גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי חמאס מעכב במכוון את איתור החטופים החללים שנחטפו ב-7 באוקטובר - כך מדווח ירון אברהם בחדשות 12.
על פי המידע שנמסר לגורמי המודיעין, לחמאס קיימות אינדיקציות לגבי המיקומים שבהם מוחזקים החללים – אך למרות התחייבותו בהסכם, הוא אינו משקיע את המאמצים הנדרשים לאיתורם ולהעברתם לישראל.
ההערכה היא כי הסיבה המרכזית לעיכוב היא החשש של חמאס שישראל ממתינה למעידה מצדו כדי להביא לקריסת ההסכם. לכך מצטרפת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שבה נקבע כי ארגון הטרור לא ימשיך לשלוט בעזה, וכי הרצועה תועבר לניהול של שני גופים בינלאומיים.
בחמאס מבינים שהחלטת מועצת הביטחון משנה את מאזן הכוחות. לפי ההחלטה, יפעלו בעזה "מועצת השלום" - שתשמש כממשלה זמנית - וכוח ייצוב בינלאומי, שיהווה את הכוח הצבאי הזמני ברצועה. שני הגופים יפעלו במשך שנתיים לפחות, ויתכן שיזכו להארכה.
בעקבות זאת העביר חמאס מסר למתווכות כי מבחינתו "זו תחילת הסוף של התנועה בעזה". במצב זה, בחמאס מנסים "להנמיך פרופיל" ולתת תחושה של עמידה בכללי ההסכם, אך בפועל מעדיפים להאט את ביצועו – בעיקר בכל הנוגע לאיתור החללים.
בישראל מדגישים כי העיכוב ניכר בשטח: אף שבחמאס ביצעו חיפושים בחלק מהמוקדים במהלך החודשים האחרונים, המאמץ אינו תואם את ההתחייבות בהסכם.
בעזה נותרו שלושה חטופים חללים שנחטפו ב־7 באוקטובר: רס"ל רן גואילי, לוחם יס"מ נגב, נהרג בקרב בקיבוץ עלומים ונחטף לאחר מותו; סותטיסאק רינטלאק, עובד תאילנדי שנחטף לאחר שנרצח בעת שעבד במטעים סמוך לקיבוץ בארי; דרור אור, שנחטף מביתו בבארי לאחר שאשתו יונת ז"ל נרצחה; שלושת ילדיו – נעם, עלמה ויהלי – ניצלו וחזרו לישראל בפעימות העוקבות של עסקת החטופים.
לפי הערכת גורמי ביטחון, חמאס יודע לפחות חלק מהמיקומים שבהם ייתכן שהחללים מצויים – אך מעדיף לעכב את העברת המידע כחלק מהתנהלותו מול ההסכם הבינלאומי ומול ישראל.
0 תגובות