חודש אלול. חודש הרחמים והסליחות. אחד החודשים הכי עמוסים ומורכבים בעיר העתיקה בירושלים. אנחנו פוגשים את המשטרה כשיש בעיות והחלטנו לפגוש את מפקד המקומות הקדושים בשביל ללמוד על ההיערכות, על האתגרים והקושי.
את הסיור התחלנו בקישלה. מפקדת המרחב, תחנת מרחב דוד, שם פגשנו את סגן ניצב אייל אברהם מפקד המקומות הקדושים.
"מפקד המקומות הקדושים", זה חתיכת טייטל, אנחנו מציינים מיד כשאנחנו נפגשים. "בהחלט, זו אחריות, שליחות", משיב אברהם, "משהו שלא לוקחים אותו כלאחר יד וכן, זה כבוד גדול ושליחות לשרת במרחב, במקומות שהם נמצאים. החשיבות של המשימה שלי ושל כל השוטרים כאן משפיעה ומשליכה מעבר למקום כאן. כל דבר שקורה כאן משפיע על כל עם ישראל. אנחנו במקומות נפיצים שההתעסקות בהם חייבת להיות חכמה ומקצועית. לכל החלטה כאן יש שיקולים שמעבר לכאן ועכשיו".
מה זה אומר מפקד המקומות הקדושים?
"אני מפקד יחידת המקומות הקדושים במרחב דוד שבגדול כולל את העיר העתיקה. יש במרחב סיור, חקירות, מודיעין וכו' וגם את נושא המקומות הקדושים הכולל 3 יחידות משנה: הכותל המערבי, הר הבית וכנסיית הקבר. אני מתכלל את היחידות של שלוש הדתות. על כל הרגישות והמועדים שחשובים לכל חברה ומגזר. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא היחידים בסיפור הזה, אומנם אנחנו כאן אבל יש לנו מעטפת ועזרה מכל מרחב דוד הפיקוד שעוזרים היכן שצריך".
האם באמת החודש הזה מאתגר יותר? נפיץ יותר?
"תמיד נפיץ ועמוס. אבל לפני החגים שלנו, כמו חגי תשרי, וכמו לפני החגים של המוסלמים- הרמדאן או לנוצרים שיש את שבת האור. נדרשת היערכות מוגברת. עכשיו ספציפית אנחנו לקראת סיום החופש הגדול (הימים בהם צולם הריאיון. מ"מ) ובלי שום קשר לאירועי הדת יש המון תנועה לכיוון הכותל".
מה מורכב בימים אלו?
"דיברתי על ימים עמוסים בהם יש את נושא הבטיחות. הנושא של אירועים עם קהל המוני, אנו נדרשים ויודעים לווסת קהל. בטיחות זה קריטי. המקום מכיל כמות מסוימת של אנשים ואנחנו צריכים לווסת מהיכן נכנסים ומהיכן יוצאים. במבואות, בהגעה וביציאה. יש כאן היבטים של בטיחות ותנועה. במקביל היבטים של אבטחת המתפללים ושמירת שלומם וביטחונם. אנחנו עושים הכל למנוע אירועים חריגים ולהגיב מהר היכן שנדרש, אז אנחנו נוכחים יודעים איפה להיות וכמובן להיות מתואמים עם המקבילים שלנו במרחב קדם. אנחנו מבצעים בין היתר פעילות דרך מערכי ויסות מקדימים כדי לשמור על שלום הציבור, בטחונו ובטיחותו.
"עכשיו התחלנו עם הסליחות וככל שנתקדם העצימות תגבר. אירועי סליחות גדולים, התרת נדרים וערב ראש השנה, אירועי ראש השנה ועליית מבקרים להר הבית. אנחנו לקראת לא מעט אירועים שכל אחד דורש הכנה".
עליה להר הבית, נושא בהחלט נפיץ. אצלינו החרדים לא עולים, אבל אצל הדתי לאומי זה נושא מורכב...
"אנחנו משטרה של כולם ומאפשרים לכל אדם לבקר במקומות הקדושים בהתאם לנוהג הקיים בהם. כך גם בהר הבית, מאפשרים לבקר למי שרוצה וזה לא רק דתיים ויהודים זה גם תיירים. אנחנו מדברים על בין אלפיים לשלושת אלפים ויותר תיירים ביום. הביקורים ימשכו כסדרם בהתאם לכללי, ימי ושעות הביקור גם במהלך החגים".
איך הצד השני מקבל את זה?
"הוא מקבל את זה כי אנחנו קובעים את המדיניות ויודעים לעשות את הוויסות לפי כללים ברורים. יש שמירה על כללי הביקור, שעות הביקור ימי הביקור".
יהיו כאלו שיגידו שיש יותר מידי אכיפה על הכללים?
"האכיפה היא לשמור ולהקפיד על הכללים. מה שנקבע זה מה שיקרה. התפקיד שלנו שהסדר הציבורי ישמר לגבי כל מי שנכנס לתוך ההר. אלפי מבקרים יהודים ותיירים, וכמובן מתפללים מוסלמים, אנו אחראים על כולם. המטרה שלנו בהתאם למדיניות מפקד מחוז ירושלים היא שכל אחד שרוצה להגיע לאתרים השונים בעיר העתיקה יעשה זאת בבטחה ויחזור בשלום".
"המאבק שלנו הוא יומיומי. שיהיה לנו את האנשים הכי טובים הכי מקצועיים, שלא נגיע להסלמה. אנחנו מצליחים בזה. בסוף כל אחד שמנסה לבוא ולקדם איזו אג'נדה או משהו פטזיונרי ינסה לעשות את זה כאן. התפקיד שלנו זה לא רק המערך בשטח, זה עוד קודם בסייבר ובמודיעין. ברשתות הכי קל לשלוח הודעה להדליק ניצוץ. הודעה שהר הבית בסכנה וברגע אחד יש בלגן. המטרה שלנו להראות שהדברים לא נכונים. המכלול הזה תפקידו לנטרל רעשים".
אתה נתקל באתגרים מהצד היהודי?
״האתגרים בעיר העתיקה ובמקומות הקדושים בתוכה אינם רק ביחס ליהודים ומוסלמים. יש לנו פה לא מעט נוצרים שגרים, מתפללים ומבקרים באזור. גם בהקשר הזה יש סוגיות שאנו נדרשים אליהם. כך למשל גילויי שנאה כלפי נוצרים - תופעה בזויה ופסולה שאנחנו מטפלים בה בפעילות יזומה ומגיבה. יש זרמים שונים בנצרות שנמצאים פה ובשבת האור למשל יש את האתגר של למצוא את המכנה המשותף בין כולם. בתוך אי הסכמות שהגיעו בעבר גם לאלימות פיזית אנחנו כמשטרה מוצאים את עצמנו כמבוגר אחראי שמנסה לפשר ולגשר. זה לא תפקיד קלאסי של משטרה, וברוב המקומות המשטרה בכלל לא נדרשת לכך.
"וזה ממחיש יותר מכל את הצורך למנוע חיכוך בין אנשים מדתות אחרות אבל גם בין אנשים מאותו דת עם אמונות אחרות. הכל רגיש ובעל משמעות, מהאבנים פה דרך אתרי הדת ועד המנהגים. בשביל זה למשל יש לנו את קצין הקישור לעדות הנוצריות - תפקיד אחד ויחיד במינו שאין באף מקום אחר בארץ כמו גם מפקד ביחידה למקומות קדושים שאני עומד בראשה".
הערבים סומכים על המשטרה?
"כן. יש שוטרים קהילתיים שנמצאים בשיח עם התושבים. יש בכל המגזרים. הוא מדבר בשפה שלו. אנחנו גם רואים עליה בכמות הפניות למשטרה. גם האזרח המוסלמי רוצה שקט בשכונה ואם הוא לא יהיה שותף זה לא תמיד יקרה. לא הכל אוטופי אבל אנחנו יודעים למצוא את האיזונים ובמבחן התוצאה גם אם קורה משהו זה נגמר מהר. לאחרונה אנחנו מתמודדים עם אתגר של הטרדה של נוצרים וגם בזה אנחנו מתמודדים, מבצעים מעצרים, הפעלת מצלמות, להיות נוכחים ופעילות מנע. זיהינו בעיה ואנחנו מפרקים אותה".
איזה עוד מקומות נפיצים יש באזור העיר העתיקה?
"בסוף, כל מקום בו יש חיכוך הוא אתגר. הסמטאות, הכותל הקטן, שערי הר הבית, החיכוך בכניסה וביציאה מהכותל הסמוכה לשכונות קרובות, זה אתגר אבטחתי".
אנחנו יורדים בסמטאות לכיוון הכותל. הכל שוקק חיים וצבעים. אזרחים מקומיים, תיירים חיילים, אנשי דת, אוכלוסייה אדירה ומגוון של סגנונות. תוך כדי השיחה עוצרים אותנו יותר מפעם אחת תיירים ועוברי אורח מבקשים הנחיות איך להגיע לכותל או לאתר ספציפי. בכל פעם הוא עוצר ומסביר באדיבות. "זה התפקיד שלי ושל כל אחד מכל השוטרים בסיפור הזה", אומר אייל, "אבל אנשים לא תמיד זוכרים את הרגע שהשוטר היה נחמד. השוטרים שלי פוגשים מאות אלפי אזרחים כל יום ואנחנו לא שומעים על המפגשים החיוביים".
לכן חשובה הכתבה הזו...
"נכון. רוב המפגשים של האזרח עם שוטר הם בעת אירועים לא נעימים. אם זו עבירת תנועה, אם זה כי פרצו לו לבית, אם זה להגיש תלונה. זה פחות חיובי ולכן חשוב לנו לפגוש גם צד של עשיה. בסוף בסוף יש אלפי מפגשים של שוטר עם אזרח, יש גם חיובי אבל אנחנו לא רואים אותם. בראיה שלי כמפקד אנשים צריכים לראות את הפנים האחרות של המשטרה. שתראו גם את העשיה החיובית, לא סיטואציות שלא בהכרח משקפות את המשטרה".
אחרי כל הדברים האופטימיים אני רוצה טיפה לאתגר אותך. מדברים על מחסור בכוח אדם, זה משהו שאתה מכיר?
"זה משהו שאני מכיר ואני מודע ואנחנו מתמודדים עם המחסור הזה, אבל יחד עם המציאות אנחנו צריכים ויודעים למצות את כוח האדם האיכותי שיש לנו ביד. לעשות את המקסימום. תזכור תמיד שגם שמיכה קטנה מחממת. בסוף אנחנו יכולים לבוא ולבכות שאין לנו ואין לנו אבל לא נתקדם לשום מקום. צריכים לדעת שיש כאן שוטרים".
היה תקופות שהיה פחד להסתובב כאן. בתקופת המהומות גם מקומות יחסית בטוחים היה פחד והייתה אז הרגשה שיש אוזלת יד של המשטרה ושהיא לא מצליחה להכיל. אני רוצה שתסביר לדודה שלי שהגיעה מארצות הברית ומפחדת ללכת לכותל...
"העיר העתיקה היא מקום בטוח להגיע וגם כשהייתה קצת מתיחות, הפריסה שלנו חזקה. שוטרים נמצאים בגלוי בסמוי ובמערך העילי של המצלמות. אנשים יכולים להרגיש בטוח. הרצון שלנו הוא שיהיו כמה שיותר שוטרים בשטח, אז אנחנו עושים ניתוח של שעות ופעילות וכוח אדם זה חלק מהמשימות שלנו. זה חלק ממציאות השמיכה הקצרה. לשמוע בתקשורת שהכל מסוכן זה לא נכון ולכן חשוב המפגש כאן, לבוא ולהגיד שאנחנו כאן".
יש לי שאלה טיפה רגישה. אתם הדרג המבצע. אתם אלו שבשטח, יש ביקורת כזו או אחרת על שר כזה או אחר שלכאורה נותן רוח גבית להתנהלות השוטרים. השאלה שלי היא האם אתה רואה איזה שינוי בהתנהלות בשטח כיום ביחס לשרים אחרים שהיו? אתה כאן 3 שנים, יש הבדל במי בראש?
"אנחנו עושים את העבודה שלנו וזה לא משנה מי השר הממונה. בסוף בסוף יש לי מפקד בדרג הפוקד שנותן לי את ההנחיות ואני נשמע לו, אם זה מפקד המחוז ומפקד המרחב. בסוף יש מדיניות ברורה שנשמרת בעיר העתיקה ובכלל בירושלים מזה זמן רב של חופש תנועה ופולחן לכולם, לצד שמירה על הביטחון והסדר. כל מה שמסביב אני משתדל שלא יפגע או יגיע לשוטרים שלי. מעת לעת יש התאמות בהתאם למציאות הביטחונית או בטיחותית הקשורים למציאות של איומים, העומסים או השיפוצים שקורים פה. אבל מרקם החיים, האתגרים, מדיניות, והאיזונים הנדרשים במקום הזה היו וימשיכו להיות".
נושא הקבצנים בכותל המערבי. איך אתם מתמודדים?
"קודם כל אין קבצנים בתוך הכותל המערבי".
יש. אולי לא כאלו שיושבים על הרצפה אבל יש שבאים אליך...
"האחריות היא של רב הכותל. כל מה שקשור כללים ותקנות זה רב הכותל והמקומות הקדושים. אנחנו נסייע להם לאכוף את התקנות. כולל קבצנים. הם לא אמורים להיות אבל אם אנשי מורשת הכותל מזהים הם יכולים לבקש את העזרה שלנו".
כשעומד שוטר או מאבטח ורואה נשים מכניסות ספר תורה בניגוד לתקנות. מה הוא עושה?
"הוא קורא לסדרן. הוא לא מונע, הוא לא לוקח, הוא לא מעכב. הוא מעביר לסדרן שזה באחריותו. אם אותה אישה תתחיל להתנגד לסדרן ולעשות בעיות ולהפר את כללי התקנות של רב הכותל הם יקראו לשוטר שיסביר לאישה שהוא בעל הסמכות. יש דברים שהמשטרה לא צריכים להתערב זה לא תחום האחריות שלנו. התפקיד שלנו הוא בידוק בטחוני למנוע פגיעה בחיי אדם. ספר תורה או כלי נגינה - שאסור, לא מסכן חיי אדם ומועבר לטיפול הסדרנים. מי שרוצה לאתגר ולא להקשיב אנחנו נתערב בהפרעה לבעל סמכות במקום. זה ההנחיות שהתקבלו וכך אנחנו פועלים. צריך להבדיל בין סדרנים למאבטחים ושוטרים.
"ולסיום אני רוצה להציף, אם נתקלת בבעיה ולא תפנה אלינו ולא נזהה תהיה לנו בעיה. אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום. יש גם אחריות ציבורית מכל אחד. בהיבט שאם אתה מזהה משהו או מישהו שנראה לא בסדר. אם אתה הולך לבית כנסת ביום כיפור ויש לך אפשרות להיות חמוש, או אם אתה מזהה מישהו חשוב, תעדכן, אנחנו לא תמיד בקשר עין אבל אנחנו בטווח זמין. ואם מדברים על קבצנים, יש סדרן, תעדכן אותו. האחריות האזרחית שתעירו את תשומת ליבנו. טווח ההגעה שלנו הוא מיידי".
אנחנו מסיימים את הסיור בכותל הקטן, שם אני מספר לו על הפעם שהייתי במקום וזרקו עלי ביצה מאחת החלונות. לדבריו, "דבר כזה כבר לא קורה", ולנו לא נותר אלא להתפלל במקום הקדוש ביותר, במקום שבו שכינה לא זזה מעולם - שגם לא יקרה. לא ביצה וח"ו לא אבן או גרוע מכך.