ישנן זכיות בפרסים שמתממשות בתוך דקות ספורות, ויש כאלה שדורשות קצת יותר סבלנות. במקרה של בצלאל רייס, תושב ארצות הברית, חלפו לא פחות מ-29 שנים עד שהניף באוויר את הפרס שבו זכה כילד צעיר.
הסיפור החל בשנת תשנ"ז (1997), במהלך הפנינג ל"ג בעומר המסורתי שמארגנים שלוחי חב״ד במסצ'וסטס עבור תלמידי המוסדות ובני הקהילה. לפי הדיווח באתר COLive, אחת התחרויות המרכזיות והמהנות באירוע הייתה תחרות אכילת אבטיחים, שמשכה אליה משתתפים רבים שלחמו על התואר הנכסף.
בתחרות ההיא בלט הילד בצלאל רייס, שבנחישות רבה ואחרי צריכה מוגברת של אבטיחים, גבר על כל מתחריו וקטף את המקום הראשון. הפרס שהוגדר מראש למנצח הגדול היה ספר תניא חדש. אולם, בתוך ההמולה, השמחה והבלגן של ימי הפסטיבל, הפרס לא חולק בו במקום ונשכח מלבו של הזוכה. השנים חלפו, הילד גדל, והאירוע הקטן נבלע במרוץ החיים ובזיכרונות הילדות.
במהלך שלוש העשורים שחלפו מאז, הפך בצלאל רייס לדמות מוכרת בעולם היהודי. הוא נודע בכינוי "איש הדגים" (The Herring Man) בזכות מעדני הרינג יוקרתיים, גלידות פרווה ייחודיות ומזון גורמה שהוא מספק לאירועים ושמחות ברחבי ארה"ב. השבוע, בעת שנסע עם בני משפחתו ועבר בעיר וורצ'סטר, קפץ לביקור בבית חב"ד המקומי במרכז מסצ'וסטס, כדי לדרוש בשלום השליח במקום, הרב מנדל פוגלמן.
במהלך שיחת הזיכרונות והנוסטלגיה שהתפתחה בין השניים, נזכר רייס במקרה המשעשע והפטיר כבדרך אגב לעבר הרב: "אתה יודע, ב-1997 ניצחתי בתחרות אכילת האבטיחים בל"ג בעומר של הישיבה, אבל אף פעם לא קיבלתי את ספר התניא שהבטיחו לי כפרס". הרב פוגלמן לא התבלבל, קם מיד מכיסאות, נכנס ללשכתו ותוך שניות ספורות חזר כשהוא מחזיק בידו ספר תניא חדש לגמרי.
לסגירת המעגל הזו התלווה הפרט המרגש הבא: ספר התניא שהוענק לרייס לא היה סתם ספר מדף, אלא מהדורה מיוחדת שהודפסה בעיר הולדן הסמוכה – מרחק קצר בלבד מהמקום שבו התקיימה אותה תחרות אבטיחים נשכחת לפני כמעט שלושים שנה.
המפגש האקראי שהפך לרגע מרגש של סגירת מעגל, הוכיח כי גם אם החיים עמוסים והפרטים הקטנים נוטים להישכח, הבטחה שנאמרה לילד לפני עשרות שנים נשארת בת בתוקפה, וכי ללמוד תורה ולממש הבטחה אף פעם לא מאוחר מדי.
1 תגובות