שישה ימים לבחירות: בחוג בית סגור שנערך אתמול (שלישי) בירושלים, מצא עצמו ח"כ יצחק פינדרוס מ'דגל התורה' מתמודד עם שאלות קשות וישירות מצד חרדים שביקשו להבין מה יהדות התורה עשתה בפועל בקדנציה האחרונה, מדוע לא הצליחה לקדם פתרונות בסוגיות הבוערות בציבור החרדי, ומה ישכנע אותם להצביע למפלגה גם בבחירות הקרובות.
השיחה עסקה בשלוש סוגיות מרכזיות: תחושת הייצוג של המצביעים, חוק הגיוס ומשבר הדיור. המשתתפים לא הסתפקו בהסברים כלליים, אלא ביקשו להבין מה השתנה בשטח ומה יש ליהדות התורה להציע לקראת הקדנציה הבאה.
"איפה אני ואתה מתחברים?": שאלת הייצוג שהופנתה לפינדרוס
אחד המשתתפים סיפר כי למד בישיבה וכיום הוא מתפלל בקהילה בגבעת שאול, אך אינו מרגיש שחברי הכנסת של דגל התורה מייצגים אותו.
"אני לא מרגיש בשום צורה שחבר כנסת מדגל התורה הוא הנציג שלי. איפה הם עוזרים לי? איפה אני והם מתחברים?", שאל. לדבריו, גם בתחום מוסדות החינוך הוא אינו רואה שותפות בין הנציגות הפוליטית לבין המוסדות שאליהם הוא מתכנן לשלוח את ילדיו. "איפה אני ואתה מתחברים?", חזר ושאל.
פינדרוס השיב כי הציבור החרדי מורכב מקהילות ומזרמים שונים, וכך גם המפלגה. "המגזר החרדי הוא רב־גוני, יש לו הרבה סוגים. גם בתוך המפלגה יש הרבה סוגים", אמר.
"אני לא מכיר אחד שלא חושב שיש לפחות אפשרות שיהיה חרדים במדינת ישראל. הילדים שלו, האחים שלו, האחיינים שלו, הוא עצמו - הוא רוצה שיהיה חרדים במדינת ישראל", הוסיף.
"על זה המאבק. עם כולם! כולם קמו - האם אפשר להיות חרדי במדינת ישראל או שאי אפשר להיות חרדי במדינת ישראל", אמר פינדרוס, והסביר כי זהו המכנה המשותף שהוא רואה בין הקהילות והזרמים השונים.
אלא שהמשתתף לא הסתפק בתשובה והשיב: "אבל אני לא נהנה מזה". פינדרוס ניסה להסביר כי עבודת חברי הכנסת אינה מתמצה רק בנושאים שכל אזרח מרגיש באופן אישי, וכי חלק ניכר ממנה מתבצע בוועדות הכנסת ואינה זוכה לחשיפה תקשורתית. "בכנסת זו עבודה סיזיפית, לשבת בוועדה מבוקר עד ערב", אמר, והפנה את תשומת הלב לעבודתו של ח"כ יעקב אשר בנושאי בנייה, היתרים, תוספות למבנים ופתרונות מיגון.
כדוגמה נוספת סיפר על שלושה ימים רצופים שבהם השתתף בדיוני ועדת הבריאות, בניסיון לקדם הסדרים שיאפשרו לבתי החולים שערי צדק והדסה להמשיך לפעול. "ישבתי שלושה ימים רצופים בוועדת בריאות להעביר סעיפים כדי ששערי צדק והדסה ימשיכו להיות קיימים".
בהמשך מנה נושאים נוספים שלדבריו מגיעים לטיפול חברי הכנסת: "קח, יכול לבוא איתך כמעט סעיף־סעיף: ממ"דים, תוספות בנייה, שערי צדק והדסה". כך ביקש להמחיש את העבודה הפרלמנטרית שאינה תמיד נראית לעין, גם כאשר היא נוגעת לצרכים ציבוריים רחבים.
סוגיית הגיוס: "בלי זה, לא נהיה בקואליציה"
סוגיית הגיוס הייתה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשיחה. המשתתפים ביקשו להבין מדוע עליהם להצביע שוב ליהדות התורה, לאחר שבקדנציה האחרונה לא הושג פתרון מוסכם.
פינדרוס התייחס למציאות הביטחונית ולמלחמה, ואמר: "אין ספק שהמציאות שהייתה תוך כדי מלחמה לא נתנה כמעט אפשרות לעבוד". הוא ציין כי בתקופת המלחמה שירתו במילואים כ־300 אלף איש, והסביר כי המציאות שנוצרה הקשתה על קידום החוק.
אלא שההסבר לא סיים את הדיון. אחד המשתתפים ביקש להבין מדוע הקדנציה הבאה אמורה להיראות אחרת, והציב בפני פינדרוס שאלה ישירה: "אם לא יהיה חוק גיוס, מדוע שאצביע שוב ליהדות התורה? נכשלתם כבר פעם אחת. תשכנע אותי מדוע לתמוך במפלגה פעם נוספת, אחרי שכבר הצבעתי לה בעבר".
בתגובה הציג פינדרוס את עמדת יהדות התורה לקראת הקמת הממשלה הבאה והבהיר כי חוק הגיוס יהיה תנאי לכניסה לקואליציה.
"הודענו מראש: אנחנו לא נכנסים לשום קואליציה. כל מי שרוצה להיות ראש ממשלה ורוצה את התמיכה שלנו - זה התנאי. בלי זה, לא נהיה בקואליציה", הצהיר.
משבר הדיור: "זה אחד הדברים שהיו הצלחה בקדנציה הזאת"
גם משבר הדיור החרדי עלה בשיחה. אחד המשתתפים הצביע על המצוקה של זוגות צעירים, שנדרשים להון עצמי של כמיליון וחצי שקלים כדי לרכוש דירה, וביקש להבין מה עשתה יהדות התורה כדי להקל עליהם.
פינדרוס השיב כי דווקא בתחום הדיור נרשמה, מבחינתו, הצלחה בקדנציה האחרונה.
"במקרה, לא נעים לי להגיד, אבל זה אחד הדברים שהיו הצלחה בקדנציה הזאת. אנחנו התחלנו את הקדנציה הזאת כשלא היה שום, שום פתרון למגזר החרדי", טען.
כדי להסביר את דבריו הצביע על תוכניות הבנייה בקריית גת מערב ובעכו, והזכיר כי החל לעסוק ברעיון של קריית גת מערב כבר בשנת 2016, יחד עם ח"כ יעקב אשר. קידום פתרונות דיור מחייב תהליך ממושך של תכנון, הוצאת היתרים, בנייה והבאת כוח אדם.
בין הישגים והבטחות לבין הדרישה לתשובות
לאורך השיחה הציג פינדרוס את תפיסתו בנוגע לתפקיד יהדות התורה: שמירה על אורח החיים החרדי, פעילות פרלמנטרית בנושאים ציבוריים והצבת חוק הגיוס כתנאי לכניסה לקואליציה הבאה. בתחום הדיור הציג את תוכניות הבנייה כהישג של הקדנציה, בעוד המשתתפים ביקשו להבין כיצד התוכניות וההתחייבויות מתורגמות לפתרונות מוחשיים.
"אני רוצה שתשכנע אותי למה להצביע ליהדות התורה", אמר אחד המשתתפים, לאחר שהזכיר כי הצביע למפלגה בעבר. השאלה הזו עמדה בלב המפגש: לא רק מה יהדות התורה מבטיחה לקראת הבחירות, אלא מה היא יכולה להציג בפני המצביעים כתוצאה של פעילותה.