

הרב דוד לייבל, שיגר מכתב חריף ליועמ"שית ובו הוא דרש ממנה שתפסיק לפעול למען מעצר בחורי ישיבות - המוגדרים בשל המצב הסבוך - כעריקים. "כיכר השבת" מביא את המכתב המלא בפרסום ראשון.
הרב לייבל, שעסק מאז פרוץ המלחמה רבות בנושא הגיוס ואף היה מבין המקימים של החטיבה החרדית החדשה 'החשמונאים', זעם על היועצת המשפטית לממשלה, שלטענתו היא מעודדת מעצר בחורי ישיבות שתורתם אמונתם - ואף כאלו שאין תורתם אמונתם בעוון עריקות.
למרות שהרב לייבל היה מהיוזמים ומהמקימים של 'חשמונאים', הוא סירב עד כה לקרוא לבחורים חרדים שאין תורתן אמונתם להתגייס לצה"ל וזאת בשל הסירוב הצה"לי לעגן את ההתחייבויות מול החרדים - לשמירה על אורח חיים חרדי גם בצבא בפקודת מטכ"ל.
כעת 'כיכר השבת' חושף, שהרב לייבל כתב מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ובה הוא קרא לה להפסיק את העידוד לעצור בחורים חרדים, מכיוון שהיא מרחיבה את הקרע בין המגזר החרדי למוסדות המדינה.
במכתבו ליועמ"שית תוקף הרב בחריפות את מעצר בחורי הישיבות, ומכנה את פעילות המעצרים כ"מזיקה ופוגעת" ומבקש לפעול בדרך אחת והיא הגברת האמון של הציבור החרדי בצה"ל ובמוסדותיו, וזאת באמצעות שורת צעדים, ובייחוד כאמור, הטמעת העקרונות לשמירת אורח החיים החרדי בפקודות מטכ״ל, נושא אשר עליו הרב עמל מאז תחילת המלחמה.
העתקים של המכתב הועברו גם לשר הביטחון, הרמטכ״ל, ראש אכ״א ורח״ט תומכ״א, תת אלוף שי טייב.
המכתב המלא
הנדון: עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע – פנייה למניעת החרפת משבר גיוס חרדים
גברתי היועצת המשפטית לממשלה, אני פונה אלייך בדאגה עמוקה נוכח משבר האמון המעמיק בין הציבור החרדי לרשויות המדינה. נדמה כי הצדדים דוהרים לקראת התנגשות חזיתית, שתוצאותיה עלולות להיות הרות אסון עבור כולנו. פערי האמון בין הציבור החרדי לצה"ל לא נוצרו יש מאין. לאורך השנים, נחלנו אכזבות רבות מהבטחות שלא קוימו בנוגע לשמירה על אורח החיים והזהות החרדית במסגרת השירות הצבאי.
חובת השעה היא, בראש ובראשונה, שיקום האמון. ניתן לעשות זאת באמצעות עיגון ההתחייבות לשמירה על הצביון החרדי בפקודות מטכ"ל והקמת ועדת רבנים מפקחת, המוסמכת על ידי משרד הביטחון – מהלך שאנו עמלים עליו מזה זמן רב ומסוגל להוביל למתווה מוסכם.
מעצר בחורי ישיבות שתורתם אומנותם לא רק שאינו מקדם את הפתרון הנדרש, אלא אף מוביל להקצנה ומעצים את החשדנות הקיימת. מתוך תפיסת עולם חרדית עקרונית, לפיה חרדי שתורתו אינה אומנותו מחויב לקחת חלק במאמץ הביטחוני, וכמי שפועל כל העת ליצירת פתרונות ברוח זו, אני פונה אלייך. מתוך דאגה כנה לעולם התורה ולקיום המשותף במדינת ישראל, אני מפציר בך לפעול לעצירת ההתנהלות המזיקה הזו. אני מאמין כי בעזרת רצון טוב, ניתן למצוא פתרון גם לאילוצים המשפטיים. אני סמוך ובטוח כי אחריותך וסמכותך יעניקו לך את התבונה והיכולת להוביל לפתרון ראוי, ולכל הפחות – לעצור את הנזק המצטבר.


0 תגובות