על רקע המשבר בסוגיית גיוס בחורי הישיבות והניסיונות להגיע להסדר מוסכם בנושא שעשוי להעמיד בסכנה את עולם הישיבות, עמדת המנהיגות החרדית עברה מספר שינויים. אם בתחילת הדרך, כשבוטל מעמדם החוקי של בני הישיבות, הייתה העמדה החרדית שאין מקום למשא ומתן גם אם יישללו כל תקציבי הישיבות, מאוחר יותר דווח כי מתגבשת הצעה חרדית, אך גם סביבה אין קונצנזוס חרדי ורבנים שונים מביעים עמדות המתנגדות לכל מתווה שיאפשר גיוס בחורי ישיבה, אפילו כאלו שאינם עומדים בקריטריון "תורתו אומנותו".
חזרה לשישי באוקטובר?
בחודשים האחרונים פרסם 'כיכר השבת' בשיתוף מכון 'נתוני אמת' מספר סקרי דעת קהל רחבי היקף בנושא הגיוס, המלמדים על היחס החרדי לסוגיה קריטית ורגישה זו. היום אנו חושפים לראשונה כי חל שינוי גם בעמדת הציבור החרדי - ולא רק בקרב ההנהגה.
אם בחודשים הראשונים של המלחמה היה ניתן להבחין בעלייה משמעותית ברצון ליטול חלק כלשהו במאמץ הצבאי, בשבועות האחרונים נרשמת ירידה וחזרה לעמדות המקוריות של פרוץ המלחמה.
הנתונים המלאים
כאמור, לאורך החודשים האחרונים ניתן היה לראות מגמות שונות ביחס לחוק הגיוס בקרב הציבור החרדי. מצד אחד, ישנו חשש גדול מסכנה רוחנית בגיוס לצבא, ומן הצד השני, הסכמה גבוהה יותר עם האמירה "ישראל צריכה צבא חזק" וכן עם הנכונות לתרום באופן אישי למאמץ המלחמתי.
סביב סוגיית הגיוס, בחנו את מידת ההסכמה של הציבור עם ארבעה משפטים:
- "ישראל צריכה צבא חזק"
- "גברים צריכים הכשרה צבאית ליום פקודה"
- "על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי"
- "עלי לתרום למאמץ הצבאי של מדינת ישראל"
בשאלות הצורך בצבא חזק ובהכשרה צבאית לגברים ביום פקודה, הייתה הסכמה גבוהה שאכן יש צורך, עוד טרם פרוץ המלחמה הנוכחית. ובכל זאת הייתה עלייה נוספת בעקבות המלחמה, אם כי בחודשים האחרונים נראתה ירידה למספרים שלפני המלחמה.
לעומת זאת, בשאלה האם "על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי" נרשמה עלייה חדה לאחר פרוץ מלחמת שמחת תורה, ונשמרת יציבות יחסית בנתונים גם לאורך כל התקופה האחרונה. כ-60% מהמשיבים חשבו ועדיין חושבים שעל הציבור החרדי לסייע במאמץ המלחמתי.
הזינוק המהיר והצניחה הגדולה
הרכיב בו מצאנו את השינויים הגדולים ביותר היה סביב השאלה האישית. גם אם רוב המשיבים מאמינים שהחרדים צריכים לתרום כציבור, כאשר הם נשאלים האם "עלי לתרום יותר למאמץ הצבאי" - התשובה משתנה. זהו הסעיף בו נרשמה העלייה הדרמטית ביותר אחרי שמחת תורה תשפ"ד, כאשר מספר ימים לאחר תחילת הלחימה נרשמה קפיצה גדולה ומתואמת בין הנכונות האישית לתרום לבין הנכונות הציבורית. בחודשים האחרונים, הנכונות האישית יורדת מ-58% ל-43%, מה שמלמד לכאורה על כך שחלק ניכר מהמשיבים שבו לעמדתם המקורית לפני המלחמה.
שינויים אלו יכולים לנבוע ממספר גורמים כגון שחיקה בתחושת החירום לאחר חודשים רבים של לחימה, אך ייתכן כי מדובר בחזרה לעמדות החרדיות המקוריות בעקבות ההתקפות על הציבור החרדי והפגיעה בתקציבי הישיבות לאחר החלטות היועמ"שית ובג"ץ, שנתפסות כפוליטיות ואנטי-חרדיות.
האם הצבא צריך חרדים?
סוגיה נוספת שייתכן ומשפיעה על הנכונות להתגייס היא השאלה מה חושבים בציבור החרדי על הצורך בחרדים בתוך הצבא.
כאן ניתן לראות כי רוב המשיבים סבורים שצה"ל לא באמת צריך חרדים בצבא (65% מהמשיבים). מפילוח פנים חרדי עולה שככל שאדם מחזיק בעמדה שמרנית יותר, כך הוא סבור יותר שלא צריך חרדים בפועל בצבא.
מה יעשו החרדים אם תהיה חובת גיוס על כולם?
במידה ותהיה חובת גיוס, רוב המשיבים החרדים ציינו שיבחרו בשירות ביחידות שונות וגם בגופי ההצלה והחירום (כ-25% מהמשיבים בחרו בגופי ההצלה, זק"א ופיקוד העורף ועוד כ-35% ביחידות טכנולוגיות, תומכי לחימה ולפי החלטת הצבא. סה"כ 60%).
שאר המשיבים (40%) ציינו כי יעדיפו ללכת לכלא במידה ותהיה חובת גיוס. כאשר מסתכלים מי השיב זאת יותר, מתברר שככל שעולה רמת השמרנות, כך יעדיפו יותר ללכת לכלא במקום להתגייס. אחוז ההסכמה הנמוך ביותר להליכה לכלא במקום לצבא הוא בקרב חסידים, וכך גם נמדדה אצלם רמת התנגדות אישית נמוכה יותר לגיוס מאשר ספרדים וליטאים.
האם בחורים שלא לומדים תורה ולא מתגייסים פוגעים בלומדי התורה?
הציבור החרדי איננו אדיש לסערה, זאת ניתן לראות בסוגיה של בחורים חרדים שאינם נמצאים באוהלה של תורה. כמחצית מהמשיבים סבורים שמי שלא לומד תורה ולא משרת - פוגע באלו שלומדים תורה באמת. 40% מהציבור החרדי מסכימים שבחור חרדי שלא לומד תורה חייב לשרת. אחוז דומה גם מקבל את הדרישה לעצירת תקציבים לאלו שאינם מתגייסים, בהתאמה למידת המודרניות (יותר מודרניים, יותר מכירים בדרישה לעצירת התקציבים).
הסקר נערך ע"י מכון 'נתוני אמת' בשיתוף אתר כיכר השבת, והשתתפו בו 2,260 משיבים חרדים. הסקר היה זמין למשיבים באתר בין התאריכים 27/3/2024 - 29/3/2024.