ערב הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון, רגע לפני שמאות האלפים יעלו לפקוד את הציון הקדוש בל"ג בעומר ובימים הסמוכים לו, צוות "כיכר השבת" בסדרת ראיונות וכתבות שטח היישר ממירון.
פרויקטור ההילולא, יוסי דייטש, בריאיון מיוחד ל'כיכר השבת' ממירון על ההיערכות האחרונה לקראת רבבות העולים, השיפורים הרבים שנעשו לקראת ל"ג בעומר במירון ובמתחם 89, ההתמודדות עם ההילולא הקצרה בגלל יום שישי, המתפללים שלא יוכלו לעלות להר, האחריות הכבדה והמסרים החשובים לציבור העולים
כותרות הריאיון
על ההיערכות לרבבות: "אני יודע שאתה כבר, לאחר כמה שעות טובות שאתה משוטט בהר ומסתובב בהר, אתה רואה את ההיערכות, אתה רואה משאיות, טרקטורים, נכנסים, יוצאים, עובדים, עושים, מכינים את הכל לקראת שעת השין, בעזרת השם, שיהיה ביום חמישי בערב, בשעה שמונה.
"שעת השין זאת ההדלקה המרכזית, ההדלקה הראשונה שמתבצעת על ההר, שזו ההדלקה של האדמו"ר מבאיאן, שהולכת להיות ביום חמישי בערב, בשעה שמונה וחצי. זה תחילת האירוע.
"אנחנו חילקנו את ההר, יש את מתחם הציון ומתחם הגג ההדלקה, ששם אמורה להתבצע, שם אמורה להיות ההדלקה של האדמו"ר מבאיאן, וכפי שעם ישראל כבר יודע, שלאחר האסון הנורא, המלצות ועדת החקירה וההחלטה של ועדת החקירה, על ההר יש הדלקה אחת בלבד של האדמו"ר מבאיאן, יתר ההדלקות מתבצעות או במתחם בני עקיבא, או במתחם ההילולות המורחב 89, ששם בעיקר המסה העיקרית של ההדלקות הולכת להיות".
יהיו אנשים שלא יוכלו להגיע? שלא יהיו כרטיסים?
"תראה, זה ברור שהפעם ההילולה השנה היא מאוד קצרה. היא מאוד מאוד קצרה בגלל שהיא יוצאת ביום חמישי בלילה, שישי. זאת אומרת שמהשעה אחת, ואני גם יודע שיש קריאה של רבני העדה החרדית ושל כל הרבנים, להגיד לאנשים לא לצאת מההר אחרי השעה אחת, אחת וחצי לכיוון ירושלים, מרכז הארץ, בגלל הפקקים.
"זאת אומרת שההילולה אמורה להתחיל ביום חמישי, בשעה שבע בערב, שמונה בערב, ולהסתיים ביום שישי בשעה אחת בצהריים. נכון שההר ישקוק אנשים, יהיה פקוק באנשים, ויהיו פה אנשים שיישארו לשבת, אנחנו צופים שלשבת הולכים להישאר פה בערך כ-20 אלף איש, אבל המסה העיקרית של ההר הולכת להתפנות ביום שישי בצהריים בשעה אחת.
"אז זה ברור שאם כל פעם יש בערך 36 שעות הילולה, הפעם יש לנו משהו כמו 18 שעות, 16 שעות הילולה, טבעי שיכלו להיכנס פחות אנשים, ולכן אנחנו גם קראנו לאנשים וקוראים, אנחנו מדברים ביום שלישי בצהריים, ואני אומר לך, אנשים עדיין יכולים להגיע הערב, יכולים להגיע מחר, ביום חמישי, יכולים להגיע במוצאי שבת, יכולים להגיע ביום ראשון.
"אין מה לעשות, ההר הזה לא עלינו גבה אסון מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. היו פה 45 הרוגים, אנחנו הרחבנו את הכל כדי שאם לפני שנתיים בתשפ"ג יכלו להיכנס בהר בכל רגע נתון 52 אלף איש, הרחבנו את ההר, הפעם אפשר להגיע לפה 63,500. זאת אומרת, אנחנו משתדלים להרחיב משנה לשנה את כמות החוגגים שיכולים להיות בו-זמנית בהר.
"אבל צריך גם לזכור שיש פחות שעות של הילולה, לכן גם זה התוצאה, כי אם בעבר אנחנו הוצאנו 204,000 כרטיסים, ובתשפ"ג הנפיקו 204,000 כרטיסים, הפעם הנפיקו משהו כמו בסביבות ה-150,000 כרטיסים, מכך שההילולה מתקצרת מ-36 שעות ל-18 שעות.
"כולי תקווה שאנשים מבינים את זה, ואנשים מבינים שאנחנו פשוט מדברים על חיי אדם, זה לא מגיע מרצון של רוע, או שאנחנו לא רוצים להגיע. אנחנו רוצים שהאירוע הזה יעבור בבטחה, אנחנו רוצים שאדם שיצא מביתו בשלום, בבטחה, שיחזור חזרה הביתה, גם בבטחה, גם בשלום וגם בשמחה, ואין מה לעשות, יש כללים איך לנהל אירוע כזה".
יש ביקורת על הרכבות, שאומרים שהרכבת של כרמיאל הוקצתה כולה לכבוד ההילולה...
"אני יודע שמשרד התחבורה, אתמול הייתה פה שרת התחבורה, והיא אמרה שהם פינו עוד שתי רכבות לטובת חיילים ותושבי כרמיאל, שזה דבר שמדביק את הפער שהיה על זה את הביקורת, ואני יודע שמשרד התחבורה טיפל בזה, וסודר הנושא הזה".
כמות האנשים שיכולה להגיע לכאן, יכולה לתפקד כמו שצריך, כמו שאתה רואה, אפשר לעשות פה את ההילולה, לא יהיה באגן כמו שנים קודמות?
"תראה, להערכתנו, ברור שההר בתנאים האלה יכול. השקענו את כל מה שאנחנו רק יכולים, אתה רואה, את מה שקורה פה מבחינת השקעה בתשתיות. הרחבנו, סיימנו לעשות את דרך הכוהנים שהרחיבו אותו, סללו אותו. עשינו עוד שביל חירום, שזה נקרא שביל הלל, שזה עוד דרך חירום שעשינו.
"עשינו עוד גרמי מדרגות כדי שאנשים חס וחלילה בשעת חירום, אם יהיה, יוכלו לרדת. הרחבנו את שטח 89 מ-25-26 אלף מטר, שהיה לפני כשנתיים, עשינו אותו ל-63 אלף מטר. הרחבנו פחות או יותר את כל מה שאנחנו רק יכולים.
"אבל אני אומר שוב, אנחנו את שלנו השתדלנו לעשות. מה המסר? ברור שיש מה לשפר. המסר הוא, רבותיי, לציבור. לציבור, המסר הוא, אנחנו עשינו, עכשיו בשביל שכל העסק הזה יצליח, זה תלוי בשיתוף פעולה של הציבור.
"אם הציבור שיגיע לפה יבין שלכל אחד ואחת שמגיעים לפה יש אחריות כלפי השני, אדם לא יחשוב רק על עצמו ולא יחשוב שרק הוא צריך ישועה. הרי כל מי שבא לפה בא לפה או להודות או לבקש ישועה, או להתפלל ולבקש על שידוכים ולהודות על הטובות שעשה אתו הריבונו של עולם בשנה האחרונה.
"אם אדם יגיע לפה והוא יחשוב שמאחוריו או בירושלים יושב אדם שמחכה, שרוצה את אותה ישועה שהוא רוצה, וכמו שהוא רוצה להתפלל, יושב אדם בירושלים, ויושב אדם בנתיבות, ויושב אדם בחיפה שמחכה שהוא יסיים את התפילה שלו, יעלה לאוטובוס ויחזור חזרה הביתה.
"אם אדם יחשוב שכשאדם עומד לפניו הוא לא ידחף אותו, אם אדם יחשוב כשהוא הולך, והוא הולך עם הילד שלו, או שהוא הולך עם אבא שלו המבוגר, והוא יחשוב, אני לא אכנס איתו למקום סכנה, אלא אם אני רואה התקהלות מסוימת לזוז הצידה, ואנחנו נתחשב האחד בשני, כשאנחנו רוצים לעבור, אנחנו נדפוק בכתף של השכן שלנו, ואנחנו, שזה שעומד לפה, 'סליחה, אני יכול לעבור', נעשה את הכל בסבר פנים יפות, תאמין לי, ההילולה הזאת תעבור בבטחה. כל השאלה זה בקשב של הקהל, ובצורה איך שהקהל יגיע לפה".
לסיכום, מותר לסמוך על רשב"י בשעת הדחק?
"דבר ראשון, צריך לסמוך על רשב"י, הרי כולנו באים לפה רק בשביל לסמוך על רשב"י. אני תמיד אומר, יש אנשים שמחכים להילולה של רשב"י, להילולה של ל"ג בעומר, הילולה של כל השנה. אבל מחכים, מחכים, לל"ג בעומר, מחכים כבר לל"ג בעומר הבא. וכולי תקווה שבשיתוף פעולה נכון של הציבור, עם הסבר פנים יפות, עם הנעימות שאנחנו נצליח להעביר האחד לשני ולהתחשב בזולת, אנחנו נוכל להעביר פה הילולה שהיא תהיה תעודת כבוד לציבור שלנו.
"דבר ראשון, אנחנו נראה שמידות ודרך ארץ זה לפני הכל, אנחנו נוכל להראות את זה כלפי כל העולם, שהאירוע הזה עובר בשלום, עובר בבטחה, עובר בשמחה".
אתה לא מפחד מהאחריות?
"אני מפחד, אז מה? אשרי אדם מפחד תמיד, מה אני יכול לעשות? אז אני נושא תפילה, בשביל זה אני עולה כמה פעמים ביום לציון של רבי שמעון, ואני מתפלל, ואני מבקש שאני אהיה ראוי לעשות את התפקיד הזה, שאני אצליח לעשות את התפקיד הזה כמו שצריך, שאנשים שבאים להילולה של רשב"י מגיעים לפה בצורה בטוחה ושמחה, שאני אצליח לעשות את הכל על הצד הראוי והטוב ביותר, ושלא יצא מכשול מתחת ידי, שאני אצליח לקדש שם שמיים, וזה לא אני יוסי דייטש אלא זה כלל ישראל, אנחנו בסך הכל שליחים של עם ישראל, אנחנו עבדים של עם ישראל, אנחנו צריכים לעבוד האחד עבור השני, האחד בשביל השני, ולא שאנשים עובדים אצלי או אני עובד אצל אחרים, אלא אנחנו עושים את הכל ביחד, ביחד, ואם אנחנו נדע שאנחנו עושים את הדברים האלה ביחד, אני בטוח שנצליח לקדש שם שמיים, ושלא יצא מכשול מתחת ידינו.
אתה מגדיר את עצמך כפרויקטור לוגיסטי או כשליחות ציבורית?
"אני עושה את זה כאמונה, שאני חושב שתפקיד כזה לעשות למען רשב"י, אני בטוח שרבי שמעון לא נשאר חייב עבור האנשים שעושים את זה בשבילו. אני רק רוצה להיות ראוי, אני רוצה לעשות את הדברים האלה באמונה, אני רוצה לקבל על עצמי, לקבל את ההערות של אנשים בסבר פנים יפות, גם את הנזיפות שאנשים נוזפים בי, אני גם מוכן לקבל, אני מוכן לקבל הכל.
"אני רק רוצה שאנשים שבאים לרבי שמעון יגיעו שמחים ובטוחים, ויחזרו הביתה שמחים ובטוחים. אני רוצה שלא יצא שום מכשול מתחת ידינו".
האר"י אומר להגיע עם שמחה...
"יפה, אז אנחנו רוצים שאנשים יצאו כבר מהבית בשמחה, יעלו לאוטובוס בשמחה, ירדו בחניונים באמצע הדרך בשמחה, יגיעו למירון בשמחה, יהיו פה בשמחה או בבטחה, ויחזרו חזרה הביתה. זה מה שאנחנו רוצים ומתפללים. ואני אומר לך שתפילה של כל אחד ואחד שיוצא למירון, שיגיד תפילת הדרך ויבקש, ויגיד פרק תהילים, אנחנו רוצים שההילולה במירון תצליח.
"בוא נזכור, אנחנו נמצאים לאחר שנתיים מאוד מאוד קשות. בחמש השנים האחרונות ההילולה במירון מתנהלת בצורה נוראית. הרי על פי המסורת אנחנו יודעים שקיימת כבר בערך כ-700 שנה מתועד העלייה למירון. אני לא נראה לי שיש תיעוד שחמש שנים ברצף קושי כזה לעלות להילולה. זה התחיל עם שנת הקורונה, לאחר מכן שנת האסון, לאחר מכן השנה שלאחר שנת האסון שהיה פה בלגנים ומריבות, תשפ"ג ברוך השם עבר בשלום ובהצלחה, לאחר מכן הייתה השנה של המלחמה.
"עם ישראל כל כך זקוק לתפילות האלה. עם ישראל כל כך מחכה לרגע שבו הוא יכול לעמוד ולשפוך שיח לפני בורא עולם, ועוד בציון של רבי שמעון, שאנחנו יודעים שכדאי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, ואנשים רוצים לבוא לבקש על החטופים, רוצים לבקש על האחדות בעם ישראל, רוצים לבקש שתסתיים על המלחמה, שתיפסק כבר המלחמה הפנימית בינינו. כשאנחנו נפסיק לריב, אנחנו אחים, הרי בסך הכל אחים אנחנו. אנחנו רוצים לעשות שהמקום הזה יהיה ראוי. אם אנחנו נכשיר את הלבבות, ואנחנו נגיע לפה למקום עם מקום לב טהור ונקי ולדעת, זה לא חוכמה לבוא ולרטון, אנחנו צריכים בסך הכל קצת, קצת, קצת מידת הוותרנות.
"ואני מנסה להחדיר את זה גם לשוטרים ולהגיד להם, רבותיי, תזכרו, התפקיד שלכם, אתם באים למירון, אתם לא באים למלחמה, אתם באים לעשות פה הילולה. אני מנסה להגיד את זה לשוטרים, רבותיי, האזרח שמגיע מולך, הוא מגיע לפה כי הוא טעון, הוא מגיע לפה או עם שק של צרות, או שהוא רוצה להודות, או שהוא רוצה לבקש. תקבל אותו בסבר פנים יפות, תספור עד עשר לפני שאתה עונה לאזרח שבא מולך. הוא בסך הכל מגיע, הוא צריך בסך הכל, מה הוא רוצה? הוא רוצה מרפא לנפשו.
"תקבלו אותם בסבר פנים יפות, אנשים לא באים פה למלחמה, ואנחנו מנסים להסביר להם לשוטרים, רבותיי, אתם באים לאירוע שהוא האירוע הכי שמח, זה אחד מהימים הכי שמחים של עם ישראל, זה נקרא ל"ג בעומר, אז אנחנו צריכים לקחת ולהפוך אותו לאירוע של מלחמה? כולי תקווה שמה שאני מנסה להעביר למשטרה, הם יקבלו.
"אני מקווה, אני מקווה. אז אני אומר לך שגם המפכ״ל, לאור הדיבורים שלנו, אמר את זה בדיונים שלו לשוטרים, גם השר. כולם מנסים להעביר את זה. אנחנו בסך הכל מבקשים את שיתוף הפעולה של הציבור.
"רבותיי, תזכרו, אנחנו באים לאירוע של שמחה אצל רבי שמעון. בואו לא נהפוך את המקום הזה למקום של התגוששות, אלא ההפך, למקום שבו אנחנו מחבקים האחד את השני, מקום בו שאנחנו מטים שכם האחד לעזרתו של השני, למקום הזה אנחנו מגיעים, ואני בטוח שאם אנחנו נדע שמהרגע שעלינו לאוטובוס, זה השליחות שלנו, זה הייעוד שלנו, בעזרת השם תהיה לנו הילולא שמחה ובטוחה.
מה יקרה אם פתאום יהיה אזעקה של טיל מתימן או משהו, מה יעשו כולם?
"א. יש הנחיות ברורות מפיקוד העורף. אם בעבר בפיקוד העורף הם נתנו הנחיה להשתטח על הרצפה במקרה שיש אזעקה, הפעם הם נתנו הנחיה שכל אדם יתיישב, על ברכיו ישים ידיים על ראשו ויגונן ככה אחד ליד השני. אלה הן הנחיות, ואני מאמין שיש לפיקוד העורף פריצה לכל המכשירי הטלפון, כולל למכשירי טלפון הכשרים שהם יכניסו הודעות, אם חס וחלילה תהיה שעה כזאת.
"אבל אנחנו באים לפה בשביל להתפלל. לשמוח. אנחנו באים לפה לשמוח, שלא יהיה לנו, שלא יהיה לנו לא אזעקות, לא תקלות, לא מריבות. כולנו תקווה שאנחנו יהיה באמת זכאים, שהתפילות שלנו יתקבלו באהבה וברצון. אמן".
0 תגובות