על רקע נתוני שיא בהפשרת הקרחונים ובשיאי טמפרטורה חדשים, מזהירים למעלה מ־50 מדענים בכירים כי כדור הארץ נכנס לשלב מסוכן של שינוי בלתי הפיך במערכת הקרח (הקריוספירה). לפי הדו"ח השנתי State of the Cryosphere, שהתפרסם בנובמבר לקראת ועידת האקלים של האו״ם (COP30) בבלם, ברזיל - איבדו לוחות הקרח בגרינלנד ובאנטרקטיקה כ־370 מיליארד טונות של קרח השנה, בעוד שהקרחונים בהרים איבדו עוד 270 מיליארד טונות.
כתוצאה מכך, קצב עליית פני הים כמעט הוכפל בתוך שלושה עשורים - מ־2.1 מ״מ בשנה ב־1993 ל־4.5 מ״מ בשנת 2024. החוקרים מזהירים כי אם המגמה תימשך, עד סוף המאה עשוי מפלס הים לעלות בקצב של סנטימטר בשנה - מה שיאיים על ערים חופיות רבות ויאלץ מיליונים להגר.
בחורף האחרון נמדדו רמות הקרח הנמוכות ביותר מאז החלו תצפיות לוויין לפני 47 שנה. הן הארקטי והן אנטרקטיקה צמצמו את היקף הקרח לשפל חסר תקדים, והאדמות הקפואות (פרמאפרוסט) הפכו לראשונה למקור נטו לפליטת פחמן - בהיקף דומה לפליטות של המדינה השמינית בגודלה בעולם.
התנגדות פוליטית בוועידת האקלים
במהלך ועידת האקלים בלם, דווח כי מדינות מפיקות נפט וגז פעלו להחליש את נוסח ההחלטות המדעיות. אמירות מפורשות על "שינויים בלתי הפיכים בקרחונים" הוחלפו בלשון רכה יותר על "צורך בשיפור ניטור". אפילו הפניות למדינות כמו סלובניה וונצואלה, שאיבדו את כל הקרחונים שלהן, הוסרו מהטיוטה הסופית.
החלטת ה"מוטירן" (Mutirão) הסופית של הוועידה לא כללה כלל אזכור לדלקים מאובנים - נושא שהמדענים רואים בו את ליבו של המשבר. הם מזהירים כי על פי מסלול הפליטות הנוכחי, הטמפרטורה העולמית צפויה לטפס בכ־2.6 מעלות עד לסוף המאה.
השלכות דרמטיות וקריאה לפעולה
לפי בית הדין הבינלאומי לצדק, היעד של 1.5 מעלות נשאר מחייב מבחינה משפטית, אך המדענים מדגישים שגם התחממות כזו תגרום להמסה של כמחצית מהקרחונים בעולם ולעלייה של כמה מטרים בגובה פני הים בעתיד הרחוק.
הפשרת הפרמאפרוסט בלבד צפויה לגרום לנזקי תשתית של כ־182 מיליארד דולר עד שנת 2050, ואובדן הקרחונים ההרריים ישפיע על מיליארדי בני אדם התלויים בהם למי שתייה, לחקלאות ולחשמל.
“אי אפשר לנהל משא ומתן עם נקודת ההתכה של הקרח,” כתבו המדענים, כשהם מדגישים שצמצום חד ומיידי של הפלטות יכול עדיין לייצב את ההתחממות סביב 1.7 מעלות בשנות ה־40 של המאה. נשיאות הוועידה בברזיל הודיעה כי תקדם יוזמות לצמצום השימוש בדלקים מאובנים ולעצירת כריתת היערות - גם אם מחוץ למסגרת הרשמית של האו״ם.
0 תגובות