הפוסק הגאון רבי בנימין חותה, נשא דברי הספד במלאות השלושים להירצחו של המקובל הצדיק רבי עמוס גואטה זצ"ל מנתניה, וקרא לתלמידיו הרבים לעזוב את המיסטיקה ולהתמקד קודם כל בתורה - שזו מורשתו האמיתית ומפעל חייו של הרב זצ"ל.
"כל מי שמגיע לפה, עובר את הרחובות הסמוכים, מבין איזה עדר עצום השאיר המנהיג הזה, רבי עמוס, זכר צדיק וקדוש לברכה. אני רוצה לגעת בנקודה אחת שהמנוח הצדיק, נשמתו כאן, הוא בנה פה מפעל והמפעל הזה חייב להמשיך.
"הפסוק אומר "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא". אומרת הגמרא, אם הרב דומה למלאך תבקש תורה מפיו, אם לא דומה למלאך, אל תבקש תורת מפיו. והיה קשה לי, אם הוא כמלאך, איך אפשר ללמוד ממנו? אני רוצה ללמוד ממישהו שאני יכול להתקדם, להיות מלאך אני לא יכול להיות.
"פעם אמרתי למרן רבינו עובדיה יוסף, כשאני קורא תשובה ב'יביע אומר' אין לי חשק ללמוד. הוא אמר לי, מה? חזרתי עוד פעם, אמרתי לו, רבינו תשובה אחת ביביע אומר, אתה מנסה לחזור, לחזור על עשר אחוז מזה אתה לא מצליח. אז הוא אמר לי, התחיל לעודד, צריך לחזור וכו',
"אני חוזר לאותה לנקודה, אם זה מלאך השם אז איך תורה יבקשו מפיהו? הרי זה מלאך, זה שרף, זה לא נמצא פה. אני לא הייתי קשור למקום הזה, רק בקשר אחד ויחיד. באותם פעמים שזכיתי לבוא לפה, באתי למטרה אחת בלבד, רק בפן הזה הכרתי את רבי עמוס. דבר אחד ראיתי, אני מקווה שכולכם שמתם לב לזה.
"תראו, רבי עמוס לא סוד שהיה פרוש. ראיתם יושב אדם כל שישה ימים בשבוע באותו כיסא, איפה? מעבר לזה שום דבר, מתייסר עם הרגל שלו, מחליפים חבישות, איך הוא מברך הכל על פי הכוונות? וזה מתכונת לראות, זה מתכונת למקובלים. זאת אומרת, מי שבא לפה, בשכל הישר אנחנו מדברים, היה פה סוג פרישות. לכאורה, כל מי שבא לפה היה צריך לצאת מפה לקבל עליו תעניות, קדושה.
"אני ראיתי משהו מעניין, ראיתי משהו אחר, ואי אפשר לראות את זה אחרת, אותו חסידא קדישא הראה לכם בכל סיטואציה, קודם כל תורה שתהיה לכם, עזבו את המיסטיקה. קברות צדיקים זה אחר כך, תעניות זה אחר כך, כל מיני טליתות והכל זה גם טוב - אבל הוא ידע פה והקירות האלה יעידו, כשאני פעם אחת הגעתי לפה, היו בחוץ המון אנשים, שאלתי מה קרה היום, אמרו יש - לא זוכר אם זה היה שתיים או שלוש חופות, הרב אמור לעשות להם חופה.
"אני הבנתי שעושים תפילת ערבית, יש חופות, ואחר כך שיעור. הרב בא ואומר 'תתחיל שיעור'. אמרתי לו 'מחילה מכבודו, הבנתי שיש את חתנים וכלות בחוץ'. מה הוא אמר לי? זה חתן וכלה שהם עושים חופה והולכים לאולם שמחכים להם שמונה מאות איש - קודם כל שיעור תורה, ולא שיעור של עשר דקות, ואף פעם הוא לא הפסיק את השיעור.
"הוא שידר לתלמידים, המקום הזה כאן, מקום לתורה, כי בלי תורה אין לאן להתקדם לשום מקום. רבותינו אומרים 'בראתי יצר הרע' - אתה יודע מה התרופה ליצר הרע? לא מקווה, לא קברות צדיקים, לא טליתות ולא כיפות גדולות - גם זה צריך, הגמרא אומרת, אתה יודע מה התרופה ליצר הרע? בראתי לו תורה. אתה קובע עיתים לתורה או אתה בא לפה פעם בחודשיים לקבל ברכה?
"זה מה שראיתי פה, לכן אני נמשכתי ובאתי לפה הרבה פעמים. יש פה משהו שלא ראיתי בשום הנהגה, שבכל סיטואציה, בכל מצב, תבינו, תורה זה לפני הכול ומעל הכול.
"אני ביומיים האחרונים הייתי בהרבה קברות צדיקים, כמעט בכל קבר אני נכנס ויש מדבקה של רבי עמוס, העם כולו מחובר אליו, אבל המקום הזה, הישיבה שהוא הרים, היא חייבת להמשיך, לא רק שיהיה פה כולל אברכים, זה גם צריך, זה לא המפעל שלו. המפעל שלו, שאתם, אלפי בני ישראל בנתניה, אנשים שאני יודע שכל הילדות שלהם הייתה רק דרך הצינור שקראו לו רבי עמוס, חלילה וחס הצינור הזה ייפסק? האברכים לא יהיו פה ילמדו במקום כזה. אתם, הצעירים מנתניה, אתם צריכים לבוא לפה בקביעות, שיהיו פה שיעורים כסדר".
בהמשך הוסיף הרב חותה ואמר כי "אם אתם לא תמשיכו את המפעל הזה לדרוך פה תמידין כסדרן בשיעורי תורה - תדעו לכם, המורשת של רבי עמוס נגדעה. הנשמה שלו, החיים שלו, שיהיה פה תורה, שכל אחד שבא לפה יהיה מחובר לתורה. אם המורשת שלו ממשיכה, הוא חי.
"רבותיי, אני אומר לכם, זה המפעל של רבי עמוס. אתם רוצים ברכה מרבי עמוס? אני ערב לזה שהוא יברך אתכם בברכה הכי טובה שתהיה מסוגל לקבל - אתה בא לפה תגיד 'אני בא להמשיך את מורשתו של רבי עמוס', לבוא לשמוע שיעור, יש פה אברכים, יש פה תלמידים, אני רוצה חצי שעה ללמוד איתך, אני רוצה שעה ללמוד איתך, אני רוצה 40 דקות איתך. נשמתו של רבי עמוס, תשמח ותפרח שבמפעל הזה שהוא בנה בעשר אצבעותיו, ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ויתר על כל הגשמיות.
"ראית את הדמות הזאת, המלאך שנראה לדמות אדם? מה עניין אותו? תורה ותורה".
0 תגובות