לכובד חג החנוכה התכנסו ב'אולפן כיכר' בכירי הרבנים ומיטב האורחים למשדר ספיישל מיוחד בהגשת יוסי עבדו. במשדר משתתפים: פוסק ההלכה הגאון הרב גדעון בן משה עם כל ההלכות החשובות לחג; מזכה הרבים הרב איתי בן אהרון, שמגלה את הסודות הטמונים באור; והמאמן הרב מאיר גיא פיניאן, שמלמד איך לוקחים את גבורת החשמונאים לניצחון הרוח.
המשדר נפתח בסוגיות הבוערות ביותר מהשטח. האם חייל או מטייל יכולים לצאת ידי חובת הדלקת נרות עם הדלקת פנס? הגאון הרב גדעון בן משה ניתח את המחלוקת ההלכתית והסביר כי בעוד דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היא להדליק פנס ללא ברכה, ישנם פוסקים (כדוגמת מרן הרב אלישיב) הסוברים כי פנס הפועל על סוללה וחוט להט נחשב כאש לכל דבר. "במחסן תחמושת, במטוס או במקום סכנה - וודאי שידליק פנס זכר לנס", פסק הרב.
הרב גדעון בן משה הפתיע כשניפץ את אחד המיתוסים הגדולים של החג: "יש מחלוקת בין מרן השולחן ערוך לבין הגננת בגן", התבטא הרב בחיוך. "הגננת לימדה לשים את החנוכיה על השולחן ליד הסופגניה, אבל ההלכה קובעת שחובה לפרסם את הנס כלפי חוץ, בחלון הפונה לרשות הרבים או בפתח החצר, ולא על השולחן בסלון".
עוד פסקי הלכה שעלו במשדר:
זהירות, גזל במלון: הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל היה חד בעניין הזה: "מי שמדליק בחדר מלון בניגוד להוראות הבטיחות - הוא גזלן (שואל שלא מדעת)". הפתרון? הלובי, שנחשב כ"סלון" המשותף של כל האורחים, ושם מותר לברך.
הפטנט לאורחים ("קניין אודיתא"): מתארחים אצל ההורים ולא נעים לכם לשלם שקל על השמן? הרב הציג פתרון הלכתי אלגנטי: המארח מצהיר "אני מודה שאני מקנה לכם חלק בשמן", וכך כולם יוצאים ידי חובה ללא אי-נעימות.
המרוץ של מוצ"ש: התארחתם בשבת? שימו לב: במוצאי שבת, מי שחוזר לביתו חייב "לרוץ הביתה" ולהדליק בביתו שלו, ולא לצאת ידי חובה אצל המארח.
הנוסח ששווה ישועות: מדוע הספרדים מברכים "להדליק נר חנוכה" ומשמיטים את המילה "של"? הרב הסביר כי בראשי התיבות של הנוסח הזה מסתתר השם הקדוש נח"ל ("נוצר חסד לאלפים"), ומי שמוסיף מילה מפסיד את הכוונה והשמירה המיוחדת.
מיתוס השמן היקר: רבים מהדרים לקנות שמן זית יקר למאכל עבור החנוכייה. הרב הבהיר כי להלכה, גם שמנים מוצקים המעורבים בנפט או חומרים אחרים (שאינם ראויים למאכל) כשרים למהדרין, ובלבד שהבסיס הוא שמן זית.
התנאי ההכרחי לרפואה: רוצים להשתמש בשמן שנותר בכוסות כסגולה לרפואה? אסור להשתמש בו אלא אם עשיתם תנאי מפורש לפני החג ואמרתם: "איני בודל מהשמן אלא בשעה שהנרות דולקים למצווה".
ההקלה לחיילים ולבחורי ישיבה (ספרדים): הרב הזכיר את פסיקת הספרדים, לפיה חייל או בחור ישיבה שאינו נמצא בבית, יוצא ידי חובה באופן מלא בהדלקה של הוריו בבית, ואינו צריך להדליק בעצמו בבסיס או בפנימייה (בשונה ממנהג האשכנזים).
הסגולות של חנוכה
לאחר שלב ההלכה, עבר המשדר לסגולות המיוחדות של החג. בשיאו של המשדר, חשף הרב איתי בן אהרון למה מותר בחנוכה להתפלל על נס ועוד סגולה "בדוקה ומנוסה" המיוחסת לגדולי החסידות (כמו ה'פני מנחם') עבור הורים לילדים שעזבו את הדרך: "לוקחים בגד של הילד, מכינים ממנו פתילה ומדליקים בה את נרות החנוכה (בלי ידיעתו). האש הזו מסוגלת להבעיר מחדש את הניצוץ היהודי בנשמתם ולהשיבם למוטב".
סגולת השמן לרפואה: הפתגם הידוע "נותר קנקנים - נעשה נס לשושנים" מרמז לסגולה עתיקה וידועה: מריחת השמן שנותר בכוסות החנוכייה (לאחר שכבו הנרות) על מקומות כואבים בגוף, ובפרט כסגולה לרפואת מחלת ה"שושנה". אלא שכאן התעורר מוקש הלכתי חמור: השמן הוקצה למצווה ואסור בהנאה! הרב גדעון בן משה הבהיר כי אסור להשתמש בשמן זה, אלא אם כן עשיתם תנאי מפורש לפני הדלקת נר ראשון. הנוסח שיפתור לכם את הבעיה ויאפשר להשתמש בשמן: "איני בודל מהשמן אלא בשעה שהנרות דולקים למצווה". כך, השמן שנותר לאחר חצי שעה חוזר להיות חולין, ומותר להשתמש בו לרפואה.
עוד סגולות עוצמתיות שנחשפו במשדר:
הקמע של החשמונאים לחיילים: המנחה יוסי עבדו הציג בשידור את הקמיע המיוחד המורכב מהפסוק "מי כמוך באלים ה'" (והשם הקדוש מ.כ.ב.י). הוסבר כי זהו הקמיע שאיתו יצאו החשמונאים לקרב וניצחו, והוא מסוגל לשמירה על חיילים, לניצחון על אויבים ולמציאת חן. זקן המקובלים הרב כדורי זצ"ל נהג לחלק אותו כסגולה לשמירה בימים קשים.
"למנצח" בצורת המנורה: הרב המליץ לקרוא את מזמור "למנצח בנגינות" (תהילים ס"ז) כשהוא כתוב בצורת המנורה. הסוד? כך היה חרוט על המגן של דוד המלך כשיצא למלחמה, ובזכות זה ניצח את אויביו. (טיפ הלכתי מהרב: לומר לפני כן "הריני מכוון על דעת דוד המלך").
שמירה לכל השנה: אמירת "ויהי נועם" ו"יושב בסתר" שבע פעמים לאחר ההדלקה, וכן אמירת "מזמור שיר חנוכת הבית", יוצרות שמירה הרמטית על השפע הרוחני שירד בזמן ההדלקה, כדי שיישאר איתכם לכל השנה כולה.
"המלך בבית האסורים": הרב איתי בן אהרון הביא את דברי ה"דברי חיים", שחנוכה הוא הזמן היחיד שבו המלך (הקב"ה) יורד עד ל"בית האסורים" – למקומות הנמוכים והחשוכים ביותר בנפש האדם – כדי להאיר לו משם. אין ייאוש בחנוכה.
עת רצון: היום השמיני ("זאת חנוכה") הוא הזמן המסוגל ביותר בשנה לפקידת עקרות ולמציאת זיווגים הגונים.
סוד העשן (סגולה לשידוכים): ביום השמיני שורפים את כל הפתילות שנשארו. הסגולה היא לעבור מעל העשן העולה מהן. למה זה עובד? הרב הסביר כי העשן הזה פועל כמו קטורת ומסלק את ה"חיצונים" והמקטרגים שחוסמים את המזל ומעכבים את הזיווג, ובכך פותח את הדרך לחופה.
המסר לחנוכה: "הדבורים באו להציל"
המאמן מאיר גיא פיניאן הסביר את סוד ה"אין ברירה" וסיפר סיפור מטלטל על משפחה שברחה מהחדר בגלל מתקפת דבורים, ורק בדיעבד גילתה שהבריחה הצילה אותם מדליפת גז קטלנית. "לפעמים הקב"ה שולח 'דבורים' וקשיים לא כדי לעקוץ, אלא כדי להציל אותנו. האתגרים הם המנוף שמניף אותנו למעלה, בדיוק כמו שהחושך של היוונים הוביל לאור הגדול".
עוד תובנות לנפש ולרוח שעלו במשדר:
סוד ה"אין ברירה": איך קומץ אברכים (החשמונאים) יצאו למלחמה מול אימפריה? הסוד הוא ויתור על ההיגיון לטובת האמונה. "כשאדם אומר 'אין לי ברירה, אני חייב להצליח' - בין אם זה בפרנסה, בחינוך או בזוגיות – הוא מגלה בתוכו כוחות על-טבעיים שלא ידע שקיימים בו".
למה מסובבים סביבון מלמעלה? הבדל עמוק ומעורר תקווה בין הרעשן של פורים לסביבון של חנוכה: בפורים אנחנו מסובבים מלמטה (אנחנו צריכים להתעורר), אבל בחנוכה מסובבים את הסביבון מלמעלה – רמז לכך שבחג הזה השפע האלוקי יורד אלינו מלמעלה "במתנה", גם אם לא עשינו הכנה מספקת וגם אם אנחנו מרגישים למטה.
הסופגניה כסמל לניצחון: אפילו למאכל המשמין יש עומק. הריבה האדומה מסמלת את המילה (דם), האבקה הלבנה את קידוש הלבנה, והבצק את חלות השבת – בדיוק שלוש המצוות שהיוונים ניסו לבטל. "אנחנו לוקחים את הגזירות הקשות, והופכים אותן למשהו מתוק", סיכם פיניאן.
רגע לפני שאתם ממהרים להדליק את הנרות, יש עוד עשרות פנינים במשדר המלא - איך בדיוק נראה הקמע של הרב כדורי? (תוכלו לראות אותו על המסך ולהעתיק), מהו הסוד העמוק של הסביבון שקשור לביאת המשיח? ומהי התפילה המיוחדת שאומרים ביום השמיני ("זאת חנוכה") שפותחת שערים נעולים?
צפו במשדר המלא בראשית הכתבה
קרדיטים >>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום ובמאי המשדר: נריה סעדיה
- עיצוב אולפן: ידידה כהן
- הפקה: איציק אוחנה
- עריכה: דוד והבה
0 תגובות