מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לביטול רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא. 49 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 34 מתנגדים.
הצעת החוק תעבור כעת לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט וטרם ברור האם יצליחו להשלים את החקיקה בקריאה שניה ושלישית לפני פיזור הכנסת וההליכה לבחירות.
בקרב גורמים בסיעות החרדיות מתחו ביקורת בימים האחרונים על העובדה שהחוק לא עבר בכל שלוש וחצי השנים האחרונות: "נכשלנו לא רק בהעברת חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, נכשלנו בהרבה חוקים של דת ומדינה שהיו קריטיים לנו. מה ההסבר שהחוק הזה לא עלה להצבעה לפני שלוש שנים, שנתיים או שנה? למה חיכו עד הרגע האחרון שספק אם יהיה את הזמן להשלים את החקיקה? כישלון".
בהצעת החוק מוצע לבטל את ההסדרים ברפורמת כהנא המאפשרים פעילות של גופי כשרות פרטיים ולקבוע כי הסמכות למתן תעודות הכשר תהיה בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, רבנים מקומיים המוסמכים לכך והרבנות הצבאית בצבא ההגנה לישראל, לפי העניין.
עוד מוצע להסדיר היבטים שונים הנוגעים לתקני הכשרות, לפעילות הגורמים הפועלים במערך הכשרות, למתן שירותי השגחה ולפיקוח בתחום הכשרות.
יו"ר 'דגל התורה', ח"כ משה גפני, אמר במהלך הדיון במליאה: "בנושא של כשרות צריכה להיות מקצוענות. צריך לתקן את העניין הזה באופן מסודר. יש דברים שצריך לתקן. אנו מבקשים לדון מקצועית, שכאשר יש מוצר שיש עליו כשרות – הכשרות צריכה להיות אמיתית".
בדברי ההסבר להצעת החוק נקבע: "במסגרת התיקון לחוק, הופרט, הלכה למעשה, תחום הכשרות, ונקבע כי שירותי השגחה ותעודת הכשר יינתנו, בין השאר, על ידי גופי כשרות פרטיים, בהתבסס על תקני כשרות שייקבעו, בין השאר, על ידי רבנים שאינם עובדי ציבור.
"מועצת הרבנות הראשית לישראל והרבנים הראשיים לישראל שעמדו בראשה, התנגדו נחרצות לתיקון מס' 3. זאת, לנוכח עמדתם, ולפיה מאפייני תחום הכשרות כפי שפורטו לעיל, מחייבים את הותרת שירותי הכשרות ציבוריים - כדי לשמור על האינטרס הציבורי הכולל שקיפות, אובייקטיביות ואחריות ציבורית.
"באופן זה, לעמדתם, מתן ההכשר והפיקוח עליו לא יושפעו מהשיקולים הכלכליים כבדי המשקל הקיימים בעולם תעשיית המזון, שעשויים להביא לניגוד עניינים ולשקילת שיקולים זרים".
0 תגובות