בתשובתה לבג"ץ הודיעה אמש (ראשון) המדינה כי היא מסכימה לדון בהצעת שופטי העליון בסוגיית הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולחזור לתהליך מול ועדת גרוניס, אך במספר תנאים.
בין התנאים שמונתה הממשלה - שהוועדה תוכל להתכנס ללא נציג של הממשלה, ושההליך יוכל להיגמר בתוך שבועיים מהפנייה של הממשלה לוועדה.
כזכור, בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירות נגד פיטורי היועמ"שית, ובהחלטתו המליץ לממשלה לבטל את ההדחה שנעשתה באמצעות ועדת שרים מיוחדת שהוקמה. השופטים, בראשם המשנה לנשיא נעם סלברג, המליצו לממשלה לדבוק בהליך פיטורים באמצעות ועדת איתור ייעודית.
כעת, טענה המשלה בתשובתה לבג"ץ כי הצווים שהוציא בג"ץ - הם בניגוד לחוק, בניגוד לרעיון הדמוקרטי וסותרים את המנדט שיש לממשלה לשנות החלטות קודמות.
"צווים אלה מנוגדים לעיקרון הבסיסי ביותר שלפיו הפה שאסר הוא הפה שהתיר", נכתב בתשובת הממשלה, "עיקרון שבשמו בית המשפט הופך עוד ועוד הלכות שהשכילו לקבוע שופטי העליון בעבר - לרבות שינוי כללי משחק תוך כדי משחק ביחס לסמכויות בית המשפט".
בהמשך נכתב בתשובת הממשלה כי "צווים אלה מנוגדים חזיתית לרעיון הדמוקרטי שלפיו זכות הציבור לבחור בכנסת שתמנה ממשלה, שתוכל לסטות מבחירות הדור הקודם. הצווים מנוגדים לתקנות המדינה ואוסרים על הממשלה לתקן טעויות עבר".
הממשלה הוסיפה כי "נוכח הצורך הדחוף בפעולתו התקינה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובפרט בעת מלחמה עצימה שבה שרויה המדינה, ולנוכח העובדה שעו"ד בהרב מיארה לא מקיימת יחסי עבודה כלל עם הממשלה - וכל יום שעובר במצב זה גורם נזק כבד למדינה ולכלל אזרחיה, הממשלה מוכנה משיקולים מעשיים לצורך חיסכון בזמן ותחת מחאה, לקיים דיון בהצעתו הדיונית של בית המשפט - ככל שתתגבש להצעה ברורה ושלמה שתבטיח את ביצוע הליך ההיוועצות באופן מהיר".
לצורך כך הציבה הממשלה שני תנאים וביקש מבג"ץ תשובות מעשיות לכך - האם ועדת גרוניס תוכל לפעול ללא נציג של הממשלה - קרי: שר המשפטים או יועמ"ש לשעבר, והאם הוועדה תוכל להשלים את ההליך בתוך שבועיים.
הסיבה לתנאי הראשון היא שוועדת גרוניס בראשה עומד נשיא העליון בגימוס, אשר גרוניס, מורכבת בין היתר משר המשפטים לשעבר לצד נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן, נציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא ונציג הכנסת, אך הממשלה התקשתה למנות מישהו לתקן של שר המשפטים או היועמ"ש לשעבר - בוועדה.
0 תגובות