הוורט המבהיל של המקובל על יופיים של הרי שווייץ

• יופייה של שווייץ מול יופייה של ירושלים; המחלוקת של 'בעלי המוסר'

ישנה מחלוקת לגבי זמן קריאת שמע בין ה'מגן אברהם' הגאון רבי אברהם אַבֶּא'לֶה הלוי גומבינר לבין אדונינו הגר"א.

הדיון הוא ממתי סופרים את שעות היום. המגן אברהם סובר מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואילו הגר"א סובר מהנץ החמה ועד השקיעה.

הגאון רבי מרדכי יפה בעל 'הלבוש' מקשה שהרי בדקו אצל חכמי התכונה והם חקרו ובדקו שבקו המשווה (היכן שעל פיו צריך להיקבע הזמנים), בחודשי ניסן ותשרי הימים שווים, אלא אם אתה מחשבן מעלות ועד צאת הכוכבים, כך שיש ראיה מהמציאות כמו 'המגן אברהם' ודלא כהגר"א.

סייעתא לשיטתו של הגר"א מביא בעל 'אור המאיר' הגה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש שביאר שנכון שבקו המשווה זה לא כך, אולם יש מקומות בעולם שגם בחודשי ניסן ותשרי היום והלילה שווים מהנץ ועד השקיעה כך שיוצא להלכה כמו הגר"א.

נשאלת השאלה מה אכפת לי מה קורה במקום אחר בעולם, והרי מה שמשנה להלכה זה מה שקורה בקו המשווה?

המקובל הגרי"מ מורגנשטרן מצטט את פירושו המפורסם של הרבי מבעלזא שהרי ארץ ישראל גלו להרי שווייץ, ועורך השוואה וסבור שכמו שהרבי כתב שהרי ארץ ישראל גלו להרי האלפים בשווייץ, כך באותה מידה שייך לומר שבמקור המקום היכן שבימי ניסן ותשרי שהיום מתחיל בנץ החמה ומסתיים בשקיעה כמו הגר"א, במקור זה היה בקו המשוה, ולכן ע"פ הלכה כך צריכים לחשבן את היום.

ואם תשאל שהרי בימינו זה לא כך? מיישב הגרי"מ מורגנשטרן שזה בגלל שהמקום של קו המשווה עבר למקום אחר (שארית יעקב ברכות עמוד רס).

עוד מביא הגרי"מ מורגנשטרן שכותב ומעיד על כמה צדיקים שהגיעו על ידי הסתכלות והתבוננות ביופייה של הבריאה לאהבת השם יתברך ולגילוי אלוקות. וממשיך וכותב על האדמו"ר מגור הלב שמחה זי"ע שאמר שעל ידי התבוננות בהרי האלפים בשווייץ, ראה את שם הוי"ה מאיר בגוונין נהירין מאד.  

• • •

יצוין שלמעשה מבהיל זה יש כמה גרסאות. הרה"ח ר' יעקב הייזלר, בהמבשר תורני (ב' תמוז תשפ"ב) כתב שהלב שמחה בהיותו משקיף אל הכינרת, העיד שעד ימינו ניתן לראות את השם המפורש על הגלים עצמם, שנאמר "קול ה' על המים!" (תהילים כט).

בכך הסביר הרבי את דברי חז"ל שבקשו מהורדוס שבנה את בית המקדש לבל יחפה את הכתלים בזהב, אלא ישאירם בצבעי "כוחלא שישא ומרמרא", שכך נראים כלי הים. מבהיל! (הובא בשם הגה"ח רבי צבי אברמוביץ זצ"ל רב הקהילה החסידית בחצור הגלילית).

עוד כותב הגרי"מ מורגנשטרן שגם רבינו החזון איש העיד על עצמו שהוא מתבונן בעלה ובפרח עליו לעצור את עצמו ולהפסיק מחשש שיבוא על ידי זה לכלות הנפש ולסכנת נפשות. (הגרי"מ מורגנשטרן נשמתין חדתין בראשית עמוד לה).

• • •

את דברי תורתו של המקובל הגרי"מ מורגנשטרן זכינו להביא כמה פעמים במדור 'היסטוריה ואקטואליה', בין היתר ציטטנו את דבריו בסוגית האם קבר הרשב"י יותר חשוב משריד בית מקדשנו הכותל המערבי.

וכן כשציטט את זקנתו בדבר המנהג שאסור להניח את הכובע על השולחן, אלא רק שהחלל של הכובע יהא כלפי מעלה, ואת המנהג הסביר באמרת הרשב"א הידועה שיש לכבד את מנהגי "נשים זקנות אף שאין ידוע טעמן". 

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com