דרמה רגע לפני ההצבעה על פיצול היועמ"שית: גפני מאיים לבלום עד סידור שכר הגננות החרדיות

בעקבות חילופי ההאשמות והמשבר החריף, החל יו"ר הוועדה רוטמן למשוך זמן בנאומו על בימת המליאה, בניסיון לעכב את תחילת ההצבעות ולאפשר למאמצי התיווך מאחורי הקלעים למנוע את קריסת החוק.

שורש המשבר הנוכחי נעוץ בזעם רב המבעבע בקרב חברי הכנסת של יהדות התורה, ובראשם ח"כ משה גפני. בסיעה החרדית מאשימים בחריפות כי הממשלה נמנעת מלאשר את תוספת השכר המגיעה לגננות החרדיות על פי ותק, כפי שהובטח להן. לטענת אנשי יהדות התורה, מי שעומד מאחורי העיכוב המכוון הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המנסה להשתמש בתקציב הגננות כמנוף לחץ פוליטי ואגרסיבי כדי לכפות את הכנסת נציג מפלגתו, "הציונות הדתית", לתוך הקואליציה העירונית בבית שמש. בעקבות כך, החליטו ביהדות התורה לשבור את הכלים ולאיים באי-תמיכה בחוק המרכזי של הקואליציה, צעד שמשמעותו היא נפילת החוק במליאה.

התגובה מצד מפלגת הציונות הדתית לא איחרה לבוא, והיא התאפיינה בטונים חריפים וחסרי תקדים שטרם נשמעו כמותם ביחסים בין השותפות החרדיות והדתיות בקואליציה. בסביבתו של שר האוצר תקפו בחריפות את התנהלותו של יו"ר דגל התורה וטענו כי גלי בהרב-מיארה יכולה למהר ולשלוח זר פרחים לגפני, שלמעשה מעניק לה כעת חסינות מלאה, שומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה ומאפשר לה להמשיך להתעמר בגוש הימין ובציבור החרדי לעוד שנים רבות. עוד הוסיפו בציונות הדתית באיום ישיר וחסר תקדים כי אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצותה של היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי, וחתמו באמירה נחרצת: "שלא יאיימו".

הדרמה הזו מגיעה על רקע ההבנות המוקדמות שהושגו בקואליציה, לפיהן הסיעות החרדיות היו אמורות להעניק תמיכה מלאה ובלתי מסויגת בחוק היועמ"שים, כחלק מדיל פוליטי רחב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסגרת אותן הבנות, אישרה הקואליציה לבקשת המפלגות החרדיות שורה של חוקים מהותיים, בהם חוק יסוד לימוד תורה, חוק הקפאת מעצרי עריקים (אשר הוקפא בהמשך על ידי בג"ץ) וחוק ביטול הרפורמה במערך הכשרות. כעת, סימני השאלה סביב עתידו של הדיל כולו הולכים ומתרבים, כשהצדדים מתבצרים בעמדותיהם וההצבעה על החוק החשוב ביותר של הקואליציה מוטלת בספק רב.

הצעת החוק העומדת במרכז הסערה נועדה לחולל מהפכה של ממש במבנה השלטון בישראל ולשנות מהיסוד את מערכת היחסים בין הממשלה לדרג המשפטי המייעץ לה. החלק המרכזי והמשמעותי ביותר בהצעה קובע את ביטול התוקף המחייב של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, והפיכתן להמלצה בלבד שאינה מחייבת את השרים או את הממשלה. מנסחי החוק מבקשים לעגן את תפקידו של היועמ"ש כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, מציג בפניה חלופות משפטיות ופועל להבטחת שלטון החוק, אך מותיר את ההחלטה הסופית והמכרעת בידי נבחרי הציבור בקבינט ובמשרדי הממשלה.

על פי נוסח החוק המוצע, חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש אמנם תשקף את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך היא לא תשנה את הדין עצמו. הממשלה תהיה רשאית, במידה ותמצא לנכון, לקבוע כי חוות דעתו של היועמ"ש אינה משקפת את הדין הקיים, וזאת בכפוף לדיווח לוועדת החוקה של הכנסת. בנוסף, החוק מסדיר את נושא הייצוג המשפטי בבג"ץ ובבתי המשפט, וקובע כי הממשלה היא שתהיה הסמכות העליונה לקבוע את עמדתה בהליכים משפטיים, ובמקרים בהם היועמ"ש יסרב לייצג את עמדת הממשלה, היא תהיה רשאית לשכור עורך דין פרטי חיצוני שיופיע בשמה בערכאות. כעת, כל המהפכה המשפטית הזו תלויה על בלימה, בעיצומו של מאבק כוחות פוליטי ועיקש בין סמוטריץ' לגפני.