהודי
דמות המפתח היא זו של סטיוארט אייזנשטט, יהודי אורתודוקסי עם רקע יהודי עמוק. כיום אייזנשטט, בן 82, הוא יועץ מיוחד לממשל האמריקני לנושא השואה, ויו"ר מועצת הזיכרון למוזיאון השואה של ארצות הברית (מונה לכך על ידי הנשיא הקודם ביידן). בשנים מוקדמות יותר הוא מילא שורה של תפקידים מרכזיים ורבי השפעה. אחד מהם היה יועצו הקרוב של הנשיא קרטר למדיניות פנים.
הקשר בין אייזנשטט לקרטר החל בשלהי שנות השישים. אייזנשטט, יליד תש"ג, היה אז צעיר בשנות העשרים לחייו. הוא סיים אז את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת הרווארד ונטל חלק בקמפיין הבחירות של יוברט האמפרי, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית מול ריצ'רד ניקסון.

בסיומה של מערכת הבחירות, שנערכה בחודש חשוון תשכ"ט, ניצח ניקסון. אייזנשטט חזר לאטלנטה בג'ורג'יה, העיר שבה גדל, כדי לשמש כשופט פדרלי. אז פגש לראשונה את קרטר.
קרטר, המבוגר ממנו בכמעט עשרים שנה, היה אז סנאטור מקומי, חבר בסנאט של ג'ורג'יה. הוא נערך לבחירות על תפקיד מושל ג'ורג'יה מול יריבו קארל סנדרס.
אייזנשטט סיפר לימים כי לכתחילה חשב לעבוד עבור סנדרס, שנחשב למועמד המוביל. אבל האחרון שהיה אפוף תחושת ניצחון לא התעניין בו במיוחד. חבר תיכון של הצעיר היהודי הציע לו לפגוש את הסנאטור הצעיר שמתמודד מול סנדרס, ג'ימי קרטר. השניים נפגשו והקליק היה מיידי. מאז הם לא עזבו זה את זה.
קרטר כיהן כמושל ג'ורג'יה במשך כארבע שנים ובסיומן נבחר לנשיאות ארצות הברית. אייזנשטט הפך לחלק משמעותי מהממשל שהקים. אייזנשטט לא הסתיר את יהדותו ועירב את קרטר בפרטי היהדות. לדוגמה: הוא הזמין את הנשיא, אחרי הסכמי קמפ דיוויד, בהם נחתם הסכם בין ישראל למצרים, לליל הסדר בביתו. מבחינתו היה מתאים במיוחד שהנשיא ישמע על סיפור יציאת בני ישראל ממצרים. אקטואלי מתמיד.
אייזנשטט סיפר לימים: "היו אירועים משעשעים במהלך הסדר. לדוגמה כשהגענו לפתיחת הדלת לאליהו הנביא, והתכוונתי לפתוח את הדלת, זינקו אנשי השירות החשאי לעברי ומנעו ממני לעשות זאת. הם אמרו שהבית מאובטח בשעה זו וכי אי אפשר לפתוח כך את הדלת הראשית, כי היא פונה לרחוב. קרטר צחק בצורה בלתי רגילה.
"ניהלתי עם השומרים 'משא ומתן', ובסיומו פתחתי את הדלת האחורית לאליהו הנביא. זו הייתה הפעם היחידה שאליהו נכנס לבית מהדלת האחורית".
היועץ מתערב
אברהם שם טוב הוא שליח חב"ד לבית הלבן. הוא פועל שם כבר למעלה מיובל שנים ושמר על קשר קרוב עם נשיאי ארצות הברית בעשורים האחרונים - במיוחד, יש אומרים, עם הנשיא ביידן. השניים הכירו עוד כשהיו צעירים ונסעו יחד פעמים רבות ברכבת בקו פילדלפיה-וושינגטון.

הרב שם טוב יזם הצבת מנורת חנוכה במדשאת הבית הלבן, כדי להגביר בפרסומי ניסא וכדי להעביר לעולם מסר של ניצחון האור מול החושך. הוא הגיש על כך בקשה לשירות הפארקים הלאומיים, אולם זו דחתה את הבקשה. הנימוק: בארצות הברית מפרידים דת ממדינה ולא מתאים שבמקום לאומי יוצב סמל דתי. אייזנשטט גוייס למשימה, והצליח להשפיע על שינוי ההחלטה. המנורה הוצבה.
בלילה הרביעי של חנוכה התקיימה ההדלקה. קרטר באותו ערב התכונן לפגישה עם אשת הברזל, ראש ממשלת בריטניה תאצ'ר. בכל זאת נעתר, לבקשת אייזנשטט, להגיע לטקס היהודי, שנערך בפארק לאפיט - מול הבית לבן. קרטר צעד למקום רגלית.
הימים היו ימי משבר בני הערובה באיראן, לאחר המהפכה החומייניסטית, עת נחטפו כחמישים אמריקנים מהשגרירות האמריקנית בטהרן. בני הערובה עתידים להשתחרר ביום שבו יושבע רייגן, מחליפו של קרטר, לנשיאות.
אבל בחנוכה תש"מ משבר בני הערובה היה בעיצומו, וקרטר הזכיר זאת בנאומו. "הימים הללו מבחינה דתית מסמלים את המשך החלומות העתיקים ואת הכמיהה של בני אדם לאורך הדורות לשמור על רוח חיים, גם תחת הנסיבות הקשות ביותר - רדיפות, סכנות, וסבל. היא גם מסמלת את מחויבותו של האדם לחירות", אמר קרטר.


"מחויבויות אלו, לחיות ולהיות חופשיים, חזקות במיוחד בימים אלה בליבם של כל האמריקנים, משום שאנו יודעים ש-50 מבני עמנו אינם חופשיים, והם רוצים לחיות. אנו מתפללים שהשאיפה הזו תגבר ותנצח".
קודם לכן הוא הדליק את נר השמש בחנוכיית כסף קטנה שהוצבה ליד חנוכיית הענק החשמלית. את הנרות עצמן הדליקו אייזנשטט היהודי, שני בניו, מזכיר המסחר היהודי של ארצות הברית בממשל קרטר, פיליפ מוריס קלוצניק.
להדלקה היו השפעות מרחיקות לכת. מאז בכל שנה נערך מעמד הדלקה ענק ברחבת הבית הלבן על ידי שליחי חב"ד, יו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית הרב אברהם יצחק שם טוב, השליח לבית הלבן, ובנו הרב לוי שם טוב, השליח לוושינגטון. אלפים נוכחים בכל שנה במעמד, ועוד עשרות מיליונים צופים בו באמצעות שידורי החדשות השונים. לפני כעשור השתתף במעמד סגן נשיא ארצות הברית דאז, ולימים הנשיא בעצמו, ג'ו ביידן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אייזנשטט אמר לימים, בשיחה ל'וושינגטון פוסט', כפרפרזה לסיפור נס פח השמן של חנוכה, שהנר שהדליק קרטר ממשיך להשפיע הרבה יותר משמונה ימים, אלא נמשך עד היום.








0 תגובות