אם היינו צריכים לסכם את המשדר המיוחד של "ימי בינה" במשפט אחד, הוא היה: "כנראה שרובנו מדליקים נרות חנוכה 'בדיעבד'". באולפן "כיכר השבת" התיישב פוסק ההלכה הגאון הרב גדעון בן משה ובמשך שעה ארוכה פירק הרגלים ישנים של הציבור והרכיב מחדש את החג על פי ההלכה הצרופה, כשהוא מגבה כל מילה בסוללת פוסקים ראשונים ואחרונים.
סוף למיתוס "החנוכייה על השולחן"
בעוד כולנו גדלנו על הציור הפסטורלי של החנוכייה במרכז השולחן בסלון, ליד הסביבונים והסופגניות, הרב בן משה לא היסס לקבוע בחיוך חריף כי מדובר בטעות חינוכית שורשית: "יש כאן מחלוקת בין מרן השולחן ערוך לבין הגננת".
הרב הסביר כי שיטת "הגננת" להדליק על השולחן מתאימה רק לשעת הסכנה, אך בימינו, כשאין סכנה, חובה גמורה לפרסם את הנס כלפי חוץ. "מי שמדליק בפנים מפסיד את עיקר המצווה", ולכן ההוראה הנחרצת היא להדליק בפתח החצר או בחלון הפונה לרשות הרבים.
הרב אף סיפק פתרון יצירתי לימים גשומים בשם הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל: להניח את החנוכייה בחוץ בתוך "אקווריום" זכוכית מוגן, להדליק שם כדי לצאת ידי חובה לכתחילה, ומיד להיכנס הביתה.
הדרמה של הזמנים: מתי באמת מדליקים?
רבים מאיתנו נוהגים להדליק בנחת כשהמשפחה מתאספת, אך הרב התריע כי אנו מפספסים את הזמן הקריטי. בניגוד לשיטת הגר"א והאשכנזים המדליקים בשקיעה, הסביר הרב כי הספרדים ורוב הפוסקים בארץ ישראל נוהגים כדעת הגאונים (ולא כרבנו תם, שגם האר"י הקדוש סבר כמותו), וזמן ההדלקה לכתחילה הוא בצאת הכוכבים - כ-15 עד 20 דקות אחרי השקיעה.
חלון ההזדמנויות של "מהדרין מן המהדרין" הוא צר מאוד – חצי שעה בלבד. עם זאת, הרב גילה רגישות מפתיעה בסוגיית שלום הבית: למרות שמעיקר הדין אין חובה להמתין לאישה שנתקעה בפקק, למעשה, אם הדבר יגרום לעלבון של עקרת הבית, חובה להמתין לה, שכן הפגיעה בשלום הבית חמורה יותר מההידור בזמן.
שמן זית ב-200 שקל? "חשש בל תשחית"
האם צריך לרכוש שמן זית יוקרתי ב-200 שקל לליטר? הרב הרגיע ופסק כי כל שמן זית למאור נחשב "מצווה מן המובחר", ואין שום צורך לחפש את "הטיפה הראשונה" כמו בבית המקדש – דבר שלדעת חלק מהפוסקים גובל ב"בל תשחית".
יתרה מכך, הרב חידש כי גם שמנים מוצקים ("ג'ל") המעורבים בפרפין או נפט כשרים לכתחילה. הרב הסביר את ההיגיון ההלכתי: האיסור להדליק בשמן "מאוס" מתייחס ללכלוך חיצוני (כגון שנפל בו עכבר, משום "הקריבהו נא לפחתך"), אך שמן שאינו ראוי למאכל מחמת הרכבו הכימי – כשר למהדרין להדלקה.
זהירות: הדלקה במלון היא "גזל גמור"
הרב בן משה הטיל וטו מוחלט על המנהג הרווח להדליק חנוכייה בתוך חדרי מלון. "מי שמדליק בחדר בניגוד להוראות הבטיחות, עובר על איסור גזל ונקרא 'שואל שלא מדעת'", פסק הרב בנחרצות, כשהוא מצטט את הרב בן ציון אבא שאול.
הרב שלל גם את ההדלקה בחדר האוכל שכן השהות בו מוגבלת. המקום היחיד המותר והראוי הוא לובי המלון, הנחשב כ"סלון משותף" לכל באי המלון.
הפולמוס על הפנס: מחלוקת הפוסקים הגדולה
ומה יעשו חיילים בעזה או נוסעים במטוס? כאן הציג הרב את המחלוקת הגדולה בין ענקי הפוסקים: בעוד הרב אלישיב, הרב אוירבך ובעל ה"ים הגדול" (הרב טולדנו) התירו לברך על פנס חשמלי בשעת הדחק (כי יש בו סוללה וחוט להט הנחשב אש), דעת מרן הרב עובדיה יוסף היא שאין לברך על חשמל.
הפסיקה למעשה לחיילים: להדליק את הפנס זכר לנס – אך ללא ברכה. לגבי חיילים ובחורי ישיבה ספרדים, הזכיר הרב את הוראת הרב עזרא עטיה והרב עובדיה: הם פטורים לחלוטין מהדלקה ויוצאים ידי חובה בהדלקת ההורים בבית, בניגוד למנהג האשכנזים.
הפטנט לאורחים והמרוץ של מוצ"ש
הרב הזכיר את פסיקת "גן המלך" לפיה מי שמקבל אוכל בחינם מקבל גם שמן, אך המליץ לא לסמוך על כך ולבצע מעשה קניין בפועל.
כדי למנוע את אי-הנעימות של תשלום שקל למארח, הציע הרב להשתמש ב"קניין אודיתא" – המארח פשוט מכריז: "אני מודה שאני מקנה לכם חלק בשמן", ובכך פותר את הבעיה לכל הדעות.
במוצאי שבת, לעומת זאת, אין הנחות: הרב פסק כדעת ה"שארית יוסף" והרב בן ציון אבא שאול שמי שחוזר לביתו חייב "לרוץ הביתה" ולהדליק שם, ואף המליץ לא לאכול סעודה רביעית אצל המארח כדי לא להסתבך עם הגדרת "מקום אכילה".
סופגניות, ברכות וסוד ה"נח"ל"
לקינוח, עשה הרב סדר גם במטבח ובסידור התפילה. חובבי הסופגניות הופתעו לשמוע שסופגנייה מטוגנת בשמן עמוק נחשבת "תבשיל" לכל דבר ועניין (כדעת החיד"א והיביע אומר), ולכן לעולם מברכים עליה "מזונות" ו"על המחיה", גם אם אכלתם חמש כאלו, ואין בה דין קביעות סעודה.
ולמי שבונה על השמן הנותר כסגולה לרפואה - היזהרו: השמן מוקצה למצווה ואסור בהנאה, אלא אם כן עשיתם "תנאי" מפורש בערב החג ואמרתם: "איני בודל מהשמן אלא בשעה שהנרות דולקים למצווה".
ולסיום, אל תשכחו את הסוד הקטן של הנוסח הספרדי: להשמיט את המילה "של" ולברך "להדליק נר חנוכה", כדי לכוון לראשי התיבות של השם הקדוש נח"ל ("נוצר חסד לאלפים") – סגולה בדוקה לשמירה ולישועה.
0 תגובות