אי שם לפני כמעט אלפיים שנים רבינו הקדוש נסע עם התנא רבי אמי לבית המרחץ המפורסם חַמַּת גָּדֵר.
חמת גדר התברכה במעיינות חמים. חלקם בטמפרטורה של 42 מעלות ויותר, והמקום מספק מקום בילוי נהדר בימות החורף הקרים לטובלים הרבים שפוקדים את שעריו (בימינו ישנו אתר בתשלום, ויש את מעין 'עין ג'ונס" החינמי, שאת כביש הגישה אליו, פעמים שהצבא חוסם).
רחיצה לצורך לימוד תורה
בביקורו זה של רבי יהודה הנשיא בחמת גדר, סביר להניח שהוא ביקר גם באולם הסגלגל החם וגופו נרחץ במים, והוא קיבל כוחות להמשך לימודו בבית המדרש בטבריה וציפורי, שם התגורר חליפין.
כלי כסף שנשאל מגוי בחמת גדר
בביקורם של חז"ל בחמת גדר, בשל הריחוק ממקום מגורם, שאלו רבותינו מנכרי מקומי כלי כסף על מנת להשתמש בו באוכלם על שפת הבריכה.
משהבחין רבי ירמיה בהם, הוא ניגש ואמר שההלכה אומרת שצריך להטביל כלי זה, כיון שהוא נכנס לקדושה של יהודי.
התערב רבי יעקב בר אחא, ופסק שהמדובר ברוכש, אולם לא בשואל: "לא דנו אלא בלוקח שחייב, אבל שואל מותר".
פסק הלכה זה נכתב בתלמוד ירושלמי הנלמד בבתי המדרש בימינו, ובית המרחץ בו התרחש אירוע זה קיים בימינו בחמת גדר בצפון הארץ על גבול ישראל/סוריה.
האולם הסגלגל בבית המרחץ עתיק
בית המרחץ העתיק בו רחץ רבינו הקדוש, בשנים האחרונות ריק ממים. ועקב הגשמים הרבים הוא התמלא במים, ותיעוד יוצא דופן של האולם הסגלגל מלא במים חמימים נחשף כאן לראשונה.
חז"ל מבקרים בחמת גדר
חז"ל תושבי הגליל ביקרו בחמת גדר כדי לשוחח בלימוד עם חבריהם שגרו במרכז הארץ, וכך הובא בתלמוד ירושלמי: "ר' חנניה ור' יונתן סלקון לחמתה דגדר, אמרין נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן". (ירושלמי עירובין פ"ו ה"ז).
מחלוקת יש החז"ל האם השם "חמת" מספר הנביא יהושע, היא טבריה, או חמת גדר.
בית הכנסת העתיק בחמת גדר
בעתיקות חמת גדר, מצוי שרידי בית כנסת, בו ככל הנראה התפללו ולמדו רבותינו האמוראים, והוא הוקם ונבנה במאה החמישית.
באתר חמת גדר חמישה מעיינות:
- עין אל-מַקְלָה המכונה גם "חַמָּת סַלים", "המחבת", "הגיהנום"
- עין בַּלְזָם המכונה גם מעיין הבושם, עין אל-גָ'ארב
- עין אֶ-רִיח המכונה גם חַמֶּת
- עין סַח'נָה המכונה גם עין סַעַד אל-פָר
- עין בוּלוּס
פסיפס ביה"כ בחמת גדר
בדומה לימינו שתורמים מונצחים בשלט על קירות בית המדרש, באותן השנים תורמים היו מונצחים בכתובת פסיפס על הרצפה. פסיפס כזה נמצא במקום, והוא הועתק לבניין בית המשפט בירושלים.
האם אפשרי לטבול באולם הסגלגל בו רחץ רבנו הקדוש?!
אם עז רצונכם לטבול באולם הסגלגל בו טבל רבינו הקדוש מסדר המשנה, לצערי הרב לא תוכלו לעשות זאת שכן האתר לא בנוי לכניסת מבקרים.
אולמות המרחצאות העתיקים, עוברים שיפוץ ותוך כשנתיים הם יפתחו לציבור.
מדובר באחר האתרים ההיסטוריים המרשימים ביותר בארץ שבינתיים הוא נמצא מאחורי גדר, סגור בפני מטיילים שלא יכולים לראות את הבריכות העתיקות, הקשתות הגדולות ואבני השיש העצומות בגודלן.
נסיים עם ציטוט מכתבה באתר הארץ בעניין בית המרחץ העתיק בחמת גדר: "זה אתר שלוקח ממך את הנשימה, אבל כאמור – אסור לבקר בו. אפשר, כמובן, לעבור את הגדרות, לדלג מעל כמה מכשולים ולמצוא את עצמך בתוך האתר בכל זאת, אבל אפשר גם להתאפק ולחכות לפתיחה הרשמית אי שם בעתיד". (איתן לשם, הארץ, 'מילואימניק, בנגביריסט וערבי יושבים לשיחה: מציאות שיכולה להתקיים רק בקסם של עין ג'ונס' 25 בינואר 2024).
נדגיש שאין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com