מלזיה הודיעה כי תאסור על ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות חברתיות החל מתחילת 2026, לאחר שהקבינט אישר את המהלך כחלק מ"חוק בטיחות מקוונת 2025". שר התקשורת פהמי פדזיל מסר שהמדינה לומדת את מודל האכיפה האוסטרלי ומדינות נוספות, במטרה "להגן על הדור הצעיר" מפני בריונות רשת, הונאות פיננסיות וניצול.
לפי מתווה ראשוני שנבחן בקואלה לומפור, תידרשנה פלטפורמות כמו אינסטגרם, סנאפצ'אט וטיקטוק לאמת את גיל המשתמשים באמצעות מסמכי זהות ממשלתיים או מנגנוני זיהוי ביומטריים, בדומה לשיטות "הכר את הלקוח" מעולם הפינטק. השר הדגיש כי הממשלה מצפה שכל החברות יישרו קו כבר בשנה הקרובה, אך טרם פירט לוחות זמנים ואמצעי אכיפה מדויקים.
אוסטרליה, שעליה נשענת כעת מלזיה, הייתה הראשונה לחוקק איסור גורף על רשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16, שייכנס לתוקף ב־10 בדצמבר. לפי החוק, פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'אט, X, יוטיוב ורדיט יחויבו להסיר ולחסום חשבונות של משתמשים מתחת לגיל המותר, אחרת יעמדו בפני קנסות שעלולים להגיע לכ־50 מיליון דולר אוסטרלי.
הגל החקיקתי אינו נעצר במלזיה ואוסטרליה: בדנמרק כבר הוכרז על כוונה לאסור רשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 15, ובצרפת המליצה ועדת פרלמנט על איסור דומה לצד "עוצר דיגיטלי" בשעות הלילה לבני נוער. גם נורווגיה מקדמת חוק שיקבע גיל 15 כרף תחתון לפתיחת חשבונות, ובניו זילנד נדונה הצעת חוק להגבלת הגישה עד גיל 16, בעוד מדינות כמו ספרד, יוון ואיטליה בוחנות יחד אפליקציות לאימות גיל.
אלא שהמהפכה הרגולטורית הזו מלווה גם בביקורת חריפה מצד מומחי פרטיות וארגוני זכויות דיגיטליות. באוסטרליה מזהירים פעילים כי איסור גורף ידרוש איסוף רחב היקף של נתוני זיהוי רגישים – כולל מסמכי זהות, נתונים בנקאיים ואמצעי זיהוי פנים - ובכך ייצור "סיכון מערכתי" חדש של דליפות ופריצות, דווקא בשם הגנת הילדים.
גם מבחינה חברתית־כלכלית ניכרות השלכות: יוצרים ועסקים דיגיטליים הפונים לקהל צעיר באוסטרליה מדווחים על חשש מירידה חדה בטראפיק ובהכנסות מפרסום, וחלקם אף שוקלים להעביר פעילות למדינות אחרות. במקביל, מחנכים ופסיכולוגים מזהירים מפני תוצאה בלתי מכוונת - דחיקת בני נוער לפלטפורמות "אפורות" ופחות מפוקחות - מעין שוק שחור של רשתות חברתיות, שבהן יהיה קשה עוד יותר להגן עליהם.
במלזיה, שבה כבר היום נדרשות פלטפורמות גדולות לקבל רישיון פעילות אם יש להן מעל שמונה מיליון משתמשים, המהלך האחרון משתלב בהידוק רחב יותר של הפיקוח על ענקיות הטכנולוגיה. הממשלה מציגה את האיסור החדש כחלק מחזון כולל ל"סביבה מקוונת בטוחה יותר", אך שורת שאלות נותרת פתוחה - מהאפשרות של שימוש בחשבונות הורים ועד הסיכון להעמקת הפער הדיגיטלי בין בני נוער ממעמדות שונים.
בעוד המדינות המקדמות את ההגבלות מדגישות את ההגנה על בריאות הנפש והביטחון האישי של ילדים, הוויכוח על המחיר הדמוקרטי, הכלכלי והטכנולוגי של איסור גורף על רשתות חברתיות בגיל ההתבגרות רק מתחיל.
השאלה האם מדובר בהגנה נחוצה או בצעד דרמטי מדי על חופש הביטוי והמידע תמשיך ככל הנראה להעסיק מחוקקים, הורים והחברות עצמן גם הרבה אחרי שהחוקים ייכנסו לתוקף בפועל.
0 תגובות