באחד ממסעותיי בצפון הארץ, בין טבילה במעין נסתר, לנחל שאיננו נסתר, פגשתי מטייל וכולו נרעש ונרגש. מה קרה אתם שואלים? אז המטייל הנ"ל התרגש מפרה. לא סתם פרה שרמת הגולן מלאה מהם לרוב, אלא מפרה אדומה שנולדה זה עתה.
ביקשתי ממנו שייקח אותי לפרה האדומה, על מנת לסקר ולתעד אותה לגולשי 'כיכר השבת' היקרים, אולם הלה מילא את פיו מים, ולא חפץ לגלות מסיבות השמורות עמו.
מסתבר שהקפדתי עליו, ולאחר כמה שבועות נודע לי שהפרה (שלא זכתה שאצלם אותה), נפסלה, ובכך איבדה את קדושתה. וראו זה פלא. באותו הרגע ששמעתי שהפרה נפסלה, אתרי החדשות פרסמו אירוע הזוי מארה"ב, בו תאו (באפלו) בבנגלדש זכה לתהילה עולמית וניצל משחיטה רק בשל דמיונו החיצוני לתסרוקתו של הנשיא דונלד טראמפ... נסתרות להשם אלוקינו.
פרה אדומה נולדה בצפון הארץ
"ויקחו אליך פרה אדומה תמימה" - הציווי התורני הקדום נשמע כמעט בלתי אפשרי למימוש. אך בצפון הארץ (במיקום שאינני יכול לפרסם לעת עתה) בצל ירי הרקטות ועשן הקרבות, נולדה עגלה אדומה שהציתה מחדש את הלהבה.
שי גבעון, חוואי מ"המכון הלאומי לחקר פרה אדומה" ויבואן בקר אנגוס מארצות הברית, איתר לפני מספר שבועות עגלה אדומה תמימה באחת הרפתות. העגלה נולדה בעלת שערות אדומות, ולרגע שי התרגש ביותר, שכן שערות אדומות הינם תנאי סף לגבי כשרות הפרה. אך השמחה נמהלה בעצב כאשר הבחין שי שעובד חווה תמים גרם למכשול גדול והניח תג זיהוי באוזן העגלה - ובכך הטיל בה מום.
המסע של שי גבעון בתחום פרה אדומה החל לפני כ־15 שנה, כאשר נולדה עגלה אדומה בעדרו שלו. אך גם היא נפסלה - שערות שחורות צמחו בקצות הגוף, באוזניים ובזנב. אתגר דומה פקד את הפרות האדומות שהובאו לישראל לפני כחמש שנים ומצויות כיום בשילה הקדומה.
העגלה האדומה התמימה אינה נדירה בקנדה, שם גדלים מאות אלפי ראשי אנגוס אדום. האתגר האמיתי הוא להגיע לגיל שנתיים - הגיל ההלכתי הנדרש, ללא שערות לבנות, הצומחות עקב מחסור במלנין, בדומה לשערות לבנות הנצמחות בגוף האדם עם הגיל. מעבר לכך, חוק חובת תג האוזן הפך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית, פרה ללא תג שגם עומדת בכל הדרישות ההלכתיות היא ממצא נדיר ביותר.
מסתבר, שבצל הגלות, ישנם יהודים יקרים המאמינים שיש להתכונן לרגע הגדול מכולם, הקמת בית מקדש. כחלק מזה, הוקם מכון לחקר פרה אדומה בראשות הרב עזריה אריאל, שכבר דאג לכך שיש כהן שנולד בבית ומעולם לא ביקר בבית קברות או בית חולים.
אנשי המכון סבורים שבהעדר סנהדרין אין להימנע מקיום מצוות פרה אדומה, אולם כן נדרש גיבוי רבני רחב כדי לתת תוקף למצווה זו.
במדור זה כתבנו בהרחבה על שאלת הקמת סנהדרין, שקרעה את רבני ירושלים וצפת במאה ה-16, ונראה שאנשי המכון הנוכחי מודעים לכך, ואינם מעיזים להכריז על חידוש מצוות פרה אדומה, ללא גיבוי רבני נרחב.
הדיון שעומד על הפרק, האם לאור המדע הרפואי המתקדם אפשרי להכשיר פרה אדומה לאחר שנפסלה?
לדברי אנשי המכון ניתן להביא ראיה מריפוי בכור בעל מום, כפי שכתב המהרי"ט אלגאזי (הלכות בכורות פרק ו) שציטט את שיטת התוספות, הסוברים כי מום עובר על ידי רפואה נחשב הלכתית כמום קבוע. ובכל זאת, אם נרפאה הבהמה לפני פדיון או שחיטה, כותב המהרי"ט אלגאזי כי היא "חוזרת ונראית להקרבה". הפסוק "מום בם לא ירצו" מלמד: רק בעוד המום קיים היא פסולה, ואם עבר המום, כשרה.
המנחת חינוך (מצווה שס) כתב בענין זה: אפילו בהמה שנפדתה כבר בשל מומה ולאחר מכן נרפאה ייתכן שחוזרת לה קדושת הקרבן. הוא מעורר את השאלה אך אינו מכריע: "לא עיינתי היטב, ובאתי רק לעורר".
החזון איש (בכורות סי' כה) פוסק בחדות: "רפואה גמורה יכולה להעביר מום קבוע... אם נתרפא קודם פדיון, קרב, וכדין מום עובר שעבר מומו". פסיקה תמציתית ונחרצת: הריפוי מכשיר.
הגרי"ש אלישיב (הערות לתמורה יז ב) אף הוא מסיק במפורש: "לאחר שיתרפא יהיה ראוי להקרבה".
כך לאור מקורות אלו, אנשי המכון דבקים במטרתם, ודנים בשאלה "החלמת מום עובר", בפרה אדומה ואנו כאן ב'כיכר השבת', נפרסם בעיתו ובזמנו את דעתם בנושא.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות