נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הגיש תגובה רשמית לנציב תלונות הציבור על שופטים (נציב קולה) בעקבות תלונות שהוגשו נגדו על דבריו בדיון בבג"ץ בנושא טלפונים כשרים. בתגובתו הבהיר השופט עמית כי לא התכוון לפגוע במגזר החרדי, והביע צער על כך שדבריו נתפסו באור שגוי.
השופט אשר קולה, דן היום בתלונות שהוגשו על נשיא בית המשפט העליון, בהתבטאותו במסגרת עתירה שעניינה הרחבת תחום אזור השידורים של מספר תחנות רדיו אזוריות. לדברי המתלוננים, אמירתו של נשיא בית המשפט העליון ביחס להחזקת טלפונים כשרים וטלפונים חכמים במקביל, פגעה ברגשותיהם של רבים בציבור החרדי.
בבדיקת התלונה ביקש הנשיא להבהיר כי אמירותיו בדיון לא נועדו, חלילה, לפגוע במגזר החרדי, אלא להתייחס לסוגיה עובדתית שהתעוררה במסגרת ההליך, ואשר עשויה להיות נחוצה ורלוונטית להכרעה בו.
הנציב קולה ציין, כי מבלי להיכנס להסברו של הנשיא אודות גופו של מטבע הלשון בו התנסח, הרי שנוכח הסברו כי לא הייתה לו כלל כוונה לפגוע בציבור החרדי, וכי הוא סבור כי מוטב היה אילו דבריו היו מנוסחים ומובעים באופן אחר, והוא מצר על שדבריו פגעו ברגשותיהם של המתלוננים או אחרים בהקשר זה, נחה דעתו של הנציב כי די בכך לסיים את בירורן של התלונות.
בתגובתו המלאה לנציב, הבהיר השופט עמית כי אמירותיו בדיון לא נועדו לפגוע במגזר החרדי, אלא להתייחס לסוגיה עובדתית שהתעוררה במסגרת ההליך המשפטי. לדבריו, תופעת השימוש המקביל בטלפון כשר ובטלפון שאינו כשר הועלתה הן בהליך הנדון, הן בהליכים קודמים בבג"ץ בנושא הקומה הכשרה, והן בשדה הציבורי-תקשורתי.
עוד ציין הנשיא כי התייחסותו בדיון ל"טלפון כשר להתהדר" נועדה לאזכר עמדה שהביעו חלקים מקרב הציבור החרדי עצמו - לרבות הגורמים העוסקים בנושא הטלפון הכשר בציבור החרדי - ביחס לחשיבות שהם מייחסים להצגה ולהחצנה של הטלפון הכשר שברשותם, כמעין "תג זיהוי" בקרב הקהילה. המונח "להתהדר", על הטיותיו השונות, נמצא לדבריו אף הוא בשימוש בהקשר זה, לרבות בגופי תקשורת בעלי זיקה חרדית.
השופט עמית הסביר כי כוונתו במהלך הדיון הייתה אך להתייחס לטענות עובדתיות שהועלו בעבר בנוגע לסוגיה עובדתית העוסקת בשימוש של המגזר החרדי בטלפונים כשרים, וזאת על רקע הרלוונטיות הישירה של סוגיה זו לעתירה. בהקשר זה עשה לדבריו שימוש במונחים יומיומיים אשר משמשים בשיח השגור לתיאור תופעת הטלפונים הכשרים.
"לצערי, דומה כי דבריי הודהדו בתקשורת באור שגוי, אשר לא ביטא את כוונתי האמיתית", כתב השופט עמית בתגובתו. הוא הוסיף כי לאחר עיון בתלונות עולה שדבריו פגעו בחלקים בציבור החרדי, ולכך לא הייתה לו כוונה כלל וכלל.
בסיום תגובתו ציין הנשיא: "לאחר צפייה חוזרת בהקלטת הדיון, סבורני כי בשים לב לרגישותה הציבורית של הסוגיה מוטב היה אילו המשפט מושא התלונות היה מנוסח ומובע באופן אחר, ואני מצר על כך שהדברים פגעו ברגשותיהם של המתלוננים או אחרים בהקשר זה".
יצוין כי הדיון המקורי בבג"ץ עסק בעתירה שהגישו לובי 99 ועמותת הצלחה נגד החלטות לאפשר לתחנות רדיו אזוריות לשדר מעבר לאזורים שנקבעו להן. העותרים ביקשו לבטל את החלטות מועצת הרשות השנייה והחלטת שר התקשורת שלמה קרעי בנושא.