דו"ח הפעילות השנתי לשנת תשפ"ד-2024 של הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי, היחידה של משרד ראש הממשלה האמונה על הפיתוח הכלכלי, החברתי וצמצום הפערים בחברה הישראלית בין האוכלוסייה החרדית לציבור הכללי במדינת ישראל, בראשותו של (מייסד הרשות) סגן השר אורי מקלב.
הדוח שפורסם היום (שני), שופך אור על פעילותה הנרחבת של הרשות לקידום הציבור החרדי בישראל. הדו"ח, מציג נתונים מעמיקים על אתגרי ההכנסה של הציבור החרדי ועל היקף הפעילות הכלכלית של העמותות החרדיות.
פערי הכנסה ואתגרי תעסוקה
הדו"ח מצביע על פערי שכר משמעותיים בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל נכון לשנת 2022, גברים חרדים משתכרים פחות ממחצית (49%) משכרם של גברים יהודים לא-חרדים, עם הכנסה ממוצעת ברוטו של 9,929 ש"ח לעומת 20,464 ש"ח.
בדומה, נשים חרדיות מרוויחות כשני שלישים (66%) משכרן של נשים יהודיות לא-חרדיות, עם הכנסה ממוצעת של 8,617 ש"ח לעומת 13,057 ש"ח
פערי שכר אלו נובעים בין היתר מהיקף משרה נמוך יותר, כאשר גברים חרדים עובדים בממוצע 36.5 שעות שבועיות ונשים חרדיות 32.5 שעות, בהשוואה ל-45 ו-38.5 שעות בהתאמה אצל עמיתיהם הלא-חרדים.
בנוסף, נשים חרדיות מרוכזות בענפים המאופיינים בפריון נמוך, וקיים ייצוג חסר משמעותי בענפים בעלי פריון גבוה כמו מידע ותקשורת, שירותים פיננסיים ותעשייה, מה שמחזיר אף הוא לפערי שכר הרשות פועלת להתמודד עם חסמים מקצועיים ותרבותיים אלו, בין היתר באמצעות תוכניות תקצוב הכשרות מקצועיות והתאמת רישוי מקצועות.
היקף הפעילות הכלכלית של העמותות
אחד הפרקים המרתקים בדו"ח מתייחס למיפוי שבוצע על ידי הרשות, בשיתוף חברת "הלום", של פעילות החברה האזרחית החרדית. במסגרת המיפוי, נדגמו 1,843 עמותות חרדיות מתחומים ספציפיים, והיקף הפעילות הכלכלית שלהן הסתכם ב-9.062 מיליארד ש"ח הדו"ח מציין כי המיפוי כלל גם בחינה של מקורות המימון של העמותות, לרבות הכנסות המגיעות מן המדינה (כמעט 3 מיליארד ש"ח, מגיע בדרכים ישירות ועקיפות מהקופה הציבורית)
התפלגות הפעילות הכלכלית של העמותות שנבדקו היא כדלקמן:
שירותי רווחה: מהווים את הנתח הגדול ביותר עם 57% מסך הפעילות, בסך 5.152 מיליארד ש"ח
קהילה וחברה: 17% מהפעילות, בסך 1.505 מיליארד ש"ח.
בריאות או הצלת חיים: גם כן 17% מהפעילות, בסך 1.582 מיליארד ש"ח.
חינוך, השכלה והכשרה מקצועית: 7% מהפעילות, בסך 631 מיליון ש"ח.
כמובן, הנה הטקסט בלי הסוגריים:
אוכלוסייה צעירה במיוחד
האוכלוסייה החרדית בישראל מאופיינת כצעירה במיוחד, כאשר 47% ממנה מתחת לגיל 15. נתון דמוגרפי זה משפיע באופן ניכר על צריכת השירותים במגזר, בדגש על שירותי חינוך. המאפיין הייחודי הזה מוביל גם לאתגרים בריאותיים ספציפיים, כמו שיעור גבוה של תת-גובה, צריכת ממתקים ואנמיה בקרב ילדים ונוער.
בנוסף, נרשם שיעור גבוה של תאונות ילדים, הנובע מצפיפות המגורים וממבנה הגילים הצעיר. בהתאם לכך, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי מקדמת תוכניות בריאות ובטיחות מותאמות. תוכניות אלו מיועדות לשפר את המענה הבריאותי, להטמיע הרגלי התנהגות בטוחה ולצמצם את התחלואה בקרב המשפחות והקהילות החרדיות הצעירות.
דפוסי צריכת תקשורת ונוכחות ברשתות חברתיות:
סקר שנערך על ידי הרשות חושף תמונה מגוונת של דפוסי צריכת תקשורת במגזר החרדי בעוד העיתונות המודפסת עדיין משמשת ככלי מרכזי להתעדכנות שוטפת, אתרי התקשורת והרשתות החברתיות אינם מפגרים בהרבה. הסקר, שכלל 747 משיבים (470 גברים ו-277 נשים), מצביע על עלייה בשימוש באינטרנט לא רק לצורכי עבודה, אלא גם לצריכת חדשות ופנאי .
בנוגע לשימוש ברשתות החברתיות,- וואטסאפ היא הרשת הנפוצה ביותר בקרב המגזר החרדי, עם 57% מהמשיבים המדווחים על שימוש בה אחריה ניצבות יוטיוב עם 38% שימוש, טלגרם עם 23%, וטוויטר עם 21% . פייסבוק רשמה 17% שימוש, ואינסטגרם 10%, כאשר טיקטוק נמצאת בתחתית הרשימה עם 5% שימוש. נוכחות המגזר החרדי באינסטגרם נמוכה יחסית, ונוטה לאופי פרטי או לקידום עסקי, ולא לאופי פובליציסטי.
קיימים גם הבדלים בולטים בדפוסי השימוש לפי מאפיינים שונים:
מגדר: השימוש בוואטסאפ נפוץ יותר בקרב נשים (62%) לעומת גברים (50%). לעומת זאת, בפלטפורמות כמו טוויטר וטלגרם קיים פער של כ-17% לטובת הגברים.
זרמים: השימוש ברשתות חברתיות נפוץ יותר בקרב הזרם הספרדי. למשל, 69% מהספרדים משתמשים בוואטסאפ, בהשוואה ל-48% בזרמים החסידי והליטאי .
גיל: בקבוצת הגיל הצעירה (18-29) קיים פער של לפחות 16 נקודות אחוז בשימוש בוואטסאפ בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר. לעומת זאת, שימוש בטוויטר נפוץ יותר בקבוצות הגיל המבוגרות (45-64) בהשוואה לצעירות (פער של כ-10 נקודות אחוז), ואילו בפייסבוק ניכרת מגמה הפוכה.
0 תגובות