הפקדתי שומרים

הכשיר 20 כיתות כוננות חרדיות ומגולל את תכנית הפעולה לשעת חירום

מאפס ידע בהתארגנות קבוצתית – לסיירות שיתנו מענה בעת חירום - הכירו את החרדי שמקים עשרות כיתות כוננות חרדיות ברחבי הארץ | ההיענות הגבוהה והטיפים שלו לכיתת כוננות משלכם (מגזין כיכר)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
אזרחים מעיר חרדית מתאמנים | בקטן: רוני איילון (צילום: משמר העם - אחים לעורף)

הכירו את רוני איילון. ביום יום הוא עוסק בקירוב רחוקים בתל אביב ומשמש גם כמוהל.

>> למגזין המלא - כנסו

הוא חזר בתשובה לפני כשלושים שנה, מתפלל בבעלזא אבל מקורב לשיטת רבי נחמן מברסלב. בעברו הוא היה לוחם בסיירת מטכ"ל ומשם יש לו היכרות עם קרן וולפסון. מדובר בקרן חרדית אמריקאית ששמה לה למטרה, בין היתר, ללמד לימודי תורה לתושבים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה, על ידי אברכים.

מאז פרוץ המלחמה עסוק רוני בלהכשיר כמה שיותר תושבים חרדים מאזורים שונים בארץ, בעיקר בנקודות חיכוך עם כפרים ערביים, על מנת להיערך כראוי לשעת חירום.

הכשרות לאזרחים בלתי חמושים

"אחרי שבת", מספר רוני ל'כיכר השבת', "התקשר אלי אהרן וולפסון, יחד עם הרבה גבירים בחו"ל ובארץ, הם עשו שותפות כולם יחד, לחזק את העורף בארץ. הם הקימו גוף שנקראה 'אחים לעורף', הגוף הזה מסייע בכל מיני צורות לאזרחים הישראלים.

תושבים חרדים מתאמנים (צילום: משמר העם - אחים לעורף)

"הם הקימו 'משמר לעם', היות ועדיין אנחנו בצפי התראה שהולכים לעשות לנו 'טבעת אש' מסביב לישראל כאשר הסכנה הכי גדולה שערביי ישראל יקומו בעת פקודה על הישובים הארץ והבטן הרכה של כל היישובים האלו הינם השכונות החרדיות והיישובים החרדיים שיש להם הכי פחות ידע וניסיון להגנה.

"כמו שראינו בדרום, עד שיגיעו הצבא והמשטרה, מי שיצטרך לנהל את המערכה זה התושבים עצמם. אז הוא ביקש ממני להרים את הארגון הזה 'משמר העם' שהתכלית שלו לארגן, לסדר ולהעמיד ארגוני שומרים בערים החרדיות".

מה היה המקום הראשון שהתחלתם?

"רמת שלמה וגבעת זאב. כדי להקים את זה פנינו לארגון 'השומר החדש', זה ארגון אזרחי שכבר פועל שנים רבות כדי להגן על חקלאים ברחבי הארץ מהיתקלויות של ערבים. ארגון שעובד בתיאום מלא מול המשטרה והצבא ויודע לנהל מתנדבים. הקמנו אגף בתוך השומר החדש שנקרא 'משמר העם – משמר'.

"קודם כל הלכתי לחפש בכל הריכוזים החרדים רכזים, אנשים בעלי רקע ביטחוני. בדרך כלל אלו בעלי תשובה שהיו ביחידות מובחרות קרביות, או חרדים שהיה להם עבר במשטרה. כל רכז כזה גייס אנשים מתוך הקהילה. משהו כמו מאה – מאתיים אנשים מכל ריכוז".

וואו. יש היענות גבוהה...

"מאוד", עונה רוני, "מתוך המאתיים, חמישים כבר חמושים".

איך בונים מערך כזה?

"אנחנו מתחילים להכשיר את כל הציבור הזה. אז לקחנו אנשי מקצוע שעובדים בחו"ל להכשרה של קהילות יהודיות בחו"ל. האזרחים הללו נקראים 'נאמני ביטחון' שהם לא חמושים. הרבה פעמים לא חמוש כזה יכול להציל הרבה אנשים אם הוא רק יודע מה לעשות ולא להתבלבל או לברוח או לקפוא במקום".

(צילום: משמר העם - אחים לעורף)

תן טיפ אחד לדוגמה שאתם מלמדים?

"להכניס את כולם למקום סגור, מוגן, לנעול את הדלת. לתפוס פיקוד ולא להיכנס להלם או לברוח. אם אדם יודע מה לעשות בזמן הנכון – הוא יכול להציל הרבה אנשים".

"חוץ מזה", מציין רוני, "שנאמני הביטחון הם העיניים של הקהילה. הם יכולים לראות טיפוסים חשודים, אירועים חשודים וישר להזניק את הרכזים שלנו, כיתות הכוננות וכל מי שצריך. ככה אפשר לנהל את האירוע מהר יותר וממוקד יותר".

רוני מציין את כל המקומות בהם כבר ריכזו נאמני ביטחון: "רמת שלמה, גבעת זאב, הר נוף, רמות, רחביה, ארבעה מוקדים בבית שמש, חמישה מוקדים בביתר, רכסים, חיפה, עפולה, נוף הגליל, מיצד, קריית אתא ועוד".

"אנחנו יוצרים כמה שכבות הגנה", מפרט רוני, "גם שכבת הגנה של אנשים לא חמושים, גם שכבת הגנה של אנשים בעלי נשק קצר שעלינו ללמד אותם איך משתמשים בנשק ואיך עובדים ביחד שיש כמה אנשים באירוע. שכבת הגנה נוספת הם אנשי כיתות הכוננות, עם נשקים ארוכים בעלי רקע קרבי קודם, וכיתות כוננות של צח"י (צוות חוסן יישובי. א"ט), של פיקוד העורף.

"הרעיון הוא שהגוף האזרחי הזה שאנחנו מקימים ידע לנהל את כל מערך המתנדבים בתיאום מלא עם המשטרה והשיטור המקומי או הצבא, תלוי באיזה מקום הם גרים.

"מדובר במערכת שאין בארץ, כי היום מי שמטפל באירוע זה המשטרה ואולי היא מקפיצה את כיתת הכוננות המשטרתית, אבל אין אף אחד שיודע לנהל את כל האזרחים באירוע. מה שאנחנו עושים – קח לדגמה את בית שמש – ראש העיר התלהבה מזה, היא אמרה שהיא רוצה להמשיך את היוזמה הזאת לכלל השכונות בעיר, לא רק החרדיות".

רוני איילון (צילום: משמר העם - אחים לעורף)

"כמו גם ביתר עילית, ישבנו השבוע עם מנהל הפיקוד הצבאי, עם היקל"ר (יחידת קישור לרשות מקומית. א"ט) ועם כל ארגוני השומרים שם, יש אומנם הרבה התארגנויות", מחדד רוני, "אבל הרעיון הוא שיהיה מישהו שיתכלל את כולם. מאז אותה שבת קמו מליציות בכל מיני שכונות בכל מיני מקומות, אבל ברגע שקורה משהו, צצים לך מכל מיני מקומות אנשים שאתה לא יודע מי הם ומה הם, והם יכולים חלילה לירות אחד על השני.

"ברגע שאנחנו מתכללים את כל הגופים תחת גוף אחד שעובד עם המשטרה, הן במכשירי הקשר, באפליקציה וכל הציוד הכולל, אז המשטרה מחבקת אותנו והמנהל המקומי מחבק אותנו".

אז טיפ ראשון כבר יש לנו. התארגנות מסודרת לארגון אחד. מה עוד חשוב לדעת?

"אנחנו עושים הכשרות", עונה רוני מיידית, "בכל הרמות. הן מהרמה הפשוטה – של הכשרת אזרחים לא חמושים איך לנהל אירוע בטחוני – והן הכשרת נושאי נשק קצר. לדעת איך להשתמש בו טקטית. איך מנהלים אירוע מול מחבלים או מפגעים בצורה הטובה ביותר שמונעת ירי דו צדדי וירי על אזרחים".

המג"ד אברך המשי שמוכן לכל תרחיש

רוני חוזר אל הרגעים הראשונים בשמחת תורה: "אני משמש גם כמוהל, אז שמעתי על זה כשיצאתי לברית באזור יפו. ראיתי שהרחובות ריקים לגמרי, לא הבנתי מה קורה. אנשים שאלו מה אתה מסתובב כאן. לא הבנתי מה ההיסטריה הגדולה עד שהבנתי מה קרה".

(צילום: משמר העם - אחים לעורף)

אמרת בתחילת השיחה שהתחלת לאסוף רכזים, איך ידעת למי לגשת?

"חיפשתי אנשים בעלי רקע צבאי מתוך היכרות אישית שלי עם בוגרי סיירת מטכ"ל, שייטת, שנמצאים בקהילות השונות. אני עוסק שנים רבות ב'קירוב', אני מכיר את רוב קהילות בעלי התשובה בארץ ומשם אני יודע להוציא חבר'ה שעברו צבא ומתאימים להיות רכזים".

איזה רגע לא תשכח מכל אותם אימונים שעשית לקהילות השונות?

"עשינו ערב ברמות בירושלים. פרסמנו את האירוע ולמעשה הגיעו שלוש מאות איש. הם סיפרו לי שיש ברמות שבעים אלף תושבים והם גרים שלושה קילומטר מכפר ערבי. זה היה כמה ימים אחרי "השבת". היה אז פחד גדול. הם אמרו לי: 'אם הכפר יבוא עלינו – אלף או חמש מאות איש – תוך ארבע דקות הם אצלנו. יש עשרים שוטרים בכל השכונה הזאת. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתמגן'".

"רבינו בחיי אומר שסוס מוכן ליום הקרב ולה' הישועה", מעיר רוני, "אם הסוס יהיה מוכן אז יהיה לה' הישועה. אבל אם נסמוך על הנס ולא נעשה את ההשתדלות שלנו כדי להגן עלינו אז חס וחלילה, חלילה וחס, גם לה' לא תהיה התשועה, כי לא עשינו מספיק".

(צילום: משמר העם - אחים לעורף)

אתה אופטימי שאם תאמנו כיתות כוננות ברחבי הארץ, גם אם חלילה יהיו פשיטות של ערבים, הם יידעו לתת את המענה הנכון ולבלום אותם?

רוני חצי מחייך: "אתה צריך לראות את ההתארגנות שלנו בשכונות. בוא לגבעת זאב. יש שם כמאתיים מתנדבים כל ערב יוצאים לסיורים עם מכוניות וצ'קלקות ופנסים ומפטרלים סביב השכונה. עומדים חברה בכיתת הכוננות עם נשקים.

"ברמת שלמה, הרכז שלנו הינו מג"ד גולני לשעבר שהיום הוא אברך משי שלומד מהבוקר עד הערב בכולל. עכשיו לצורך העניין הוא ראש כיתת הכוננות המשטרתית, הרכז הכללי של המתנדבים שלנו, והוא מוציא שם סיורים מסודרים. יש לו הוראות הפעלה מסודרות מה קורה בעת אירוע. מה עושים עם כל בניין. יש את אלו שעולים לתצפית על הבניינים, יש את כיתת הכוננות שהולכת אל הגדרות של שועפאט כדי לקדם את הפורעים לו חלילה יבואו".

"אם תשאל האם 'אני מאמין' אם הם ערוכים ליום קרב, אני לא מאמין, אני יודע שאם יהיה אירוע השכונות החרדיות שאנחנו פועלים בהם – יהיו מוגנות", מצהיר רוני חגיגית.

לסיום, מדגיש רוני עד כמה חשוב מצד אחד לעשות תשובה ולהתחזק באמונה ומאידך, יחד עם זאת, הקב"ה אינו רוצה שנהיה תמימים ולכן עלינו להתכונן ולדאוג כמו שצריך להיות מוכנים לכל תרחיש.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר