פרק ה': באחד המאמרים שעסקו בנושא "אשת לוט" במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן', שוחח הרב א. חפץ טלפונית "מחדר מוסף שבת קודש" עם מורה הדרך אסף מדמוני, תושב 'נאות הכיכר', עליו טענו אנשי שמורת הטבע, כי הוא האיש מספר אחד העוסק בדמות אשת לוט.
פנינו גם אנו מחדר 'היסטוריה ואקטואליה' של אתר 'כיכר השבת' לאסף מדמוני שסיפר לנו רבות על הדמות התנ"כית, עידית "אשת לוט", על פועלה, מעשיה ועל המסרים שאנו למדים ממנה.
בפתח דבריו מדמוני מדגיש, שבשנים האחרונות פנו אליו לשוחח ממספר עיתונים וכתבי עת חרדים, ותמיד בשעת הפרסום מצנזרים את דבריו, ולכך הוא מבקש שאנו בל ננהג כך: "אם אתה פונה אלי, בתור מומחה, אז אל תצנזר אותי" דורש מדמוני, ומיד מתחיל בפולמוס תורני ארוך בשאלה מדוע חז"ל מכנים את "אשת לוט", בשם "עידית".
פרקי הסדרה על אשת לוט >>
- סיפורה של גברת: האם ה'נציב המלח' הינו 'אשת לוט'?
- לשם מה השאיר הקב"ה את אֵשֶׁת לוֹט בארץ?
- מדוע הרמב"ם השמיט את ההלכה של הברכה על "אשת לוט"?
- הגר"ח קנייבסקי הכריע: כך נדע אם זו באמת "אשת לוט"
מה פתאום עידית? תוהה מדמוני. חז"ל בתלמוד מכנים שלושה סוגי קרקע, עידית, זיבורית ובינונית. עידית כמובן היא אדמה משובחת, ועידית שלנו אשת לוט, היא נמצאת על אדמה שיש בה מלח, והיא לכאורה זיבורית, היא לא מתאימה לחקלאות, ומדוע קבלה "אשת לוט", את הכינוי "עידית"?!
מכאן והלאה, לפני שאנו מצילים מפיו של מדמוני, את נשוא שיחתינו, שהוא הנ.צ המדויק של "אשת לוט", הוא צולל איתנו אל לימוד פרק בתנ"ך בעיון, ואנחנו מקבלים מעט "חלישות הדעת"...
לדברי מדמוני אשת לוט זכתה לחיי עד, ועד ימינו מזכירים אותה לעייפה בעשרות ספרים תורנים ומחקרים. [ב'אוצר החכמה' ישנם יותר מ-4,000 תוצאות על חיפוש "אשת לוט", בכמעט 2500 ספרים!], ולא לחינם.
מדמוני מדגיש שנשים רבות היו לנו בתנ"ך, ולא זכו שיזכירו את שמותיהם אלא בעיתים נדירות. לגבי הקושיה, מה ענין "עידית" באדמת מלח "זיבורית", מתרץ מדמוני שמלח הוא הברית בין הקב"ה לעם ישראל, שהרי ברית מלח נאמר במקרא, ואת זה בדיוק מסמלת אשת לוט (עין בויקרא ב' י"ג, ע"פ רש"י, וכן במדבר י"ח י"ט, כפי שמבאר שם רש"י: "ברית מלח – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם").
מדמוני מדגיש ע"פ ביאור רבותינו שמלח יש לו תכונה שלעולם לא משנה את הרכבו והוא תמיד ישמר לעד כמו שברית צריכה להישמר, ולכן "אשת לוט" נהפכה למלח והיא מסמלת את הברית שיש בין הקב"ה לעם ישראל, והיא משמרת אותה כנציב מלח שאינו נמס לעולם וידוע עד לימינו.
"אשת לוט" מוסיף מדמוני חינכה את בנותיה כראוי. בסיפור של "אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר ואַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ שנָסַ֣בּוּ עַל-הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד-זָקֵ֑ן כָּל-הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה" במטרה נלוזה, לוט מדגיש שבנותיו הם "לֹא-יָֽדְעוּ֙ אִ֔ישׁ", ומדמוני לומד מזה שכל זה היה בזכות החינוך אל אמא שלהן, "אשת לוט" שהצליחה לגדל בנות טהורות בעיר החטאים סדום.
חז"ל אף משבחים אותן על מה שנעשה במערה (שהמסורת אומרת שהיא מתחת "אשת לוט" בים המלח): "הן שנתכוונו לשם מצווה - וצדיקים ילכו בם" (תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כ"ג עמוד א').
[כמפורסם הובא על מרן הגר"מ פיינשטיין על יהודי אחד שנפל למשכב במין חולי מוזר ולשונו התנפחה בפיו. והיה זה מפני שלגלג על בנות לוט, וקיבל עונש של חולי זה, ולא עוד אלא שבלילה הופיעו בחלומו שתי נשים זקנות מאד שראשן ופניהן מכוסים, ואמרו שהן בנות לוט. ובגלל שהוא דבר עליהן בזלזול - הוא ייענש מידה כנגד מידה כמרגלים, ותשתרבב לשונו ותתנפח בחולי משונה, וכך ימות. (הקדמה לחלק שמיני ב'אגרות משה')].
מדמוני ממשיך ומספר שזכתה אותה "אשת לוט" שנולדו לה רק בנות והיא נהפכה לנציב מלח, כדי לשמר אותה לנצח נצחים כמו הברית בין עם ישראל לקב"ה.
לגבי אתר "אשת לוט" בים המלח. מה תוכל לספר לנו עליו? כמה שנים אותו הנציב מזוהה כ"אשת לוט"? ומה לגבי המקבילות בעבר הירדן המזרחי?
"יש הרבה נציבי מלח בכל העולם, כתבתי שיר על נשות לוט שכל אחת מהן עשויות מחומר אחר, וכל אחת טוענת שהיא האמיתית. גם מדרום לנחל ארנון בעבר הירדן יש נציב סלע, שהמקומיים קוראים לו אשת לוט, כך שהרבה טוענים לכתר. זה לא נכון כי אותה אשת לוט בנחל ארנון היא עשויה מאבן ולא ממלח.
"את אתר "אשת לוט" בכביש 90 אנו מוצאים בפעם הראשונה בתוך חוברת שנקראת שטרן בגרמנית משנת 1927, אולם אנו יודעים שהיא מופיעה בכתבי מסעות הרבה יותר מוקדם, מאות שנים קודם לכן. לא כולם דברו על אותה אשת לוט, וכל אחד כתב על נציב מלח אחר. כך גם בימינו יש מורי דרך שנוסעים בים המלח ולא יודעים בדיוק היכן אשת לוט – אז הם מוצאים נקיק מלח כל שהוא ואומרים ברמקול באוטובוס שהיא היא אשת לוט".
מדמוני מוסיף בהתרגשות: "אנחנו מאמצים את הדמות הזו של "אשת לוט", שמייחלת לתחייה של סדום ובנותיה. האם היא תקום לתחייה? לא ברור לנו. מה שכן הנביא יחזקאל (טז נג) מובאת נבואה על חזרתה של סדום: "וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤יּת שְׁב֤וּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥יּת שְׁב֥וּת שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥יּת וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה", רש"י מבאר את שבות סדום - ארפא את הארץ מגפרית ומלח , ואושיב בה יושבים". [מבהיל את שביאר הרד"ק: "ופסוק זה תשובה למינים ולנוצרים, שאומרים שעתידות הנחמות כבר עברו , והנה סדום היום עדיין בהפכתה כמו שהיתה, ולא שבה יישוב עדיין"].
"יחזקאל אף מנבה את המתקת ים המלח – הים הקדמוני: "וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּוּ הַמָּיִם". (יחזקאל מז ח) מדובר באותו יחזקאל המפורסם על "חזון העצמות היבשות" שרוב הפירושים שמדובר בתחיית המתים.
"יהי רצון שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, כפי שבימינו אנו רואים את סדום חוזרת לתחיה ומגשימה את הנבואות", מסיים מורה הדרך אסף מדמוני בהתרגשות את השיחה.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com