ידעתם שיש זוגות שחתומים על הסכם בעודם נשואים - על מנת לשמור על חיי הנישואין שלהם ובכך לא להוביל את עצמם ומשפחתם לגירושין?
>> למגזין המלא - כנסו
ובכן, (לא) נעים להכיר: פעמים רבות זוגות שלא מצליחים להגיע להבנות, הולכים ליועץ נישואין, רב או עורך דין ועורכים הסכם חתום על דף שבו הם קובעים את ה'סטטוס קוו' של הזוגיות שלהם. כל אחד מתחייב על דברים שעליהם הוא חייב יהיה לעמוד בהסכם הנישואין שלהם, לולי זאת – ייקנס או ימצא את עצמו על מדרגות הרבנות.
כדי להעמיק יותר בנושא ולהבין איך זה עובד, מתי הסכם שכזה מצליח ומתי הוא נועד לכישלון, פנינו לעורך הדין, הטוען הרבני והמגשר יונתן אליאס שיספר לנו על הנושא.
ככה עובד ההסכם
איך זוגות מגיעים להסכמים שכאלה?
"זה לא קורה הרי בגיל שמונה עשרה – תשע עשרה, שבני הזוג צעירים", מסכים אליאס בפתח שיחתנו, "זה קורה בעיקר בשני המקרים הבאים: הראשון יהיה שהם לא הסתדרו ביניהם. היה חוסר ב'שלום בית' והם הלכו לרב, לבית הדין, למגשר או הטוען הרבני. הוא עושה סדר מסודר כדי להחזיק את הנישואין ולקבוע מה התפקיד של כל אחד בבית וחשוב מכך – מה קורה אם אחד מהצדדים לא עומד בהסכם, אחרת לא יהיה ערך להסכם.
"המקרה השני יהיה לזוגות שנשואים פעם שניה, לרוב מבוגרים, כאשר לכל אחד יש ילדים משלו. הם זקוקים להסכם ממון שכל אחד נשאר עם נכסיו למען ילדיו שלו עצמו. בהסכם אנחנו מכניסים את הכסף שכל אחד מהם יכניס למשפחה החדשה לטובת כולם. רק מה שנכנס לשם נהפך לטובת כלכלת הבית. כל השאר שייך להם עצמם".
ולמה זוגות עושים הסכם כזה ולא מתגרשים?
"לרוב הם בכלל לא רוצים להתגרש אבל הם צריכים להבין שאם הם לא יתנהלו יחד בדרך המיטבית זה ייגמר שם. ולכן, כפי שאמרתי קודם", ממשיך אליאס, "אנחנו משתמשים ב'שוט' כלפי המצב הבעייתי שבהם. באם הוא לא עומד בהסכם עליו לדעת שזה יוביל לגירושין. זה כבר כתוב שם בהסכם. או אז הוא יודע שלגירושין יהיו השלכות ומחויבויות אחרות".
מה בדרך כלל כתוב בהסכם כזה?
"יש מקרים נדירים מאוד ששם מחייבים את הבעל או האישה לסייע במטלות הבית. ממש מגדירים תפקידים מסוימים שהוא עושה ואם הוא לא עומד בהם יש קנס של כמה מאות שקלים. זה נדיר כי זה הופך את המשפחה לרובוט, לכן פחות עושים את זה אלא יותר שולחים אותם לטיפול זוגי – כאשר שם הם מתחייבים על זה.
"ראיתי הסכמים בהם מגדירים שהם צריכים לצאת לטיול משותף אחת לשבוע, נניח, ואם הבעל אומר שאין לו את הזמן הוא צריך לתת לאישה סכום כלשהו שיהיה לה לקניות".
תוכל לשבר את אוזנינו בסיפור אמיתי?
"כן. אשנה פרטים, אבל העיקרון ברור. היה זוג נחמד מאוד. יהודים באמת יקרים, אלא שהבעיה הייתה שהבעל עצמו לא יכול לשחרר כסף. הכל נשמר אצלו בקמצנות נוראית. הם כמעט הגיעו לגירושין. עשינו להם 'הסכם שלום בית' שכלל את זה שהם הולכים פעם בשבוע לטייל וקונים לאישה ולעצמם דברים ואם לא יצאו לטיול הוא מביא לה כסף והיא הולכת לבד. סוכם שאם זה לא יקוים – יהיה גירושין ואז, כאמור, יהיו מחויבויות אחרות של גירושין".
כמה אחוזי הצלחה יש לשיטה הזאת של ההסכמים? סוף דבר זוג שעובד ככה יכול למצוא את עצמו מהר מאוד נואש ולפרק את החבילה.
"נכון. לכן הרעיון תמיד יהיה שאנחנו רוצים לעזור לזוג שיצליחו לקיים שלום בית אמיתי ביניהם, לא רק לפי הספר, מה כל אחד חייב - כי זה לא תוצאות טובות – אלא כדי להוביל למסלול מסוים שעם הכלים שלנו הם יעלו על המסלול", מסביר אליאס.
ומהגבר, עובר אליאס לדוגמה הפוכה על האישה. "הייתה אישה שהחליטה שהיא לא מכינה אוכל ולא עושה כביסה. לבעל זה הציק עד כדי כך שהוא רצה להתגרש. התיישבנו לעשות הסדר וגילינו שזה 'יושב' לה על משהו. מסתבר שהבעל לא יושב איתה, לא שומע איך עבר עליה היום, היא לא מרגישה שהוא שותף שלה. הפתרון היה פשוט: הגדרנו בהסכם שהוא חייב לשבת אתה לפחות לחצי שעה ביום על כוס קפה".
"ושוב", ממשיך אליאס ומחדד, "אין לנו מטרה שהם יהיו על שעון סטופר 'הנה, עברה חצי שעה', ואין מטרה שהיא תגיד 'אני עושה רק שתי מכונות כביסה בשבוע'. הרעיון הוא לעודד אותם ליצר שיתופי פעולה רגילים כזוג נורמטיבי".
בציבור החרדי רוצים יותר 'שלום בית'
אליאס לוקח נשימה ועובר לדבר על הסוג השני של אנשים שחותמים הסכמים. "הסוג השני הינם אנשים מבוגרים יותר. הם, כאמור, התחתנו בשנית.
"ניקח לדוגמה יהודים בני שישים, אחרי שכל אחד מהם התאלמן ועכשיו הם מתחתנים. כל אחד מגיע עם ילדים. גם לילדים יש כמובן את הטון והמילה בכל מה שקשור לאבא או אמא שלהם. הם רוצים לארח אותם לשבתות או לחילופין להתארח אצל ההורים. הזוג הזה צריך להגדיר ביניהם לא רק את מישור היחסים האישי שלהם אלא גם את העניינים האישיים שלו והעניינים האישיים שלה. מגדירים מה הזכויות שלהם (- מה שנקרא 'הסכם ממון') ואז מגדירים מה עושים בשבתות אירוח ועוד".
ומכאן, אליאס עובר לסיפור אמיתי: "היה זוג שהוחלט שכיוון שהאיש אוהב לארח יותר והיא פחות מתחברת לזה, הוא מחויב מהכסף האישי שלו – ולא מהקופה המשותפת שלהם – להזמין מקייטרינג את כל האוכל שצריך להיות למשפחה לשבת כאשר הם באים אליהם. מצד אחד זה חסך לה טרחה ומצד שני זה נתן לו הרגשה חופשית לארח אותם".
כמה הסכמי נישואין כאלה קורים בציבור החרדי?
"מתוך מאה אחוז של תיקי גירושין שנפתחים מדובר בשלושים וחמישה אחוזים בציבור החרדי שהדבר הזה קורה ומצליח. כל השאר, או שלא עושה הסכם כזה או שמתגרש.
"אצל המבודרים מדובר בסדר גודל של כשמונים אחוזים שעושים מראש הסכמים כאלה ומצליחים לחיות בכבוד ובנחת יחד".
עד כמה זוג שעושה דבר כזה יצליח? בסוף, חיי נישואין יושב על דברים רגשיים עמוקים יותר מאשר הסכם חתום על דף כמו איזה שני שותפים.
"אתה לגמרי צודק. זה מצליח בליווי של יועץ נישואין ואז הם עולים על דרך המלך. מבחינת אחוזים ראיתי הרבה אחוזי הצלחה בזה. זה נתון לרצון טוב ותמריץ שיש לזוג. חשוב מאוד גם שהם ימשיכו לשמור על קשר עם איש מקצוע.
"למבוגרים, בדרך כלל זה מורכב יותר, ככל שהאיש מתבגר יותר קשה לו לשנות דפוס אופי - אך ככל שמגדירים להם לפני הנישואין שלהם בצורה מלאה מה צריך להיות יוקל להם בעתיד".
ושוב, איך יכול להיות שזוג שאמורים להיות שותפים לחיי משפחה מבחינה ריגשת, ילדים וחיי זוגיות משותפת, צריכים לעבוד לפי ספר כמו שני שותפים זרים?
"התשובה לכך היא כדלהלן", אליאס נחרץ, "ההסכם הזה לא נועד שהם יעבדו לפי 'תכתיב' לכל החיים, אלא רק כדי לצאת מהמשבר. להימנע מקונפליקטים עתידיים ומשם להתקדם לבד ולבנות את עצמם מחדש. אם הם ימשיכו לחיות רק כפי שכתוב בדף – לא בטוח שהם יצליחו להתמיד יחד לאורך זמן".
שהבעל הקמצן היה צריך למכור את הסוברו
אני מתאר לעצמי שבציבור החרדי הסכם שכזה דורש יותר יצירתיות, הלא כן?
"יש כאן שני שלבים", עונה אליאס, "דבר ראשון לחשוף את המורכבות. בציבור החרדי בפרט, לא חושפים את המצב ועד שזה מגיע למצב שזה יוצא החוצה - זה כבר מופיע כאשר כלו כל הקיצין ואז קשה לשקם, גם אם רוצים.
"מנגד, אני חייב לציין, לציבור החרדי יש יתרון עצום בגלל שהם רואים חשיבות עליונה בשלום בית. הרבה פעמים מצליחים ללכת לרב מקומי או יועץ נישואין שמנסה לעזור להם לשקם. נכון אומנם שלא תמיד מדובר בהסכם בבית הדין שמקבל תוקף משפטי אבל הוא מסייע להם להגיע להבנות.
"אני נתקל בזה פעמים רבות. בעוד כשבציבור החרדי הזוג כבר היו אצל ארבעה או חמישה רבנים הרי שבציבור הכללי במקרה הטוב הם יבואו אחרי פעם-פעמיים של יועץ נישואין וזהו, גירושין. הם לא ממהרים לשקם יחסים.
"היתרון אצלנו שיש רצון רק שאין את המודעות לאיך באמת לעשות את זה נכון. אמת כי רב מקומי יש לו רצון טוב לעזור ולסייע, אך ההיכרות שלו לעשות הסכמים שכאלה, לרוב, אינו קיים. הם מנסים לעזור לזוג בכלים שהרב המקומי מכיר ויודע – וזה נפלא ומבורך – אלא שיכול להיות שאם הרבנים יגדירו להם בהסכם כתוב - 'מה אני אפסיד אם לא אעמוד בהסכם', הדבר יצליח יותר".
ספר לי סיפור שלא תשכח שקשור לנושא הסכמי זוגיות?
"היה לי זוג נחמד שבו האיש והאישה לא הסתדרו בכלל. היא כבר פתחה בהליך גירושין. עד כדי כך שהוא כבר לא גר בבית. הגיע היום שבית הדין קבע מועד לסידור גט. היא הגיעה אלי דרך חברה שלה ורצתה שאעזור לה בעריכת גט. ניסיתי להבין מה העילות ההלכתיות שיש להוציא לה כתובה. היא סיפרה לי באריכות מה מפריעה לה בו. אני קולט שעם רצון משותף שלו – כמובן – אפשר יהיה לפתור את הסיפור, חבל לפרק את המשפחה. יש כמה ילדים נשואים, יש ילדים בבית וילדים בישיבות טובות.
"ברשותה של האישה הרמתי טלפון לעורך דין של הצד השני וקבענו פגישה. במהלכה הם הגיעו להסכמים. נכון אומנם שזה לקח זמן, כי האמון נסדק ביניהם, אבל הצלחנו להגיע להסכמות במחויבות שלו בבית, כגון לצאת מוקדם מהעבודה, להיות שותף בגידול הילדים ועוד. זה הצליח. היום הם חיים ביחד עם הסכם שלום בית חתום".
ובטרם אני מבקש עוד סיפור, אליאס כבר מספר: "היה זוג חרדי שלצורך הסיפור גרו בכפר סבא. היא רצתה להתגרש. היא טענה בפני שהבעל קמצן מבחינה כספית. אצלם זה היה שונה קצת כי הם היו נשואים שלושים שנה.
"כל דבר שהיא רצתה לקנות היא הייתה צריכה לדווח לו עליו. עד כדי כך שפעם היא קנתה יותר עגבניות ממה שהוא הסכים – בשביל המטבוחה לילדים בשבת – והוא זרק את זה מול הפרצוף שלה. אומנם היו שם דברים חמורים יותר, אבל זה ממש 'תפס' אותי.
"התחלנו לבדוק את זכויותיה ותוך כדי התברר לנו שהוא החזיק סובארו ישנה מתחת לבית אבל מחוץ לשכונה היה לו רכב מפואר – מאזדה 6. בזמנו זה היה חדיש ויוקרתי. זה שבר עוד יותר את האמון שלה. הוא אומר שאין כסף ומתברר שיש רכב חדש שהוא נוסע בו. ושהיא נוסעת איתו הוא לוקח אותה ברכב הישן".
זו "הפרעה נפשית", לא?
"כן. לגמרי. חשוב בהחלט לציין", מסכים אליאס וממשיך בסיפור: "הגשנו תביעת גירושין. כמה ימים לאחר מכן התקשר אלי רב שאני מכיר ואומר לי היהודי שלנו קיבל את מכתב התביעה וכי שום דבר בו לא הפריע לו עד שהוא ראה שאנו דורשים חצי-חצי בדירה לאשתו. הוא נזקק לאשפוז במרכז רפואי. אמיתי לגמרי", אליאס מחייך למשמע קולי הנדהם.
"הרב אומר לי שאם היא רוצה להתגרש שתוותר על זכויות הדירה, אחרת חוששים שהוא לא יצא ממה שקרה לו. עניתי לרב בצורה יפה שאפשר לפתור הכל. איננו מחפשים בכלל לגרש אותם אלא רוצים לפתור את בעיית הקמצנות שלו.
"נתנו לו כמה ימים להתאושש וכשהוא יצא מהאשפוז התיישבנו לפגישות משותפות. במפגשים הוא לא הצליח להגיע להבנה מה היא רוצה ממנו. היה לו גישות של פעם ש'הוא הצודק' ו'האישה צריכה לתת לו הכל'. היה לו קשה להשלים עם המצב. הפרעה נפשית, כאמור.
"הרב השכיל להבין שחייבים לעזור לו לפתור את הבעיה וסיכם איתי שאנחנו נגדיר הסכם שכל שבוע הוא חייב לתת לה כסף לקניות וביגוד ואסור לו להתערב מה היא עושה עם זה. לדוגמה: היא תקבל 800 שקל לקניה שבועית לכל המשפחה – ולו אסור לו להתערב לה מה ואיך היא משתמשת עם זה. מנגד היא לוקחת את ה-800 וצריכה להסתדר איתם. לא פשוט אבל זה המצב".
אבל רגע, למה שהאישה תרצה בכלל להמשיך לחיות עם אדם כזה?
"תראה. היא כבר אישה מבוגרת, יש לה נכדים. זה לא המקרה שהיא רוצה לפרק את הבית. היא אישה טובת לב שלא היה לה דרישות גדולות ואגב, גם הוא לא רע לב. יש כאלה שזה הופך לצרה צרורה. ההורים רבים מול הילדים והמצב בבית נוראי. זה בעיה אחרת שדורשת הרבה ומסופקני אם בכלל ניתן לטפל בזה. אבל כאן הוא היה אבא נפלא כלפי הילדים וסבא טוב לנכדים. היה לו בעיה שלא היה לו את כוח הנתינה.
"הוחלט בהסכם שפעם בשבוע הולכים לטייל ביחד והוא צריך לקנות לה מתנה – לא הגדרנו סכום, וקונים לה בגדים פעם בחודש. ההסכם אושר בבית הדין ובכך תם העניין.
"אחרי חודשיים האישה התקשרה אלי ואמרה שהיא שמחה והכל מצליח והכל טוב. אני שואל אותה, 'נו – הוא קונה לך בגדים?'. היא עונה באושר: 'כן. הוא מפנק אותי וקונה לי מה שאני רוצה'. אני מנסה להבין מה האושר הגדול ושואל בזהירות 'מה הוא קנה לך? לאיזו חנות הלכתם?', וכך היא עונה: 'פעם בחודש הוא לוקח אותי לשוק ב...", אליאס אומר את השם ואנו שומרים אותו במערכת מטעמי צנעת הפרט, רק מה שברור, לא מקום שנחשב יקר בכלל וההיפך, מקום זול מאוד.
"אני אומר לעצמי", ממשיך אליאס ומספר, "היא מאושרת וזה טוב לה ההסכם וזה הוביל אותה לשלום בית ונתן לה את מה שהיא הייתה זקוקה לו ומעבר לזה שאר חייה מאושרים – אפשר לומר שההסכם הזה נתן את המענה למה שהיא הייתה צריכה. אז היה לו קשה לתת, הנה פתרנו את זה".
"ואגב", נזכר אליאס ולא יכול שלא לחייך, "עשינו לו 'הפוך על הפוך'. בהסכם נכתב שהוא חייב למכור את הרכב הישן ולהסיע אותה רק ברכב החדש".
צריך שניים לטנגו
אנחנו מתקרבים לסיום ואליאס מחדד: "הכל תלוי בזוג. אם הם מבינים שיש להם קושי ספציפי והם מבינים שצריך יהיה לפתור אותו – הם ידעו להפריד בין הבעיה שלהם לבין החיים שלהם שיהיו טובים.
"אם בני הזוג לא מכירים את הבעיה – או שנמצאים בהרגשה של יריבות אישית כל הזמן בצורה כזאת שצריכים להוכיח מי הצודק ומי לא בסדר - שום דבר ביניהם לא יצליח. כדי לשחק טנגו – צריך שניים.
"אם הזוג לא ישכיל לבנות את עצמו מעבר להסכם שנחתם, כל הסכם שבעולם לא יצליח להם. פתאום דברים חדשים יצוצו במהלך השנים, כמו לדוגמה השאלה מה קורה שילדים מתחתנים? מה יהיה כאשר הזוג הטרי יגיע להתארח? אם אין מישהו בתקופת השיקום שיעזור להם, אז כל תקופה יהיה משהו חדש שיעיב על היחסים ויחזיר אותם ליריבות".
לסיום, טיפ זהב שלך לזוגיות נכונה ובריאה?
"הכל מתחיל ונגמר בחיי משפחה בשיתוף רגשי. לכן, זוג שיכולים להגדיר מתחילת הנישואין – אפילו זוג צעיר – חוק בעל יעבור שהם יוצאים להליכה משותפת ולדבר אחד עם השני, הם יצלחו את כל המהמורות בחיים שלהם.
"אולי לא רבים יודעים אבל הרבי מליובאוויטש זי"ע היה יושב עם אשתו הרבנית לשיחה כל יום על כוס תה. הרבי שהיה אדם עסוק ביותר, אומר שיחות ומאמרים, עונה על מכתבים, מקבל אנשים לפגישות – מצא זמן בין כל האימפריה שהקים, להיות כל ערב עם אשתו. זה הסוד לזוגיות מאושרת.
"כמו גם הרב ציון אבא שאול זצוק"ל. פעם אחת הוא מסר את השיעור מהבית במקום להגיע לישיבה. לפתע אשתו נכנסה, חזרה מקניות. הוא עצר את השיעור ובמשך חצי שעה דיבר איתה על יציאתה. 'כמה עלה', 'איפה היה זול יותר', 'באיזה באסטה היית', 'איך היה עם האוטובוס' ועוד. התעניין בה ובמעשיה זמן ממושך. שאלו אותו התלמידים 'תורה היא וללמוד אנו צריכים, מדוע ראה לנכון הרב לעצור שיעור זמן ממושך ולהיות עם האישה. ילמדנו רבינו שנדע איך לנהוג בעצמנו'.
"ענה להם הרב: 'הקשיבו, האישה השקיעה מאמץ כדי לדאוג לי. המינימום של הכרת הטוב זה להקשיב ולהיות שותף'. וכמו שאמר הרב אריה לוין כאשר נכנסו לרופא בעקבות כאבם ברגל של אשתו 'הרגל שלה כואבת לנו'. הסוד, אם כן, להרגיש שותפות".
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il