לוחות המודעות באותם ימים, לא הסכינו למודעות כה צבעוניות ומושכות את העין והלב.
אלו היו הימים שלפני 30 שנה, כאשר החל לחלחל לאנשים הרעיון החדשני. תהלוכת ילדים בל"ג בעומר.
הרעיון הנגלה שבדבר היה פשוט, אלו ימים שבהם הנוער מילא הולך בטל, לכל הפחות ילכו יחדיו ויקדשו שם שמיים, יאמרו פסוקי קודש ויחלקו פרסים, כמה פשוט ככה גדול.
הרעיון הנסתר כפי שנודע לימים היה שהרבי רצה לעקור את המושג שתהלוכה הינו דבר טמא ומשוקץ כתהלוכות חג המולד, אדרבה תהלוכה כיום כפי שיודע כל יהודי הינה תהלוכת ל"ג בעומר.
כמו עוד רבים מרעיונותיו של הרבי מחב"ד, גם רעיון זה זכה בתחילה לגל של ביקורות ומאבקים, החל מליטאים ורבניהם וכלה בשאר צרי דעה.
אולם כחלוף שנים ארוכות, נראה שאפילו אני הקטן, כליטאי מובהק , ללא כל שמץ של חסידות לא בשורשי ולא בדעותי, מוכרח לזעוק, 'וואו', דידם נצח, הרב שאסר כבר מזמן אינו, והתהלוכה חייה ובועטת.
מתהלוכה קטנה בכפר חב"ד, הפך המושג לסמל יהודי ואיקון כלל עולמי, רבבות של ילדים צועדים בקדוש שם שמים עצום בארץ, ורבבות אחיהם צועדים בכל רחבי עולם, ככל שידו הארוכה של מוסד השלוחים הגיע.
היכן הם הרבנים שזעקו, 'איסור חמור ומכשלה חמורה ללכת אצלם'? נראה, כי המורשת שהחלה פעם, ממשיכה לגדול ודבר שהוא לשם שמיים סופו להתקיים.
אמנם אני כליטאי מבין אל לב הרבנים הליטאים אשר אינם יכולים להצטרף אל היוזמה המבורכת, אולם תמיהני על האדמו"רים הרבים אשר עדיין לא מצווים בחסידיהם להצטרף אל המיזם הגדול הזה.
כלום מצאתם דבר מועיל מיזה לצעירי הצאן הולכי הבטל ביום הגדול, קראו וזעקו לקהל עדתכם שיצטרפו אף הם לתהלוכה הגדולה לעילוי נשמתו של רבי שמעון והרבי מחב"ד.
הבהרה! אינני נמנה כלל על מעריצי הרבי מחב"ד ואף כהרבה ליטאים מתנגד לרובם המוחלט של הנהגותיהם וביחוד לזרם המשיחי, אך רעיון זה לכשלעצמו נראה לי גדול לאין שיעור וראוי לעודדו.