לכבוד תחילת זמן אלול, בו פותח עולם התורה בהתרגשות את עולם הישיבות והכוללים, עלה הגאון רבי ישראל זיכרמן, העומד בנשיאות כמה וכמה כוללים נכבדים, והציג מספר שאלות אקטואליות ומעשיות, בפני מורו ורבו, חבר מועצגה"ת הגאון רבי יצחק זילברשטיין.
הגר"י זיכרמן, המשמש כיום כרבה של אחוזת ברכפלד במודיעין עילית, הינו תלמידו המובהק של הגר"י זילברשטיין, כאשר זכה ללמוד שנים רבות בכולל 'בית דוד' בחולון, ואביו הרב אליעזר צבי זיכרמן זצ"ל היה ממייסדי ותומכי הכולל עשרות שנים.
להלן תמלול מלא מהשו"ת המיוחד, באדיבות מערכת דברי חמד:
מעלת לימוד הסוגיות עד ההלכה למעשה
הגר"י זיכרמן: אנחנו ברשת הכוללים לומדים כיום מלאכות שבת, וכמו שזכינו לקבל כאן כשלמדנו אצל הרב בכולל 'בית דוד', לומדים את הסוגיות עד ההלכה למעשה. יש אברכים ובתוכם גם הרבה אברכים צעירים שבאו כעת מהישיבות, והיו רגילים ללמוד את העיון הישיבתי, וכעת הולכים ללמוד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, מהסוגיות והראשונים עד הטור, ב"י, שו"ע ונושאי כלים. ראשי הכוללים שואלים ורוצים לשמוע, כיצד הדרך להנחיל להם את לימוד ההלכה, שיוכלו להיכנס טוב ללימוד ההלכה?
הגר"י זילברשטיין: צריכים לדעת שאברך שזוכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא הוא הגדול ביותר שיש באומה, מאחר והדרגה הגבוהה ביותר שיש בעם ישראל, זה מי שזוכה לפסוק הלכות לרבים, וכמבואר במסכת גיטין (דף נח ע"א) שאמר רבי יהושע בן חנניה על אותו תינוק שהיה בבית האסורים: 'מובטחני בו שמורה הוראה בישראל' [ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע].
ומבואר שזה הדרגה הכי גדולה שיש באומה, כל תלמיד שיכול עם לימוד התורה שלו להגיע לדרגה הזו, אם הוא לא מטומטם או חסר דעה, הוא יקפוץ על זה. הוא יודע שהוא לומד, ומגיע מהלימוד הזה עד המסקנא, עד ההלכה למעשה, ואין לך סיפוק גדול מזה!
כל אחד בשעה שלומד את אביי ורבא, הוא כבר צריך לחשוב כיצד יוצא כאן להלכה, לראות בשו"ע בפנים, לראות מה הפוסקים אומרים..., וגם ראש הכולל צריך להציג בפני האברכים כל יום שאלה מרתקת שקשורה לסוגיא, ואת המענה לשאלה הם צריכים לפשוט ולהוציא מתוך הסוגיא, וכך הוא יחבב עליהם את לימוד הסוגיא אליבא דהלכתא.
***
צורת ההנהגה עם אברך שמאחר או מדבר בסדר
הגר"י זיכרמן: האם ראוי שראש הכולל יעיר לאברך על שמירת סדרים ,על דיבורים. והאם רק כשמפריע לבני החבורה, או גם כדי לקדם את האברך עצמו. וכמו כן אברך שלפעמים מאחר ומפריע לסדרי הכוללים ויוצר רפיון, האם ראוי להרחיק אותו אחרי שמתרים בו?
הגר"י זילברשטיין: להרחיק לא בא בחשבון, זה לא אחמד, זה בני תורה, מה פתאום. מה שצריכים לעשות הוא לבדוק מה עומד מאחורי האיחורים ולנסות לראות מה מפריע לו, ולנסות לפתור את הבעיה ולעזור לו.
ובעיקר צריכים להסביר לאותו אברך שהוא יכול לזכות להגיע למלך. נתאר לעצמינו, מי שרוצה היום להגיע לנשיא ארה"ב טראמפ, אי אפשר להתקרב אליו סתם, הוא מלך. אדם צריך לדעת כשהוא לומד הוא יכול להגיע למלך, הקב"ה, וזה על ידי לימוד הלכה למעשה, כיצד צריכים לנהוג. אם אדם יודע את זה, נפתח לו הלב הרבה יותר, וההצלחה יותר גדולה. הוא צריך לראות מה ההלכה ומה אומרים הפוסקים, וזה יכנס לו בראש, ואז הוא יפרח.
הגר"י זיכרמן: אני זוכר כשזכיתי ללמוד אצל הרב בכולל, היינו באים עם ההסעה מבני ברק, והטנדר היה מתחיל ברחוב סמטת יבנה – בן זכאי, וכל מי שעלה היה כבר באמצע הסדר, הרב היה מיד באמצע שאלה תוך כדי האיסוף בכל העיר, הסדר התחיל בשעה 8:30, ולא היה שייך משהו אחר, ירדו מהטנדר והמשיכו מיד ללמוד....
***
מי ישמור על הילד החולה, הבעל או האשה?
הגר"י זיכרמן: כשיש ילד חולה בבית, האם האחריות של האמא לטפל בילדים, או שגם האברך צריך להשתתף בעול אפילו על חשבון סדרי הכולל? על מי זה מוטל בעיקר, האמא עובדת לפרנסה, האבא אברך בכולל, אם יפול רק על האברך זה יעשה רפיון וחולשה, ואם יפול רק על האמא זה יעשה בעיות בפרנסה, והאם הכולל צריך להתחשב בזה שיש ילד חולה?
הגר"י זילברשטיין: בוודאי שאם קורה כזה דבר, הנהלת הכולל צריכה להתחשב בזה, אבל המשפחה עצמה צריכה להשתדל לבקש עזרה מהאחרים כדי לא לבטל את הבעל מלימודו, וכגון לבקש עזרה מהסבתות.
וצריך להכניס אווירה בבית שהבעל הוא לא בייבי-סיטר, בית של יראי ה' לא מושתת על בסיס שהאמא עובדת בכל מצב שהוא, והבעל ייעדר מהכולל.
ואם אשה יהודיה תדע את הכח של אמא יהודייה, עד כמה הוא גדול, אף אחד לא יתאר לעצמו איזה כח יש לה. וכמו שמצאנו לגבי אברהם אבינו, ולאברהם היטיב בעבורה – בעבור שרה אמהו ע"ה, יש לה כח אדיר. אינני מבין איך בכל אומות העולם אומרים שאנחנו מקפחים את הנשים? עוד אין אומה שנותנת ככה כבוד אדיר לאשה כמונו... בסוף אשת חיל אומרים, שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל. ואשה יש לה כח להשפיע על כל הבית.
ולכן אם האשה תדע את זה, עד כמה חשוב לא לבטל את בעלה מהלימוד, הם ידעו למצוא פתרון, יש אבא ואמא, יש לה אחים ואחיות, אם הם יראו שהתורה היא משאת נפשו, זה עצמו יביא פתרון.
***
החברותא חולה, האם ילך ללמוד עמו?
הגר"י זיכרמן: כשאחד האברכים לא חש בטוב והוא חולה ונמצא בבית, האם החברותא ילך ללמוד עמו בביתו, או שלא לפרוש מבית המדרש?
הגר"י זילברשטיין: יש דבר יותר גדול מבית מדרש וזה חסד, זה חסד שאין כמוהו, לבוא ללמוד עם אברך בביתו בשעת חולשה זה דבר גדול מאד, וכמו שכתוב בפסוק (ירמיה ט, כג) 'כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה''. וישנו פסוק נוסף (מיכה ו, ח): 'הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ'. וצריך שהתורה תהיה 'תורת חסד על לשונה'.
הגר"י זיכרמן: אע"פ שזה עושה קצת רפיון בבית מדרש?
הגר"י זילברשטיין: אם באמת בהעדר החברותא מהכולל, זה יעשה רפיון בכולל, אז עליו להישאר בכולל, אך ילמד עמו דרך הטלפון, וידבר עמו בלימוד, צריך להתקשר אליו מהכולל, בא תשמע איזה שאלה הולך פה, אולי תדע להשיב...
***
שימוש במחשבים בהיכלי הכוללים
הגר"י זיכרמן: איך להנהיג עם המחשב, האם לאפשר שימוש במחשב בהיכל הכולל, יש כאלה שזה מסדר להם את הסוגיא שמעיינים במאגרי המידע השונים, ומצד שני צריך עמל התורה, במחשב יש את כל התירוצים על כל הקושיות. עד היום נהגנו בכוללים אצלנו שאין מחשבים, מה דעת רבינו בזה?
[שמענו מהרב כמה פעמים על חמיו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שלא רצה שיביאו לו את הסטנדר המסתובב, כי לקום ולקחת ספר גם זה חלק מעמל התורה].
הגר"י זילברשטיין: מיום מתן תורה ועד היום היה תורה בישראל, צמח נודע ביהודה, צמח רבי עקיבא אייגר, הרב מבריסק, הכל הלך בלי מחשב..., סימן שהתורה כך ניתנה. היום מחמת חולשות הדור הביא הקב"ה את הדברים האלה. היום אם תגיד לאברך שיתחיל לחפש לבד בראשונים, לפעמים אין לו כח, אז בא הקב"ה והיקל את המלאכה, אבל לא זו הדרך האמיתית, הדרך האמיתית זה עמל התורה.
***
שימוש בפלאפונים בתוך הכולל במצבים מיוחדים
הגר"י זיכרמן: אצלנו בכל רשת הכוללים, הפלאפונים זה 'בל יראה ובל וימצא', אף אחד לא מכניס פלאפון להיכל הכולל, מאחר וידוע כמה שזה מפריע ללימוד הרציף. ויש טלפון ציבורי אחד בכל כולל ואם יש משהו דחוף מתקשרים לשם. אך יש כאלה שאומרים שהאשה לפני לידה, ולא רגועה מהטלפון הציבורי, אולי לא יענו ולא ישמעו, האם לאפשר פריצת גדר?
הגר"י זילברשטיין: בשום אופן לא, מיום מתן תורה ועד היום לא היה טלפונים, מחמת חולשת הדור שזקוקים לזה יש פלאפונים, אבל לא זו הדרך [ובמקרים חריגים מאד, וכגון בשעת הדחק גדול, ראש הכולל יכול להתיר לאברך להחזיק בצנעא פלאפון שיהיה בכיס ויופעל על מצב רטט בלבד].
***
האם ראש הכולל ילמד עם אברך חלש?
הגר"י זיכרמן: כשיש אברך חלש, ולא רוצים ללמוד איתו, האם ראוי שראש הכולל ילמד איתו, לפחות חלק מהזמן? אע"פ שזה יוריד לו מההתקדמות בלימוד שלו?
הגר"י זילברשטיין: בטח, בטח..., בטח שכך צריך לעשות! זה הדבר הכי גדול שיש בעולם שבא ראש הכולל ומתיישב לידו ואומר לו, בא נלמד קצת..., איזה יופי. וצריכים לומר לו עוד דבר: שיש מצלמות שמצלמים את זה ישר להקב"ה, תראה איזה בנים חביבים יש לך, ראש הכולל רואה אברך קצת חלש, ובמקום לצעוק עליו, אומר לו בא נלמד יחד, פלאי פלאים!
***
אברך שהולך לישון מאוחר מחמת שקיעותו בלימוד
הגר"י זיכרמן: אברך שנשאר ללמוד עד מאוחר בלילה, כי הוא שקוע בסוגיא, והולך לישון בשעות הקטנות, כגון 3:00 בלילה, וממילא בבוקר מגיע מאוחר לכולל, וזה קצת פוגע בסדרי הכולל, כי לא מגיעים בזמן, האם יש להתחשב בזה בשמירת הסדרים, מצד אחד זה יוצר רפיון, מצד שני האברך אמר שהוא היה שקוע בתוך הסוגיא?
הגר"י זילברשטיין: זה עצת היצר ממש, בשעה שבא הזמן לישון צריכים לישון, מי שלא הולך לישון בזמן – וכן לא יעשה, הוא יושב ולומד על פי עצת היצר הרע.
***
הגר"י זיכרמן: ראשי הכוללים עובדים קשה מאד בהכנת השיעורים ומראי מקומות, ולפעמים מרגישים שהם כ"כ משועבדים לכולל, שזה פוגם בשטייגען האישי שלהם, עד כמה הוא צריך לוותר מעצמו בשביל הכלל?
הגר"י זילברשטיין: הוויתור הזה זה הרווח הכי גדול שיש, תורה לא נלמדת מעצמה, כשהקב"ה רואה שיש אברך שמוותר מעצמו למען הזולת, הקב"ה אומר אני אקח אותו תחת חסותי. וכבר אמרו חז"ל (סוטה דף יד ע"א) תורה תחילה חסד וסופה חסד יעו"ש, זה לא כמו האנגלים והצרפתים, אצלינו התורה נקנית בחסד!
***
הגר"י זיכרמן: אם אפשר כמה דברי חיזוק לראשי הכוללים שיוכלו לשמוע ולקבל מהרב?
הגר"י זילברשטיין: לראשי הכוללים של עם ישראל המעמידים תורה בעם ישראל, והם עתידים להביא את המשיח לעם ישראל. דעו לכם יקיריי, שאנחנו נמצאים במצב הכי נורא, אני הייתי כאן בא"י כשהמדינה נבנתה, כל כך רע ומר, אין לתאר, היינו פה קומץ אנשים בירושלים, אולי 50,000 איש, אולי קצת יותר, מסביב היו שבעה מדינות אכזריות, מצרים בראש, ירדן, עיראק, ועוד, אני הייתי אז ילד, וכולם אמרו שאין שום סיכוי שנינצל מהם, כל מי שהיה בר דעת חשב כיצד נשתלט פה? בא הקב"ה והראה להם, אני השם! אף אחד לא האמין לזה. כולם הבינו אז שזה לא הולך בדרך הטבע.
אנחנו היום נמצאים בניסים שלא כדרך הטבע, מי שלא רואה את זה, או שהוא אטום או שהוא משוגע, אברכים צריכים לדעת שכח התורה הוא עצום. בכוחנו לפעול נפלאות ממש, אבל רק בתנאי אחד, מסירות נפש על התורה! כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה!
0 תגובות