בעמדינו סביב יום היארצייט של ר' אברהם מרדכי אלתר מגור, האמרי אמת זצ"ל, שחל ביו"ט שבועות, נכון לציין עובדה מעניינת מחייו אשר אינה ידועה לכל. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפכה שכונת ה'לואר איסט סייד' שבניו יורק למרכז שוקק של חיי רוחניות וחסידות. רחובותיה התמלאו תלמידי חכמים ורבנים, ורבים מאדמו"רים חסידיים שנמלטו מתהפוכות אירופה שאחרי המלחמה, המשיכו לזרום אליה. באותן שנים, הזמינות של ספרי קודש-בין אם הודפסו באמריקה ובין אם יובאו ממוקדים תורניים כמו וילנה, ורשה, וינה ולבוב-הייתה מוגבלת, מה שיצר צורך ממשי בחנות ספרים שתענה על צורכיהם הרוחניים של הלומדים.
בשנת תר''פ פתח הרב יצחק מאיר אלתר הי''ד, יחד עם חותנו ודודו הגדול, האמרי אמת, וגיסו ממנהיגי אגודת ישראל הרב יצחק מאיר לוין ז''ל חנות ספרים ברחוב קלינטון, סמוך לרחוב הסטר שב'לואר איסט סייד'. החנות נשאה את השם הרשמי 'אלתר היברו בוק קומפני' ("חברת הספרים העבריים אלתר"), אך הייתה מוכרת בעיקר כ"חנות הספרים של גור" או "אוצר הספרים". ניהולה הופקד בידי חברי בית החסידים דפולין (ה"פולישע שטיבל") בשיתוף פעולה עם הרב יצחק מאיר ששהה מחוץ לארצות הברית.
האמרי אמת עצמו התעניין תמיד בספרים נדירים והשיגם במסירות – גם כשהדבר דרש מאמץ אישי. במהלך ביקור בחנות ספרים ישנה בקרקוב, טיפס האמרי אמת על סולם כדי לחפש ספרים נדירים על המדפים העליונים, וירד מכוסה באבק. בעל החנות העיר: "רבי! האם אין זה יצר הרע ככל היצרים?" השיב לו האמרי אמת: "נכון, אבל זה יצר הרע כשר!"
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מרכזי ההוצאה לאור המשגשגים באירופה הפכו את הצורך בהדפסה מחודשת של ספרות יהודית קלאסית בארצות הברית למיותר. כל סוגי הספרים - מסידורים ועד ש"סים - יובאו מאירופה בקלות וללא מאמץ. נגישות זו אפשרה ל"אוצר הספרים" של חסידות גור לצבור אוסף עצום של ספרים וכתבים נדירים לצורך ייצוא ומכירה חוזרת. מלבד ספרים, סיפקה החנות גם מגוון רחב של פריטים דתיים, ובהם תפילין, טליתות ואבנטים, ובכך שירתה את צורכי הקהילה הדתית בשלמותם.
בשנת תרפ''ה יצא הרב יצחק מאיר, יחד עם גיסו, למסע משמעותי לניו יורק, כשהם מביאים עמם מבחר עצום של ספרי קודש - חלקם לא היו זמינים עד אז כלל בארצות הברית. מקום התפילה המרכזי שלהם היה בהפולישע שטיבל, שבו התפללו בעיקר חסידי גור, ושם גם קיימו התוועדויות חסידיות שאיחדו את בני הקהילה. במכתב ששלח לאדמו"ר האמרי אמת כתב הרב יצחק מאיר: "רובם מאנ''ש, וכמעט כולם יראים וחרדים."
בין המתפללים היה ר’ שמחה מרדכי גולדמן, שהגיע לארצות הברית בתחילת שנות תר''ס. חסיד גור נאמן, בעל תעצומות נפש וראייה חדה, נודע באומץ לבו וברוחו הנועזת בקיום תורה וחסידות. הוא לקח על עצמו את ניהול "אוצר הספרים", ובהמשך אף הפך לשותף בבעלות על החנות יחד עם משפחת אלתר. ר’ יעקב אייכנטל, שעזב את לודז' בגיל 27 חדור ברוח חסידית בוערת, שימש כמזכיר החנות. הוא היה אחראי על התקשורת עם פולין, במיוחד עם משפחת אלתר ועם הרב יצחק מאיר עצמו. במסגרת תפקידו פיקח על ייבוא ספרי קודש, סידורים ופריטי יודאיקה נוספים מפולין להפצה רחבה בארצות הברית.
"אוצר הספרים" הפך למרכז תוסס של תרבות יהודית ב'לואר איסט סייד'. לא רק חנות ספרים – אלא מקום מפגש ששרתה בו אווירה רוויה בריחה של תורה. תלמידי ישיבה, רבנים, ראשי ישיבות, אדמו"רים וחובבי ספרי קודש פקדו את המקום תדיר. כד תה היה תמיד מוכן, והמבקרים נהגו לשבת, לשוחח על מחברים, מדפיסים, חידושים והדפסות מחודשות. המקום שימש גם תחנה מרכזית עבור מהגרים חדשים מאירופה, שם יכלו לשתף חדשות ולקבל עדכונים על הנעשה בעולם התורה וחסידות. רבים מרבני אגודת הרבנים של ארצות הברית, ארגון רחב ההיקף, נהגו לפקוד את "אוצר הספרים", והוא שימש להם כמרכז למפגשים ולדיונים חשובים בין חברי הקבוצות השונות של הארגון.
באופן טראגי, יומיים לפני חג הסוכות בשנת ת''ש, במהלך פלישת הנאצים לפולין, נהרג הרב יצחק מאיר מפגיעת רסיסים בוורשה. בשנים שלאחר מכן, עבר "אוצר הספרים" בהדרגה לבעלותו של ר’ שמחה מרדכי גולדמן, והחנות נקראה באופן רשמי 'גולדמן בוק סטאר' ("חנות הספרים גולדמן") כשהמרכזים הגדולים של תורת אירופה חרבו ודפוסי הספרים נדמו, ניו יורק החלה להתבלט כמרכז הולך ומתפתח להוצאת ספרי קודש. ר’ שמחה מרדכי הפך לחלוץ בתחום הדפסת בספרי היסוד של תורה שבעל פה בארה״ב. גולת הכותרת של פועלו הייתה בשנת תש''ד, עם פרסום אחד מהדפוסים השלמים הראשונים של הש"ס באמריקה, בשיתוף פעולה עם הוצאת שולזינגר, שנודע לימים כ"ש"ס שולזינגר". ר’ שמחה מרדכי נפטר בשנת תשט''ו, ובנו ר' יעקב (ג׳ק) המשיך את דרכו – ניהל במסירות את החנות והמשיך לקדם את פעילות ההוצאה לאור.
בשנות הי', עם הריסת מבני המגורים הישנים ברחבי ניו יורק, מצא "אוצר הספרים" בית חדש ברחוב קנאל, סמוך לרחוב לדלו. עשרות שנים לאחר מכן, בסוף שנות המ', עם הסתלקותו של דור המהגרים הראשון, יצאה החנות למסע נוסף – הפעם לשדרות דיטמס, סמוך לסניף מקדונלד'ס שבשכונת קנסינגטון. מעבר זה סימל את הגשר המתמשך שבנתה החנות בין העולם הישן לעולם החדש באדמת אמריקה – וחתם את הפרק האחרון במסע רווי מורשת של המשכיות תרבותית ורוחנית.
0 תגובות