מכתב לאחיי החרדים // עדי מינץ, לשעבר מנכ"ל יש"ע

קריאה לראשי הקהל

מוריי ורבותיי,

אני כותב בדחילו ורחימו, כמי שמרגיש עצמו קרוב לציבור החרדי ואוהב אותו, וכמי שמזה שנים ארוכות עומד בראש עמותה המנהלת מוסדות תורה ולימוד חרדיים.

"מחזות שלא ראינו ברוסיה הקומניסטית": אלפים מפגינים מול השגרירות בלונדון

חיים רוזנבוים|20:03

ריסס צעירים חרדים בבושם: "תעברו לחלק האחורי באוטובוס, אתם מסריחים"

קובי רוזן|17:17

אבל אני כותב גם כבן הציונות הדתית, שאין חולק על כך שבמלחמה האחרונה עמדה בפרץ כדי להגן על עם ישראל בשעתו הקשה, בקרבות המגן, והקריבה את טובי בניה, וגם היום חתניי, נושאים בעול חודשי המילואים הארוכים בגבולות המדינה שהלכו ונמתחו בשנתיים האחרונות.

אפתח בכך שאני סבור שיש לחוקק חוק שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה [על אף שאני באופן אישי חושב שגם בני התורה צריכים להתגייס, "כחתן היוצא מחדרו...", ובאופן אישי במלחמת יוה"כ קמתי מספסל ביהמ"ד, יצאתי להילחם ואף נפצעתי]

יש הסוברים כדוגמת היועמ"שית שהגיוס חייב להעשות בכפיה, ויש לשלוח 80 אלף צווים ולשלוח את המשטרה הצבאית לכלוא את מי שלא נענה לצווים הללו (שופטי בג"ץ, נזפו במדינה למה נשלחו רק 50,000 צווים, ולמה לא נאכפו?). ובכן, הפתרון הזה נוסה במהלך השנה האחרונה והניב כ... 150 מתגייסים, אני מאוד מקווה שהמערכת השלטונית תבין שלא ניתן לפעול בכפיה מול אחים.

מאידך, יש לדאבוני בחברה הישראלית מי שסבורים שאין מה להידבר עם הציבור החרדי, כיוון שדין וחוק אחד לכולם, ויש להטיל סנקציות כלכליות מכאיבות, כך שלא תהיה להם ברירה ועל כורחם הם יתגייסו, ולכן בשום אופן אסור לקיים 'ברית' או שותפות עם החרדים, אלא יש להכריע אותם ואת אורחות חייהם, וכך נמצא אותם ממלאים את השורות החסרות בגולני וצנחנים.

ברור לי שהדרך הזו תוביל לריב ומדון, ובוודאי שהיא לא תוביל לגיוס ולשינוי אורחות חיים (שאני לא חפץ בו). אין לי ספק שזה יהפוך לדוגמת מאבק כמו שינויי ערקתא דמסאנה.

אז מה כן?

התשובה היא פעולה הדרגתית בהסכמה, או במילים אחרות חוק גיוס.

אני לא מומחה בנבכי חוק הגיוס שהגישו יו"ר ועדת החו"ב בועז ביסמוט ואריאל אטיאס. אני באמת לא יודע לומר עד כמה המספרים הנקובים בחוק נכונים?, והאם יש אכן סיכוי שהחוק יביא תוך 5 שנים לגיוס של 50% מהחברה החרדית?

אבל, אני ער לתעמולה של השמאל וגם של דוברים בציבור הדתי לאומי, הטוענים שלמעשה מדובר בשקר שלא יביא לגיוס כלל, וכל מטרתו שימור התקציבים של החרדים.

וכך, החברה הישראלית עוקבת בימים אלו ומקשיבה לקולות העולים מהדיונים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בין היתר בדברים הקשים שמטיחים אנשי מעלה כמו הרב בני קלמנזון שליטא אביו של הקדוש אלחנן קלמנזון הי"ד, והורים שכולים נוספים.

אני רואה גם את הדברים הנאמרים בתקשורת החרדית, את הפגנות הפלג הירושלמי עם סיסמאות בזויות של "נמות ולא נתגייס", ואת השיר הבזוי שמושר באי אלו מקומות "בשלטון הכופרים...", משל אנחנו אוהבי התורה ולומדיה, כופרים ח"ו?

אבל, למיטב הבנתי, גדולי הרבנים, ובהם הגרמ"ה הירש והגר"ד לנדו, קיבלו את העיקרון שמי שלא לומד יהיה חייב להתגייס, כפי שהתבטא בעבר הרב שך זצ"ל, אף כי נדמה שזה נעשה באילוץ ובחוסר רצון.

לכן, גם אם נתניהו יצליח לכפות על חברי הקואליציה את חקיקת חוק ביסמוט, הוא לא ירפא את השבר, וזה לא יחזיק מעמד, מהסיבה הפשוטה ככל שזה ייתפס בחברה החרדית ככפיה, צעירי הצאן לא יתגייסו, ותוך פרק זמן נמצא עצמנו בסנקציות, ובמריבה מחודשת, ואז יצדקו האומרים שכל כוונת החוק מבחינת החרדים הוא חידוש הזרמת הכסף.

מה כן?

ייתכן שאני נאיבי, ייתכן שדבריי יפלו על אוזניים ערלות, אבל לדעתי, הדרך לרפא את השבר החברתי בין הציבור החרדי לציבור המשרת נמצא בידיים של המנהיגות החרדית. צריך לבקש מראשי הישיבות, מהרבנים ומראשי הקהל לצאת בקריאה רבתי, "מודעא רבה לאורייתא", שהם תומכים בחוק שמבהיר שמי ששוקד על תלמודו מבוקר עד לילה, ימשיך ללמוד, אבל כל מי שלא יכול לשבת וללמוד 14 שעות ביממה, יצא "ויישא בעול עם חברו", בבחינת "עמו אנוכי בצרה".

כל זה מותנה כמובן, שהצבא יפרסם פקודות מטכ"ל לשירות מותאם של חרדים, ויתאים עוד ועוד יחידות לצורך כך.

קריאה כזו עשויה להפיס את דעתם של רבים הסוברים שהחוק הזה אינו אלא תרמית של החרדים ולא יביא לגיוס, והמספרים המוזכרים אינם אלא שקר וזיוף.

והאמת והשלום אהבו.