

ל"ג בעומר, יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה התכנסה החבורה המופלאה של תלמידיו במעגל אחד, כגורן עגולה, ובמעמד זה גילה להם רזי תורה וסודות טמירים, דברים אלה נקבעו בספר הזוהר הקדוש, ב'אידרא רבה', על שם אותו מעגל של חברים מקשיבים וכך זכינו לקבלת תורת הסוד - הקבלה.
אנו מוצאים בחז"ל (מסכת דרך ארץ) כי התנאי לקבלת התורה היה האחדות והשלום ששררו בכלל ישראל בתחנה האחרונה לקראת קבלתה: "גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב 'ויסעו ויחנו', נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אך בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל', אמר הקדוש ברוך הוא: הואיל ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת, עכשיו אתן להם את תורתי".
היציאה ממצרים הייתה במטרה ברורה לקבל את התורה, אך לולא אותה חנייה באחדות ובשלום, לא הייתה אפשרות לקבלה!
כמדומני שגם בימינו ישנה אפשרות להרגיש את תחושת האחדות והמקום שיש לכל יהודי באשר הוא, כשמגיעים בחרדת קודש ובהדרת כבוד לציונו של הרשב"י. שם מקבלים מבט אחר על המציאות: כשרואים אדם צועק ברחוב, הנטייה הטבעית היא לחשוב שהוא משוגע, אך בהר מירון, מקום מנוחתו של רשב"י, מתעוררת הבנה עמוקה יותר – כולנו בני מלכים, כולנו ילדיו של הקב"ה באותה מידה, ואין לנו לשפוט איש.
•
גם ההילולא המרכזית המתקיימת מדי שנה בציונו הקדוש של רשב"י נושאת אופי מיוחד של אחדות ורבגוניות נדירה בדורנו. מכל קצוות הקשת הציבורית, עם ישראל מתאחד כאיש אחד בלב אחד, ומתעלה מעל כל המחיצות הרגילות.
בספר הזוהר כותב רשב"י את הביטוי "אנן בחביבותא תליא מילתא" – יסוד היהדות תלוי בלב, באהבה. עבודת הלב של אהבת השם לעמו, ועבודת היהודי 'ואהבת לרעך כמוך', כפי שלימד אותנו תלמידו הגדול רבי עקיבא כי זהו כלל גדול בתורה.
ביום ל"ג בעומר, בו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, מאירה בעולם החביבות והאחווה שבין אדם לחברו. המכנה המשותף שלנו כיהודים אחים ,גובר ומכריע את כל חילוקי הסוגים והדעות המגוונות, והוא הבסיס לקשר שלנו עם תורת השם ועם נותן התורה.
• •
תורת החסידות היא למעשה המשך גילוי תורת הקבלה, המפרטת את השתלשלות העולם והתהוותו, ומלמדת אותנו שכל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל. המשך שלה, בעיניי, בקו ישיר לדורינו, הוא בין היתר דמותו הטמירה של מורי ורבי הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א, המאירה נתיב ייחודי של אמונה ואהבה ללא גבול. הרב מייצג את סמל האחדות והשלום, ומגלה בכל אדם, צעיר ומבוגר, את הניצוץ האלוקי הטמון בו. הוא מלמד אותנו לראות מעבר לחזות החיצונית, לחפש ולמצוא את הטוב גם במקומות החשוכים ביותר, כפי שמעידה פעילותו הענפה בקרב בני נוער במצוקה ובבתי כלא.
הרב מגלה את הטוב הנסתר, את הפוטנציאל הגנוז בנשמתו של כל יהודי באשר הוא, ובכך ממשיך את דרכו של רשב"י בדורנו. הוא מלמד אותנו שגם במצבים מורכבים, הגישה של אהבת ישראל שאינה תלויה בדבר היא המפתח לחיבור ולתיקון. דווקא בדור שלנו, המאופיין לעיתים בריחוק ובמחלוקות, אנו זקוקים יותר מכל לאהבה פשוטה וטהורה, ללא תנאים חיצוניים.
באמצעות אהבה פשוטה לכל יהודי, בחתירה לפנימיותו העמוקה ולניצוץ האלוקי שבו, נתמודד עם אתגרי התקופה, ונזכה לבנות עתיד טוב לכולנו.
0 תגובות