בשבוע שעבר ביקרנו ב'יער השבויים והנעדרים' ביער בן שמן. השבוע ביקרנו באתר נהדר בסמיכות אליו וחשוב ביותר למחפשי אוצרות המקדש, חובבי ההיסטוריה ומלחמות ארץ ישראל, ושמו 'חורבת חרובה'.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
חורבת חרובה מצויה בסמיכות לאזור תעשייה ליגת סנטר במודיעין, וגולשי 'כיכר השבת' מוזמנים לנסות את מזלם ולבקר במקום זה, אולי ימצאו את אוצרות המקדש מתחת רגליהם.
כך, עם מספר צופים מהסטטוס שלי (שמגיעים איתי לכל מקום, ולא רק לחפש אוצרות...) ביקרתי במקום, וציפיתי למצוא את אוצרות המקדש.
מה אומר ומה אדבר. המקום נטוש לחלוטין. השביל המוביל אליו לא ברור, והאתר לא מטויל. צמחיית פרא השתלטה על שרידי הכפר העתיק. אני אישית נפלתי במקום ונחבלתי כהוגן:)
מדוע היה כה חשוב לי לבקר בתל חרובה?! כלום, הצבי ארצישאלי הנהדר שצפינו בו בראש התל (עד שנעלם במעמקי הצמחייה העבותה), הוא זה שבשבילו התאמצנו? לא ולא כמובן.
האם האגדות על האוצר האדיר הטמון בו, הוא זה שבשבילו התאמצנו? לא ולא כמובן.
לפני שנפרט מה הסיבה האמיתית מדוע הגענו לחורבת חרובה, נפרט על המקורות לאגדות על האוצר האגדי הטמון בחורבת חרובה.
באתר 'מודיעין ניוז' הובא שבחורבת חרובה ישנו[1] שלט בו נאמר כי "אגדה שמקורה ב'מגילת הנחושת' מספרת כי מתחת לחורבות חרובה טמון חלק מאוצרות בית המקדש".
מהי מגילת הנחושת?!
מגילת הנחושת היא מגילה שנמצאה במערות קומראן שבמדבר יהודה בשנת תשי"ב (1952), בה מפורט על אוצר זהב עצום שהוסתר בתקופת חורבן בית המקדש. מגילה זו שנכתבה על לוח נחושת מוסכמת ע"י החוקרים שנחקקה בתקופה של חורבן הבית.
300 שנים לפני מציאת מגילת הנחושת (בשנת ת"ח - 1648) פרסם המקובל רבי נפתלי בכרך (מחבר 'עמק המלך') כתב יד עתיק בשם 'מסכת כלים', המתאר את אוצרות בית המקדש. המדהים שבחיבור זה נטען שבמקור הוא נכתב על גבי לוח נחושת.
קטע מהמגילה, הביא אחדים מהחוקרים להעלות השערה, שבחורבת חרובה הוטמנו אוצרות זהב:
אם אתם גולשי 'כיכר השבת' היקרים, רצים לארוז תיק וכף חפירה בדרככם ל'חורבת חרובה', כדאי שתחזרו לבית. שכן זולת זה שאסור לחפור בתל ארכאולוגי ללא אישור (וכן שאני וצופי הגענו למקום לפניכם (:), פרופ' בועז זיסו סבור שלהד"מ, ו'חרובא שבמגילת הנחושת, היא לאו דווקא חרובה שבתחומי העיר מודיעין'.
זיסו סבור שהשלט המקומי לא רק שלא מבוסס, אלא גם "מעודד את בני הנוער במודיעין להתנתק לרגע ממסך האייפון כדי לצאת למסע חיפושים בעקבות האוצרות הטמונים מתחת לחורבות". למעשה סבור זיסו ש"כדאי היה שהעירייה תיעזר ביועץ ארכיאולוגי אחראי יותר".
לאחר שהבנתם שספק אם תמצאו ב'חורבת חרובה' את אוצרות המקדש, נספר את סיפורו של המקום הקשור למרד בר כוכבה.[2]
בפסגת חורבת חרובה נמצאים שרידי כפר ערבי שהתקיים במקום עד שנת תש"ח, וביום הראשון במבצע דני הוא נחרב. נוכל להנות פה מהצמחייה, שכן ערביי המקום תחזקו בוסתן מרשים של עצי שקד, זית, אורן וברוש.
שמו של הכפר נובע מעץ החרוב, שערביי המקום כינוהו את הכפר על שמו.
בתלמוד ירושלמי (תענית, פ"ד, ה"ה, וילנא, דף כ"ד, עמוד ב') הובא על שני אחים שלחמו ברומאים, ומותם הוא שהביא לפרוץ מרד בר כוכבה. המקום בו התגוררו האחים, היה "כפר חריבה".
שמו של הכפר הוזכר גם מדרש איכה רבה בהקשר למרד שמעון בר כוכבה:
"שני אחים היו בכפר חרובא ולא היו מניחים רומאי שעבר שם שלא היו הורגים אותו. אמרו: עיקרו של דבר נביא את כלילו של הדריאנוס ונשימהו בראשו של שמעון, שהנה הרומאים באים מייד גרמו עוונות ונהרגו. והביאו את ראשיהם אצל הדריאנוס"[3].
המדרש מספר לנו על שני אחים מכפר חרובא, שמרדו ברומאים ורצו להביא את כתרו של אדריינוס בראשו של המנהיג היהודי המורד ברומאים שמעון בר כוכבה. (לפי ביאור רבי חנוך זונדל מחכמי פולין במאה ה-י"ט בספרו 'עץ יוסף').
הארכאולוג והגאוגרף פרופ' מיכאל אבי יונה הציע לזהות את כפר ח'רובה בו אנו מסיירים היום, עם כפר חרובא. הזיהוי מתבסס לא רק על חוק 'שימור שמות' שכתב ראש וראשון להלכות ארץ ישראל רבינו אשתורי הפרחי מחבר ספר 'כפתור ופרח' (וכן נקטו הכוזרי והרמב"ן), אלא אף על הוכחות נוספות, וכמובן הוא נשען על גילויים ארכיאולוגים שחיו במקום זה בתקופת מרד בר כוכבה, כשרידי מבצר מהתקופה הרומית, וקברים חצובים.
כך סיירנו אני וצופי בכפר העתיק בו פרץ מרד בר כוכבה. סיפרנו אגדות על אוצרות המקדש, ועיקר העיקרים: נגענו באבנים עליהם צעדו רבותינו ז"ל, ונהנינו מהנוף המדהים, והפריחה בעונה הזו.
נדגיש כי אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
•
[1] את השלט לא מצאתי בביקורי האחרון לצערי.
[2] שגם עליו יש מחלוקת חוקרים
[3] הובא גם ב: (מנחם מור, מרד בר-כוכבא, עוצמתו והיקפו, ירושלים 1991, עמ' 75).