בראיון לערוץ 7, חושף ניצב משנה בדימוס אבי וייס, שחוקר לעומק את כשלי מערכת הביטחון לקראת אירועי ה-7 באוקטובר, כיצד הצליח חמאס להיערך למלחמה חודשים ואף שנים מראש – מתחת לרדאר הישראלי. לדבריו, הארגון לא הסתפק בתכנון צבאי אלא בנה גם מערך לוגיסטי ואזרחי עצום, שאפשר לו לנהל לחימה ממושכת למרות המצור.
וייס פותח בסקירה היסטורית של "פקודת המלחמה" של חמאס – שבישראל כונתה "חומת יריחו" ובחמאס "מבול אל-אקצא". לדבריו, הפקודה נכתבה כבר ב-2018, עודכנה ב-2022 (עדכון שדלף לידי המודיעין הישראלי אך לא טופל כראוי), ושוב במחצית 2023. לצד הפקודות המבצעיות והמודיעיניות, הייתה גם "פקודת היערכות אזרחית" – מסמך פחות מוכר, שעסק בצבירת מזון וציוד בהיקפים עצומים לקראת עימות ממושך.
הכנסת הסחורות לעזה, מסביר וייס, התבצעה תחת פיקוח מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ומנהלת התיאום והקישור (מת"ק), האחראים לאשר את הבקשות. "המערכת הזו, שהמשיכה לפעול גם בתקופת ההכנות למתקפה, איפשרה לחמאס להזרים ציוד חיוני בלי לעורר חשד משמעותי", הוא אומר.
לפי וייס, היו שלושה אפיקים מרכזיים להכנסת הסחורות: גופים בינלאומיים (ובעיקר אונר"א), סוחרים מורשים שעברו סינון של מתפ"ש והשב"כ, וערוץ שלישי – חשאי יותר – דרך מנהלי בתי החולים. "הדמות המרכזית הייתה מנהל בית החולים שיפא, שם שכנה מפקדת חמאס המרכזית וגם הבנק של הארגון", הוא מגלה. "חמאס עבד במזומן, ולכן נדרש להמיר סכומי עתק מדולרים לשקלים בתוך המתחם הזה".
העדויות שמציג וייס מצביעות, לטענתו, על כשל מערכתי חמור – לא רק במודיעין הצבאי אלא גם במערך הפיקוח האזרחי. "האינדיקציות היו שם – אבל הן לא טופלו", הוא מסכם.
0 תגובות