לכבוד חג השבועות, חג מתן תורה, ובצל הסערה הציבורית סביב חוק הגיוס והקיצוצים בתקציבי עולם הישיבות, יצאנו לבדוק כמה תורה באמת יש במסדרונות הכנסת? בפרויקט מיוחד ומרתק, חברי הכנסת חושפים צדדים אישיים שטרם הכרתם - מלימוד בדף היומי והלכות 'חפץ חיים', דרך מתקפה חריפה על היועמ"שית לטובת הילדים החרדים, ועד לווידוי הכן של האופוזיציה.
במשאל המיוחד משתתפים חברי הכנסת: טלי גוטליב, קטי שטרית, גילה גמליאל, אושר שקלים, אריאל קלנר, אבי מעוז, צבי סוכות וולדימיר בליאק.
"שנאות זה לא חזון; היועמ"שית פוגעת קשות בילדים"
אחד הנושאים הבוערים ביותר כיום הוא הפגיעה הכלכלית במוסדות התורה בעקבות החלטות הייעוץ המשפטי ובג"ץ. חברי הכנסת מהקואליציה יצאו להגנת המגזר החרדי והדפו את המתקפות, בעוד ח"כ טלי גוטליב מתייחסת גם לחשש הציבורי הגדול מנושא ה"הדתה". "בכנסת, אוי ואבוי, יש פה אנשים שיגידו שאתה עושה הדתה רק מעצם הדיבור על חג התורה", עקצה.
בנוגע לקיצוצים, טלי גוטליב לא חסכה בביקורת חריפה על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "הממשלה לא קיצצה אפילו שקל, מערכת המשפט שמו צווי מניעה על התקציבים. יש בעם הזה אנשים שלא אכפת להם מילדים חרדים רעבים. התקציב לא רלוונטי לגיוס אם הוא פוגע בילדים".
גוטליב הוסיפה בכאב: "מה שעושה מיארה פוגעת קשות בילדי ישראל... היא פוגעת גם בילדה הנכה שלי ובחבריה, כי המטפלות והסייעות באומנות הן נשים חרדיות ומסורתיות שאם הן תיפגענה – כולנו נפגעים. אני לא רואה את מיארה באה ועובדת בעבודות החשובות האלה. לכן יש פה אטימות והסתה פרועה נגד החברה החרדית. שנאות זה לא חזון. בנט עושה קולות של יאיר גולן, ועם שנאות לא מנהלים מדינה".
ח"כ אושר שקלים חיזק את הדברים והצדיע להנהגה החרדית: "צריך להצדיע לראשי הציבור החרדי על האחריות הלאומית שהם גילו לאורך כל הקדנציה הזו, למרות כל מה שניסו לעשות ולמרות כל הסנקציות והגזירות שנוחתות על המגזר החרדי מבריונות בג"ץ ומערכת המשפט. אנחנו פה בשביל התורה ובשביל לתקן את זה, אנחנו דמוקרטיה וזה צריך להיות שוויוני ואנחנו צריכים לדאוג להם".
שקלים הוסיף בנימה אישית: "אני בא ממשפחה דתית מגוונת - יש לנו במשפחה שלי גם כיפות סרוגות וגם אנשים חרדים. וזה מה שיפה בעם ישראל. אנחנו צריכים לדאוג להם, לנסות לחבר ולאחד כמה שרק אפשר".
ח"כ אריאל קלנר יצא בהצהרה נוקבת נגד מי שמנהלים את המאבקים הציבוריים נגד לומדי התורה. לדבריו, "המאבקים נגד לומדי תורה הם של יהודים שיש להם בעיה עם הזהות היהודית של עצמם. קודם כל יש להם בעיה פסיכולוגית ונפשית עם עצמם, והם מוציאים את זה על התורה. זה לא דבר חדש בהיסטוריה של עם ישראל – נתגבר עליהם גם היום כמו שנתגברנו פעם".
ח"כ אבי מעוז הבהיר: "צריך להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ולומדי התורה, וצריך להסדיר את החובות של אלו שאינם לומדים תורה. אני לא נלחם למען הציבור החרדי ולמען לומדי התורה, אני נלחם למען עם ישראל כולו. שתי רגליים מקיימות אותנו: לימוד התורה וקיום התורה מצד אחד, ומדינת ישראל והשירות בצבא מצד שני. על שניהם עומד עם ישראל, ואת שניהם צריך לחזק ולעודד".
האם התורה שייכת רק לחרדים?
בשאלה האם התורה היא נחלתם של החרדים בלבד, שררה תמימות דעים מוחלטת בקרב חברי הכנסת הדתיים והמסורתיים. ח"כ אריאל קלנר הגדיר זאת בבהירות: "התורה היא הזהות שלנו, המתנה שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא והיא שמרה עלינו יותר מששמרנו עליה. מעולם לא שמעתי שהיא ניתנה למגזר מסוים, היא ניתנה לכל עם ישראל".
ח"כ אושר שקלים הצטרף ואמר: "התורה היא של כל עם ישראל, לא רק של חרדים".
השרה גילה גמליאל הרחיבה: "התורה שייכת לכלל עם ישראל. הלימודים של התורה צריכים להיות בידיעה ממש, ויש לה שבעים פנים – כל אחד יכול לראות אותה בזווית העיניים שלו בצורה הטובה ביותר לפי מה שהוא רואה לנכון, וליהנות ממנה".
ח"כ קטי שטרית דחתה את הטענה בתוקף: "ממש ממש לא. רצח הוא רצח, שבת היא שבת, לחמוד זה לחמוד. כל הדברים שנמצאים בתורה שלנו הם ביום-יום שלנו. לדוגמה, מי שלומד משפטים ומשפט עברי רואה שהכל מושתת על התורה. התורה היא נצחית והיא ראתה קדימה את עם ישראל. היום מיטב הפרופסורים לא יכולים להגיע למה שאבותינו כתבו בתורה".
השטיבלאך של הכנסת: מתי ומה הם לומדים?
למרות התדמית הסוערת של המשכן, חברי הכנסת חושפים כי התורה נוכחת עמוק בתוך סדר יומם. ח"כ צבי סוכות מספר בחיוך: "יש כאן יחסית הרבה תורה בכנסת. לפני שנים לא היה בכנסת מניין, היום יש כאן שטיבלאך, ובפרט אחרי המליאה הרבה תורה לומדים כאן. העיקר שנהיה תמיד בשמחה, מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".
סוכות חשף את סדר הלימוד שלו: "אני לומד דף היומי בציפורניים, באמת, ובשבתות מה שאני מצליח – ליקוטי מוהר"ן". כשנשאל על השמועה לפיה הוא לומד בחברותא עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השיב: "יצא לנו ללמוד פעם ביחד אבל לא חברותא קבועה. הלוואי והייתה לנו חברותא. בצלאל, הנה זה הזמן לקבוע, אני מחכה".
ח"כ אבי מעוז שיתף בהתמדה שלו: "בוודאי, דף יומי כל יום. כרגע נמצאים במסכת חולין, ואת מסכת מנחות סיימתי עוד לפני כן. אני לומד עם חברותא שלי באופן שוטף, שעה ביום, ואנחנו מתקדמים בקצב שלנו".
ח"כ אושר שקלים מתאר את סדר הבוקר שלו: "בוודאי, כל יום. אחרי שאני מניח תפילין, אני קורא גם לפחות שני פרקי תהילים, ואחר כך יש לי קשר ישיר עם בורא עולם – מבקש ומתפלל גם עבור עם ישראל, זה מאוד מאוד חשוב. אני משתדל ללמוד כל יום כמה זמן שאפשר".
ח"כ אריאל קלנר מספר על השילוב עם המשפחה: "העומס פה גדול והכל, אבל משתדלים תמיד. בדרך כלל אצלנו בישיבת 'אור וישועה', הרב זיני נותן שיעורים כל הלילה בליל שבועות ומשתדלים ללמוד. ביום-יום אני משתדל לפחות לגעת בהלכות, בפרשת השבוע, ומשניות ללמוד עם הבן שלי ולהשקיע כמה שאפשר".
ח"כ קטי שטרית חושפת את ה'מדרשיה' הפרטית שלה: "יש אצלי מדרשיה בבית בכל יום רביעי. כמובן לא אני מארגנת, מי שמארגנת את זה זו הבת שלי, ואנחנו לומדות 'תומר דבורה'. יש לנו רבנית מצוינת מטעם הרב עסורי, ובאמת יש דיונים שם כל כך משמעותיים – מגיעות נשים ויש דיונים על גידול ילדים ועל היחסים בין בעל ואישה".
שטרית היא גם הח"כית היחידה שמסתובבת במסדרונות עם ספר ההלכה המפורסם. "נכון, אני מסתובבת עם ספר 'חפץ חיים'. אפילו ראש הממשלה עבר פעם לידי, ראה אותי קוראת ואמר לי 'וואו'. אני לומדת את השיעור היומי כל יום כי זה נורא חשוב. אנחנו במשכן הזה לעיתים רבות חוטאים המון מכל הנושא של לשון הרע, וזה נורא חשוב לחזור הביתה, לקרוא את השיעור וזה מסדר אותך. אתה אומר לעצמך 'וואו, היום לא הייתי בסדר'. אולי צריך לארגן שיעור יומי לכל חברי הכנסת ולכל המסגרות – מפעלים ובתי ספר. החפץ חיים אומר דבר כל כך חשוב – שהחיים והמוות ביד הלשון. אנחנו בתקופה של דקירות, אלימות ובריונות בקרב בני נוער, ואם היינו שומרים על שפה נאותה לא היינו מגיעים לזה".
השרה גילה גמליאל מספרת על מסורת ארוכת שנים: "יש לי שיעור תורה כל יום ראשון בבית כבר 17 שנה. חמי היקר, הרב שאול דמרי, מעביר את השיעור אצלי בבית. זה מאוד מרגש ומחמם את הלב לראות שמתמידים לבוא מדי שבוע עמך ישראל המגוון שלנו, ויש יופי בלשאול את השאלות, להעמיק, להבין ולהכיר כמה התורה שלנו יפה".
מנגד, באופוזיציה, נשמע קול שונה אך מכבד. ח"כ ולדימיר בליאק השיב בכנות: "לא, אני לא לומד תורה. יצא לי פה ושם לקרוא, אבל לא הייתי קורא לזה לימוד. אני אדם חילוני, לא יצא לי ללמוד כאן במערכת החינוך, אבל כמובן אני מכיר את החגים. יש לי שתי בנות במערכת החינוך, אנחנו חוגגים ומציינים את החגים". בליאק התייחס בהומור לחג השבועות: "יש לי קצת בעיה עם החג הזה כי הוא עתיר קלוריות בגבינות, אבל אנחנו מתמודדים".
המסר והברכה לבני הישיבות: "התפילות שלכם משנות עולם"
לקראת סיום, ביקשנו מחברי הכנסת להעביר את המסר שלהם לבני הישיבות שיושבים ושוקדים על תלמודם, ובפרט בתקופה זו שבה עולם התורה נמצא תחת מתקפה.
ח"כ ולדימיר בליאק ביקש להדגיש את ערך השותפות: "המסר שלי לתלמידי הישיבות הוא שאנחנו עם אחד, ויש לנו חובות ויש לנו זכויות. בסופו של דבר נצטרך, כך או אחרת, עם כל הפערים שיש בינינו, לחיות כאן ביחד ולבנות את המדינה ביחד. השותפות הזו היא לגמרי חשובה והכרחית, אבל היא צריכה להיות מבוססת על חובות וזכויות לכולם".
ח"כ צבי סוכות ציטט את דברי קדמונינו: "אני חושב שהתורה היא היסוד של עם ישראל במשך אלפי שנים. לומדים תורה – זה מה שהחזיק אותנו כעם, כמו שאמר רב סעדיה גאון. הגדולה של התורה היא כשהיא מביאה לידי מעשה. צריך ללמוד תורה כדי לעשות – ללמוד, ללמד, לשמור ולעשות".
ח"כ אבי מעוז חתם בערך ההתמדה: "התמדה, התמדה, התמדה. דבקות בתורה בחיים. דבקות בלימוד התורה כי התורה היא המקיימת את עם ישראל והיא המקיימת את מדינת ישראל. היא זו שעזרה לנו במשך כל השנים והיא גם תעזור לנו הלאה. תראה איזה נס גדול – אנחנו בתהליך של שיבת ציון, חוזרים לארצנו אחרי 2,000 שנות גלות, ומעולם לא היה לימוד תורה כל כך גדול, כל כך עצום, כמו שיש היום בארץ ישראל ובמדינת ישראל".
מעוז הוסיף בהתרגשות לקראת החג: "בפסח אנחנו אומרים 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו'. איך זה יכול להיות 'דיינו' בלי לקבל את התורה? אלא שיש מדרגה אחר מדרגה, כמו שאנחנו עכשיו בספירת העומר – סופרים ועולים מדרגה נוספת לקראת קבלת התורה. היום אנחנו ב'נצח שבביסוד' (לפי האר"י ז"ל זה הפוך, יסוד שבנצח), אנחנו עולים יום-יום ומתקדמים במעלות לקראת קבלת התורה מחדש".
ומה הן הברכות והאיחולים של חברי הכנסת לחג עצמו?
גילה גמליאל: "החג הזה הוא חג לבן, יש בו הרבה טוב. נקווה מאוד שבעזרת השם היופי הזה והטוהר הזה והלובן הזה יגיע לכלל אזרחי מדינת ישראל בתוך אחדות בעם שלנו, שיוביל לעשות את מה שצריך לעשות לכל עם ישראל, אמן ואמן".
טלי גוטליב: "אני קודם כל מאחלת לעם ישראל שיעברו כבר הקטרוגים שחלים עלינו – חטא העגל וחטא מכירת יוסף, שהם בן אדם למקום ובן אדם לחברו. בן אדם למקום – זה אנחנו וריבונו של עולם; בן אדם לחברו – שנדע להיות ערבים זה לזה, דואגים זה לזה ומכבדים אחד את השני. עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל – זה בסיס ההוויה והערכים שלי, אז אני מאחלת לכולם שנמצא את הדרך המאזנת, המקבלת והמכילה. לא כל החכמה נמצאת לא אצלכם וגם לא אצלי, וזו תפיסת העולם שלי, ולכן בתוך המקום הזה צריך להגיע לעמק שווה בכל דבר".
קטי שטרית חתמה בברכה מרגשת לבחורי הישיבות: "בתורה תמצאו את הכל. שבני הישיבות ימשיכו להתפלל חזק חזק, התפילות שלהם מגיעות למעלה לשמיים לבורא עולם ומשנות סדרי עולם. בזכותם, ובזכות החיילים שלנו, ובזכות כל העם הנפלא הזה – אנחנו נמצאים בפני תקופה שבה רצו להכחיד אותנו ולפגוע בנו, ויצאנו כל כך מחוזקים. תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים באהבה רבה".
קרדיטים >>>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום: שמואל אריה
- הפקה: אשר רוט
- עריכה: דוד והבה
- ניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן
0 תגובות