החיפושים אחר בחור הישיבה משה לודמיר ז״ל נמשכו עד לרגע האחרון ממש, במירוץ מתיש נגד תנאי שטח קשים וזרימה עזה. בניגוד לשעות הראשונות, שבהן התקווה עדיין ליוותה כל סריקה, הימים הבאים התאפיינו בעבודה שיטתית, מדויקת וכואבת – חיפוש אחר ממצא בתוך נחל שהשתנה ללא היכר בעקבות השיטפונות.
על פי גורמי החילוץ, כבר בתחילת היום הרביעי הוחלט לשנות גישה. הנחל חולק למקטעים ברורים, וכל צוות קיבל אחריות על קטע מוגדר – כולל מעברי מים תת-קרקעיים, סבכים צפופים ואזורים שבהם הצטבר סחף כבד.
יחידות הצוללים של זק״א ויחידת ״להבה״ נכנסו למים בנקודות שבהן הזרימה נחלשה מעט, בעוד צוותים אחרים סרקו את הגדות והאזורים שמתחת לגשרים.
במקביל, הופעלו רחפנים ומסוק של היחידה האווירית של משטרת ישראל, בניסיון לאתר סימן כלשהו בתוך הערוץ הארוך והבוצי. “זה היה חיפוש מורכב במיוחד”, סיפר אחד המחלצים. “הנחל לא נראה אותו דבר מרגע לרגע. מים עכורים, סחף כבד, גזעים, פסולת – כל תנועה חייבה בדיקה חוזרת”.
הרגע שבו אותרה הגופה הגיע דווקא מתוך עבודה סבלנית ולא מתוך אירוע דרמטי. במהלך סריקה שגרתית של אחד המקטעים, סמוך למתקן אדם, זיהו הכוחות ממצא בתוך ערוץ הנחל. הצוללנים הוזעקו לנקודה, והאזור נסגר מיד. בתוך דקות היה ברור לכל הנוכחים כי החיפושים הגיעו אל קו הסיום הכואב.
בזירה שררה דממה. לוחמי האש, השוטרים, הצוללנים והמתנדבים – רבים מהם פעלו במקום ימים ולילות – עצרו את העבודות. מתנדבי זק״א נכנסו לפעולה, טיפלו בזירה בכבוד הראוי, ולצד הגופה נאמר קדיש חרישי. אחד המשתתפים תיאר: “אחרי כל הרעש, המסוקים, הקריאות בקשר – פתאום שקט מוחלט. רגע שקשה להסביר במילים”.
גורמי החילוץ הדגישו כי תנאי מזג האוויר בימים הראשונים הקשו מאוד על הסריקות: גשמים, רוח, זרימה חזקה וסחף שנערם במעברים הצרים של הנחל. “זה חיפוש שלא דומה לאירועים אחרים”, אמר סגן טפסר שלומי הרוש. “השילוב בין זרימה חזקה, מעברי מים מתחת לגשרים וסחף רב חייב עבודה מדויקת, איטית וזהירה”.
במשטרה ציינו כי מדובר במאמץ משותף רחב היקף, שכלל הערכות מצב תכופות, התאמות בזמן אמת ושיתוף פעולה מלא בין כל הגופים – משטרה, כבאות והצלה, צה״ל, יחידות חילוץ, זק״א, יכ״ל ומתנדבים אזרחיים רבים.
הכל התחיל ביום שלישי האחרון, כאשר משה לודמיר ז"ל יצא יחד עם חבר נוסף לטבול בנחל מודיעין, כמנהגו בימי השובבי"ם. באותן שעות זרימת המים בנחל הייתה חזקה במיוחד בעקבות הגשמים, ובמהלך השהות במקום נקלעו השניים לשיטפון פתאומי ולמערבולת מים עזה.
על פי העדויות, שני הבחורים נסחפו בזרם. אחד מהם הצליח במאמצים כבירים להיחלץ מהמים ולעלות אל הגדה, כשהוא נסער ומבוהל, ומיד הזעיק עזרה. חברו, משה ז"ל, ניסה להיאבק בזרם ולצאת מהמים, אך כוחות הטבע גברו עליו והוא נסחף לעיני חברו ונעלם בתוך אפיק הנחל.
לאחר ימי חיפושים ודאגה כבדה, נמצאה גופתו של משה לודמיר ז"ל, בסמוך לנחל. הוא השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 16 בלבד.
המנוח ז"ל נולד לאביו הרה"ח ר' צבי הערש לודמיר שיבלחט"א, מחשובי חסידי באיאן בביתר עילית ומראשי ארגון "לטהרנו", ולסבו הרה"ח ר' דוד לודמיר, מבעלי מאפיית 'מצות יהודה' ומנגידי חסידות באיאן. אמו מרת רייזל ורד שתחי', לבית משפחת ברמץ.
בילדותו למד בתלמוד תורה באיאן "תפארת שלמה מרדכי" בביתר עילית, המשיך לישיבה הקטנה בעיר – "ישיבה לצעירים", ובהמשך עלה לישיבה הגדולה "תפארת ישראל רוז'ין" של חסידות באיאן במודיעין עילית, שם למד בשיעור א'.
רבותיו וחבריו מתארים אותו כבחור חמד, שקדן וירא שמים, חסידי בכל מהותו, שיראת שמים הייתה ניכרת על פניו. הוא היה דבוק באדמו"ר מבאיאן והקפיד להשתתף בכל טיש ובכל מעמד.
"הוא היה בחור שכולו שאיפה לעלייה, שרצה להיטהר ולהתקדש", ספדו לו בבכי חבריו לישיבה עם הגעת בשורת האיוב.
0 תגובות