בין הלווית פוסק הדור לסיומי הש"ס / דעה

בהלוויית פוסק הדור, שנערכה בשעת לילה, הגיעו מאות-אלפים מכל רחבי הארץ. הם נדחקו ברחובות הצרים של מאה שערים, נשארו ערים עד לרגע הקבורה בבית-העלמין, בסביבות השעה 2 בלילה. הם לא רצו לפספס את הזכות, ללוות תלמיד חכם עצום, שכל חייו הוקדשו ללימוד התורה, מבוקר ועד ערב. ולא, לא היו שם רק ליטאים, אלא חסידים וספרדים, חובשי כיפות סרוגות ואפילו מסורתיים שבאו לחלוק כבוד אחרון למי שעמל על תורת השם, בלילה וביום.

במעמדי סיום הש"ס הגדולים (וגם הקטנים שנערכו באלפי בתי-מדרש בעולם) השתתפו רבים-רבים, חלקם לא זכו לסיים אמנם את הש"ס במחזור הנוכחי, אבל הם הגיעו בגלל סיבה אחת: לתת כבוד לתורה, וללומדיה. מספיק היה לראות את הדחיפות בטדי או ביד אליהו, ואת הלהט על פניהם של הבאים, כדי להבין הערצה לתורה מהי.

שני האירועים הללו, באו בתזמון שאין מדהים ממנו, עבור הציבור החרדי בארץ-הקודש: בימים בהם מנסים ראשי המדינה, המגובים בכלי-התקשורת, בפוליטיקאים ריקים מתוכן ובאנשי מילואים בורים ועמי-ארצות, הציבור החרדי התלכד באירועים ענקיים שהוכיחו דבר אחד, וברור: לימוד התורה הוא נצחי, ואין עליו פשרות.

ראש-הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ושאר האנשים שמנסים לתקוע גלגלים ברכבת הלימוד של בני הישיבות, ראו גם ראו, שמעו גם שמעו והבינו גם הבינו: הציבור החרדי לא יוותר, ולו לרגע, על אף בן-ישיבה. לא שירות מקוצר, לא שירות לאומי ולא שירות אזרחי. בן-ישיבה צריך לשבת וללמוד תורה. שום חוק, או לחץ תקשורתי, לא יגרום לו לצאת מבית-המדרש (ואין הדברים אמורים לגביי צעירים שאינם לומדים).

בדיונים רבים בין חרדים וחילונים, עולה הסוגיה של ערך לימוד התורה. החרדים טוענים שלימוד התורה שומר על העם היהודי, והחילונים-הבורים, לא מבינים מה מחפשים צעירים חרדים בתלמוד "מיושן", ואיך זה בדיוק שומר עלינו, כשיש מטוסים וחיל תותחנים.

נדמה, כי מעולם לא תהיה הכרעה בנושא, כל עוד והתקשורת מלבה את אווירת ההסתה נגד לומדי התורה. שני האירועים האחרונים, הלווית פוסק הדור וסיומי הש"ס, ביטאו לפחות את הערך העצום שרוחש הציבור החרדי לתורה הקדושה. כשחילוני ממוצע רואה את מאות-האלפים החוגגים סיום מחזור של לימוד תלמוד בבלי, הוא לפחות יבין כי אין כאן בתופעת סגידה, כפי שמצוי אצלם, אלא במשהו פנימי ועמוק.

אין כאן עונה של תוכנית ריאליטי טלוויזיונית שמסתיימת במופעי ראווה נוצצים וראוותניים, אלא מעמד רווי-הוד, טהור וקדוש, של סיום מחזור לימוד, וחגיגה גדולה לקראת התחלת הלימוד מחדש. בעוד שבע שנים, החגיגה תחזור על עצמה, עם יותר משתתפים.

ולסיום, אי-אפשר שלא להתייחס להפגנה העלובה אמש בתל-אביב. יושב בשמים ישחק: שבוע שלם התקשורת מפמפמת למיליוני אזרחים על "ההפגנה המאוחדת" בעד גיוס חרדים והמצוקה החברתית, אבל הישראלים בחרו להצביע ברגליים ונעדרו בהפגנתיות מההפגנה הפוליטית, מלבד קומץ ערבים מרהט, לצד פעילי שמאל, רובם ממומנים על-ידי קרנות של בעלי הון שמטרתם אחת: לפגוע בעולם התורה.