כיכר FM
״התמונה מורכבת״: שיפור לצד תקיעות ולחצים כלכליים
דוח חדש של המכון החרדי לאסטרטגיה ומדיניות מצייר תמונת עומק עדכנית של החברה החרדית, עם השלכות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות. בריאיון לכיכר FM עם אלי גוטהלף, ד״ר איתן רגב, סמנכ״ל מחקר ונתונים במכון, פתח במשפט שמגדיר את הקו כולו: ״יש מגמות של שיפור בתחומים מסוימים, יש תחומים שעומדים במקום, ויש לחצים כלכליים שמשפיעים על כל התמונה״.
שפל בילודה, והסבר שמחבר כסף, רווחה, והשכלה
רגב טען כי החברה החרדית נמצאת בשפל של כמעט 40 שנה בילודה. לדבריו, הירידה נובעת משילוב גורמים: לחצי הדיור והמצוקה הכלכלית, מודעות גוברת לרווחתה הפיזית והנפשית של האישה החרדית, ועלייה בשיעור הנשים האקדמאיות.
המספר המרכזי שהוא הציב היה חד: לפני כ-20 שנה הממוצע עמד על 7.3 ילדים, כיום הוא עומד על 6.2.
הוא הוסיף עוד שני נתונים שמשנים את התמונה הכוללת: שיעורי עזיבה שאינם זניחים, 13%-14% לפי מחקרים שונים, וגם תיקון בהערכת גודל האוכלוסייה החרדית בהווה, שלדבריו עומדת על כ-1.3 מיליון ולא 1.4 מיליון כפי שהופיע בתחזיות מוקדמות.
לא ״שליש חרדים״: תחזית חדשה לשנת 2065
אחת הטענות הבולטות בריאיון הייתה עדכון התחזיות הדמוגרפיות. רגב אמר כי בניגוד להערכה הרווחת שלפיה החרדים יגיעו לכשליש מאוכלוסיית ישראל בשנת 2065, התחזית המעודכנת של המכון מצביעה על 20%-22% בלבד.
לשיטתו, חלק מהתחזיות הישנות נשענו על קצבי ילודה גבוהים יותר שהיו נהוגים בעבר, ועל התעלמות משיעורי העזיבה. בנוסף הוא הסביר שככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, המספר האבסולוטי של העוזבים הופך למשמעותי יותר, והוא כבר לא מתקזז בקלות מול ״מצטרפים״ מתוך האוכלוסייה הכללית.
בתוך החברה החרדית: מי יורד יותר, ומי פחות
הדוח בחן גם הבדלים בין הזרמים. לפי רגב:
- הזרם החסידי, שהוא לדבריו הסגור והדוק ביותר, נמצא סביב ממוצע של כ-7 ילדים בזרם הספרדי נרשמה הירידה החדה ביותר, סביב 5.2 ילדים הזרם הליטאי נמצא באמצע, סביב 6.5 ילדים
במקביל הוא פרש נתונים על השכלה גבוהה בקרב נשים חרדיות: הממוצע הכללי עומד על 16% בעלות תואר, אך בחיתוך לפי זרמים הפערים גדולים מאוד. לדבריו, אצל חסידיות מדובר על 5%-6% בלבד, בעוד שאצל ספרדיות וליטאיות הנתון נע סביב 17%-18%, ואצל חב״דניקיות הוא מתקרב ל-40%.
רגב הדגיש גם שהנתון עולה עוד יותר כשמסתכלים על גילאי 30-34, שם שיעור בעלות התואר מגיע לכמעט 19%, כלומר בערך אישה אחת מתוך חמש.
תעסוקה: הקפיצה של 2022, והירידה של 2023-2024
בגזרת התעסוקה רגב טען כי אחרי קפיצה בתעסוקת הגברים החרדים ב-2022, שנבעה מלחצי הריבית והתייקרות המשכנתאות, נרשמה ירידה ב-2023 וב-2024. הוא קשר זאת לאי הוודאות סביב חוק הגיוס, בעיקר בקרב צעירים, לצד אפשרות של חשש מדיווח.
הטענה שלו כאן לא עדינה: ״מדינת ישראל שוב עושה את אותה טעות וקושרת בין סוגיית התעסוקה לסוגיית הגיוס״. הוא אמר שהוא לא נכנס לפתרון הגיוס עצמו, אבל הדגיש שהקשירה יוצרת הפסד לשני הצדדים.
חינוך ממלכתי חרדי: צמיחה מהירה שמרמזת על שינוי כיוון
רגב הצביע על מגמה שמבחינתו מסבירה לאן הרוח הולכת, גם אם לאט: החינוך הממלכתי חרדי. לדבריו, בתוך שנתיים בלבד שיעור תלמידי היסודי הבנים בממ״ח עלה מכ-4% ל-8%, והשנה הוא כבר נמצא סביב 9%-10%. הוא פירש זאת כהחלטה הורית מודעת, מתוך הבנה שילדים יצטרכו כלים רחבים יותר לעתיד, כולל לימודי ליבה בהמשך.
הדרמה של הדיור: ״נפל דבר״
כאן הגיע החלק הכי חד בריאיון. רגב תיאר צניחה של 30% במספר הזוגות החרדים הצעירים שהצליחו להגיע לדירה ראשונה בשנת 2023. ב-2024 הייתה התאוששות חלקית, אך עדיין לא חזרה לרמות 2019.
הוא הוסיף נתון מסקר שערך המכון: כ-70% מהמשפחות החרדיות שנשאלו לוקחות בחשבון אפשרות שיצטרכו לגור בשכירות.
לפי רגב, המשמעות היא מעבר מסודר פחות של המודל הכלכלי החרדי, כי דירה הייתה עד היום גם דיור וגם חיסכון, וגם בסיס ליכולת לסייע לילדים בעתיד. בסביבת ריבית גבוהה, לדבריו, פחות זוגות מגיעים למשכנתא, ומי שכן לוקח משכנתא משלם יותר ריבית ופחות קרן, כלומר פחות חיסכון.
בהמשך הוא דיבר על מעבר להשקעות חלופיות, חלקן בטוחות וחלקן מסוכנות, ועל כך שהמצב החדש מייצר שונות גדולה יותר בין משפחות, במקום הסטנדרט הישן שבו ״כמעט כל זוג״ קנה דירה בעת החתונה.
״הציבור חייב להמציא את המודל מחדש״
הטענה המסכמת של רגב חדה: השילוב בין ירידה בילודה, קשיי דיור, עליית השכלה נשית, תנודות בתעסוקת גברים, והגידול בממ״ח, לא מצביע על אירוע נקודתי אלא על שינוי מבני. הוא תיאר את זה כתהליך שבו הציבור החרדי נאלץ, במידה מסוימת, להמציא את המודל הכלכלי שלו מחדש תוך כדי תנועה.
0 תגובות